לאורי קציר בבלוגו "אפלטון" היתה ביקורת די חריפה על הדברים שכתבתי בפוסט הקודם. בהתחלה חשבתי לכתוב אצלו תגובה, אבל מאחר והיה לי יותר מדי מה לכתוב בתגובה, אני מעדיפה לעלות את זה כפוסט.
להמשיך לקרוא ←

בזמן האחרון "קצת" נמאס לי. אני מוצאת את עצמי יותר מדי פעמים נוטה לאמץ את הגישה הפסימית, גישת "What's the fucking point" לגבי כתיבה כאן. אבל לפעמים יש דברים שהם כל כך מקוממים, כל כך ציניים, כל כך הונאת הציבור וכל כך עלובים, שאני פשוט לא יכולה לשתוק. כמו למשל ה"עיסוק" הנוכחי ב"בעיית המשתמטים".
להמשיך לקרוא ←

יש לדגנרטים שממלאים את הפרלמנט שלנו (כן, זה באמת נעים יותר לומר "פרלמנט") זמן, תקציב ומרץ לחוקק חוקים מטופשים, שלא לומר – בעלי קאץ' גזעני – כמו "חוק הסיכה" (הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – תעודה וסיכת חבר כנסת), התשס”ז-2006, המגיש – אלכס מילר, "ישראל ביתנו"). יש להם זמן להתעסק בקשקושים שאף אחד לא יאכוף ושאין להם שום ערך, כמו לחוקק חוקים שמחייבים נסיעה באופניים עם קסדה בלבד (אין ספק, קסדה זה מה שיציל רוכב אופניים שמתמרן בכבישים עמוסים לצד נהגים חסרי אכפתיות, וזה מה שיפתור את בעיית היעדר מסלולי האופניים המוסדרים במדינה). אבל כמו תמיד, כשזה מגיע לבעיה העמוקה ביותר שלנו – השחיתות, וכשזה נוגע לכיס האישי שלהם, כאן פתאום הם נעלמים.
להמשיך לקרוא ←

הנפש התאומה שלי והגבר של חיי, זה לא היה קורה. אבל הוא כן, ומשום מה הדברים האלו חשובים לו עד כדי כך שהוא ביקש, אז אנא כנסו כנסו, ואם אפשר אז גם הצביעו הצביעו.

כשאני מסתכלת על כותרות העיתונים בזמן האחרון, איך לומר, אני מתחילה לפחד. אני לא יכולה למצוא סיבה אחרת לשטף הפרובוקציות, הדיסאינפורמציה, הדמגוגיה האינטרסנטית והשקופה וההסתה הגלויה שמתפרצת מעל גבי הדפים, חוץ מאשר דברים מאוד לא נעימים שתואמים מאוד מטרות קיצוניות של כל מיני גורמים לא נעימים.
להמשיך לקרוא ←

קיים איזשהו מיתוס שטוען שהיטלר עלה לשלטון בגרמניה בדרך דמוקרטית. האמת היא, שהיטלר אינו אחראי על הרס הדמוקרטיה הגרמנית, אלא רק על דפיקת המסמר האחרון בארון המתים שלה, ועלייתו לשלטון היתה ניצול של נסיבות של דמוקרטיה מתפוררת במובן הכי עמוק של המילה.

להמשיך לקרוא ←

קיבלתי אתמול לתיבת האימייל שלי את דבר הדואר הבא:

Your email address was forwarded to us and we wish to introduce you to I.A.M.
http://israel-academia-monitor.com
We are exposing anti-Israel Israeli academics' publications and activities
and we're monitoring academic boycotts on Israel

אני תוהה, מי לעזאזל העביר להם את המייל שלי, מתוך מחשבה שאני עשויה להתעניין בדבר הזה? כנראה שמישהו שמעולם לא קרא דבר שכתבתי, או בעיקר את האזכור של האתר הזה שני פוסטים קודם, בסמוך לאיזה אתר לא נעים (אנדרסטייטמנט) שאוסף חומרים על יהודים בעולם.

בעיני, האתר הזה הוא קודם כל עוד סמן לכשל הדמוקרטי הכל כך עמוק של החברה שלנו, שמעדיפה זעזוע, הפחדה, דמגוגיה ופופוליזם, צווחות והאשמות על פני דיון ציבורי אמיתי, כן ונוקב בבעיות הכל כך קונקרטיות, כל כך קשות וכל כך מסוכנות שלנו. ניחוח עצוב מאוד של מקארתיזם ושל פאשיזם עולה מהדבר הזה. ואם כבר הם הפנו אותי לחלק האנגלי של האתר שפונה לתורמים של מוסדות אקדמיים, כנראה מסין או אפריקה, כדי להזהיר אותם בפני הסכנה של אקדמאים שפועלים להרס מדינת ישראל, הייתי רוצה לומר כמה דברים בעניין.

ראשית, אני רוצה לומר שלדעתי מוסדות אקדמיים אינם א-פוליטיים, ולא צריכים להיות א-פוליטיים. להיפך. לדעתי, אם הם שומרים על מעמד "מגדל השן", הם בוגדים בתפקידם, שלפחות חלקו הוא לתרום, לשפר ולקדם את התרבות הציבורית והדמוקרטית במדינה, בעיקר לנוכח מצבה העכשווי. הדרישה ל"ניקיון" פוליטי או "איזון" היא דרישה מגוחכת. אפילו מחקר מדעי אינו נקי פוליטית או "מאוזן". לא כל כשכן מחקרים בתחום מדעי החברה והרוח. וזו גם דרישה אנטי-דמוקרטית, שפוגעת בכל מהות האקדמיה. אם רוצים לעשות משהו למען המדינה, יש לתבוע ולעודד את הריבוי והוויכוח, המחלוקת והדיון הרציני. בכל נושא, גם הקשים ביותר.

שנית, אני רוצה לומר שלכל אדם במדינה דמוקרטית זכות ואף חובה לפעול לשינוי אופיה וצורתה של המדינה כפי שהיא נראית היום, כדי להפוך אותה למקום טוב יותר, הוגן יותר, הגון יותר, דמוקרטי יותר, ובמובנים רבים גם יהודי יותר (יהדות, כדת לא מיסיונרית, לא כופה, שבה דרך ארץ קודמת לתורה וחכמיה חושבים שהתורה כולה על רגל אחת היא "ואהבת לרעך כמוך" וכדומה. כן, זה מה שאני לוקחת מהדת הזאת).

אף אחד מהאקדמאים שמופיעים ברשימה אינו פועל להרס מדינת ישראל. בחלק מהם יצא לי להיתקל אישית, ולפחות אלו מהם שאני מכירה אוהבים את מדינת ישראל ורוצים בטובתה לא פחות מהדגנרטים מכפר שמריהו שמפעילים את הזבל הזה. למעשה, יותר. אם כבר הם פועלים למען משהו, אז זה למען שינוי צורתה של מדינת ישראל כך שלא תראה כפי שהיא נראית היום – מדינה שלא רק כובשת ודורסת את אוכלוסיית השטחים, אלא גם כובשת ודורסת את אוכלוסייתה היא, את החלשים שלה, "עניי עירה". מדינה שלא רק "שוקלת" לבצע פשעים נגד האנושות, אלא מבצעת אותם כבר זמן רב. ובעיני, לצאת למלחמה ללא שיקול דעת שהובילה להרס וחורבן כל כך עצום באוכלוסייה אזרחית, או לשדוד את כספם של ניצולי השואה ולהפקיר אותם למוות בדלות ובעליבות, גם אלו "פשעים נגד האנושות". "הפסקת קיומה" של מדינה כזו הוא לא רע, אלא טוב. בעיקר אם הוא יסמן את תחילת קיומה של מדינת ישראל חדשה, דמוקרטית יותר, יהודית יותר, אנושית יותר.

לעומת זאת, לפחות חלק מהאקדמאים שמופיעים ברשימה אכן נאבקים למען הדמוקרטיה הישראלית, שקיומה עומד בסכנה מדי יום ביומו, עם כל פעילות חקיקה דמגוגית חדשה שמוציאה מתוכה הכנסת המושחתת, וכל צעד נוסף בשחיקת הנורמות הדמוקרטיות האנושיות הבסיסיות. חבל רק שאין יותר מהם. אולי אז הם היו רלוונטיים מספיק כדי להשפיע ממש.

וחוץ מזה, כשהם אומרים: "תעזרו לנו לעצור את האנשים האלו", למה הם מתכוונים?