כל גבולות נפרצו בפוליטיקה הישראלית השבוע. ביום אחד מגיעים לתקשורת סיפור על ניסיון רצח של איש אקדמיה, וסיפור על מעשה הסתה חמור כנגד מועמד לראשות עיר. מה הפתרון? שהפוליטיקאים יגנו, ולא יסיתו בעצמם פוסט אורח של שוקי גלילי (שהבלוג שלו ברשימות מת כרגע)
שני סיפורים הקשורים במעשי נבלה של מסיתים ושונאי-חינם הגיעו היום לתקשורת. מבין שניהם, הסיפור המטריד של ניסיון ההתנקשות בפרופ' זאב שטרנהל הוא זה שקיבל את מירב תשומת הלב, ואין להתפלא על כך. הסיפור השני הוא על הוידאו המסית נגד ד"ר דב חנין שפורסם באתר NRG.
המשטרה צריכה לחקור
יש הבדל בין שתי הפרשיות. לדוגמא, מעשה הטרור נגד שטרנהל כלל שימוש בחומר נפץ; מעשה ההסתה כנגד חנין כלל שימוש במצלמת וידאו, מחשב ותוכנת עריכת וידאו.
מצד שני, אם "מילים הורגות" ואם "תמונה אחת שווה אלף מילים", אז תעשו בעצמכם את האריתמטיקה של ההסתה ותגידו לי שלא נדרשת חקירת משטרה גם בעניין השני.
רון חולדאי – תגנה
שני הסיפורים הפוליטיים של היום מציגים לנו איך נראית פוליטיקה אלימה. אנחנו יודעים למה זה עלול להוביל, ובמקרה של שטרנהל זה אכן כמעט הוביל.
לכן נדרשת כאן לא רק אכיפה נמרצת מצד המשטרה אלא גם הוקעה מצד כל המעורבים במערכת הבחירות בתל-אביב, לרבות רון חולדאי.
רון חולדאי צריך להתייצב בפני התקשורת ולומר: אני מושך את ידיי ממעשים כאלה ומגנה בכל תוקף את מי שהסיתו נגד דב חנין.
שלי יחימוביץ', גדעון סער – תתנצלו
לטעמי, להסתה נגד חנין הייתה שותפה בעקיפין גם חברת-הכנסת שלי יחימוביץ' (עבודה). אחרי שטענה נגד חנין בחודש הקודם טענות שהתבררו כשקריות, ואחרי תגובת דב חנין שהעמידה דברים על תיקונם, פורסם בבלוג שלה פוסט אורח עם טענות דומות (ללא התייחסות לתגובה המנומקת). במקביל, פורסם בעיתון זמן תל-אביב טור דעה שכתב עמיתה של יחימוביץ', ח"כ גדעון סער (ליכוד), וחזר על הטענות שוב.
כל הכותבים יודעים את האמת: דב חנין כן עומד בשירת התקווה, ולא הטיף לאנשים להשתמט משירות צבאי. למרות זאת, הם בחרו לעשות ניצול ציני של התקשורת ושל הרגשות הציבוריים, בספין שנועד להשחיר את פניו של חנין ולהציג אותו כמסוכן למדינה. מה הפלא שזמן קצר אחר-כך מופיע ברשת סרטון שמציג אותו כמשתף-פעולה של החמאס?
לכן: יחימוביץ', סער – הגיע זמנכם לגנות את המסיתים האחרים ולהתנצל על תרומתכם לחימום האווירה. לא מספיק לומר "הרצח הנורא הזה" כשמזכירים את רבין.
