מה אני אגיד לכם, שיחקה אותה כרמל (וכל המשתתפים) עם הסרטון הזה.

פוסט אורח שנכתב על ידי בנימין מוזס, הרי הוא אבי מולידי היקר, החכם והרופא הטוב בעולם, שאני חייבת לו רבות ממה שאני.

המלחמה בעזה היא ציון דרך מרשים בתהליך ההתנתקות של העם היהודי היושב בציון מכבליו. התפרצות נוספת של כוחניות המגלמת בתוכה: התנערות מהמורשת של האב המייסד של האומה היהודית, נטישת הציווי המוסרי של המשורר הלאומי, גסיסה איטית של השפה העברית המתחדשת,  ונטישת העמדה המוסרית שהביאה להקמתה של מדינת ישראל מהריסות השואה. לאחר המלחמה הזו הולך ומתעצם  הנרטיב הישראלי, משוחרר מעכבות מוסריות וטובל בעלילות גבורה.

האף תספה צדיק עם רשע? שואל אברהם את הקב"ה בספר בראשית פרק יח.

אברהם אינו ממתין לתשובה ומעביר את השאלה העקרונית לרמה הפרקטית "אוליי יש חמישים צדיקים, בתוך העיר; האף תספה ולא-תישא למקום, למען חמישים הצדיקים אשר בקרבה. חלילה לך מעשות כדבר הזה, להמית צדיק עם-רשע, והיה כצדיק, כרשע; חלילה לך–השופט כל-הארץ, לא יעשה משפט. והקב"ה משיב: "אם-אמצא בסדום חמישים צדיקים בתוך העיר–ונשאתי לכל-המקום, בעבורם". וכך ממשיך אברהם ומתמקח על מספר הצדיקים שימנע את השמדת המקום.  הדיאלוג מסתיים בהתחייבות האלוהית "לא אשחית בעבור העשרה".

צאצאיו של האב המייסד של האומה העברית החליטו לדחות את מורשתו המוסרית והעלו את עזה בלהבות על רשעיה וצדיקיה.

בשנת 1903 , לפני שנסע לתעד את פרעות קישינב, בהם נטבחו באכזריות כ 50 גברים נשים וילדים כתב ביאליק המשורר הלאומי את השיר "על השחיטה".  ובו נאמר:

וְאָרוּר הָאוֹמֵר: נְקֹם!

נְקָמָה כָזֹאת, נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן

עוֹד לֹא-בָרָא הַשָּׂטָן –

וְיִקֹּב הַדָּם אֶת-הַתְּהוֹם!

בחלוף ארבעה דורות דורשים יהודים גאים בישראל המתחדשת להוסיף למלות השיר מלה אחת נוספת: נקמת דם ילד קטן "יהודי". דמם של ילדי עזה מותר, ללא מורא, ללא נקיפת מצפון, לקול תרועת ההמון הצוהל.

בנאום שנשאה לרגל קבלת פרס נובל לספרות ב 1993 אמרה טוני מוריסון:

שפה מתה איננה רק כזאת שאין מדברים בה או אין כותבים בה עוד, היא גם שפה….. חסרת רחמים. היא אולי גוססת, אבל השפעתה גדולה, שהרי היא מסכלת באופן פעיל את האינטלקט, עוצרת את המצפון, מדכאת את הפוטנציאל האנושי…..שפה רשמית, שחושלה לעידוד הבורות ולשימור זכויות היתר….. המעלה זיכרונות כוזבים של יציבות והרמוניה. שפה מדכאת לא רק מייצגת אלימות; היא אלימות. ובין שהיא שפת הממשל המעורפלת או השפה המלאכותית של אמצעי התקשורת הסכלים……..השפה המזיקה של ה"חוק בלא מוסר" או השפה המיועדת להדרת המיעוטים….. זאת השפה ששותה דם, שמלקקת פצעים, שתוחבת את מגפיה הפשיסטיים אל מתחת לתחתוניות הרחבות של אחריות ופטריוטיות בתנועתה חסרת המנוחה לעבר השורה התחתונה והתודעה הנמוכה.

כ-100 שנה לאחר תחיית לשון הקודש מציב הישראלי החדש תמרורים לגסיסתה של השפה העברית: "בלתי מעורבים", "צריבת התודעה", "תמונת ניצחון", "תג מחיר".

לפני מספר ימים נשא אדם שחור אחר, נשיא ארצות הברית ברק אובמה, אל מול פני העולם, את המלים הבאות:

"אנו דוחים את הבחירה המוטעית בין ביטחון והאידיאלים שלנו…. הכוח לבדו אינו יכול להגן עלינו; הוא גם לא מאפשר לנו לעשות כראות עיננו… הביטחון שלנו נובע מצדקת דרכנו, העוצמה של הדוגמא האישית שלנו, מהתכונות הממתנות של חמלה וריסון".

צאצאיהם של יהודים ששרדו את התופת הגרועה ביותר שמנגנון אנושי של כוח חסר חמלה יצר הקשיחו את ליבם.  תמונות הניצחון של ישראל במלחמת עזה מראות אנשים צעירים לובשי מדים שיכורי כוח ונוטפים משביעות רצון, מחובקים ומחבקים "מנהיגים" זחוחים אשר הורו להם לפרוק כל רסן, להרוס ולהשמיד ללא חמלה וללא חרטה. והעם מריע וצוהל ורץ לקלפיות לממש את זכותו הדמוקרטית ולבחור באנשים יותר כוחנים, יותר חסרי חמלה, אשר מעולם לא נתפסו ברגע של ריסון או היסוס.

לפני למעלה מ 50 שנה שם חיים הזז בפיו של יודקה, בסיפורו "הדרשה" את המונולוג הבא:

"פשוט, ההיסטוריה היהודית משעממת, לא מעניינת. אין בה לא מעשים ועלילות, לא גיבורים וכובשי עולם, רק ציבור של דוויים וסחופים, נאנחים, נבוכים ומבקשי רחמים. הסכימו בעצמכם שזה לא מעניין. אני הייתי אוסר ללמד לילדים שלנו את ההיסטוריה היהודית. אני פשוט הייתי אומר להם: "חברה!
לנו אין היסטוריה! מיום שגלינו מארצנו אנו עם בלי היסטוריה. אתם פטורים. לכו לשחק בכדורגל…"

ואחרי עלילות הגבורה של הטייסים והחיילים בעזה אנו יכולים לומר בסיפוק כי העם היושב בציון יוצר היסטוריה מלהיבה, מרתקת, עם מעשים ועלילות וגיבורים וכובשי עולם. המורים של הדורות הבאים לא ייאלצו לשלוח את הילדים לשחק כדורגל כתחליף לשיעורי היסטוריה.

בעוד 20 יום תתקיים כאן עוד מערכת בחירות מיותרת אחרי עוד מלחמה מיותרת ועוד הידרדרות מסוכנת ומפחידה של השיח הציבורי (או יותר נכון, הצווחות האלימות) בחברה הישראלית. ביבי אולי יזכה להרכיב ממשלה עם אביגדור הנאמן ליברמן ואריה המשוגע אלדד, או שאולי עם אהוד "לא" ברק, ואולי ברק ולבני ואולי לבני וביבי ואולי ואולי ואולי. זה לא משנה.

להמשיך לקרוא ←

אני נאמנה למדינה. אביגדור ליברמן, לעומת זאת, לעניות דעתי, הוא בוגד בשלל דבריו ומצעיו. אהוד אולמרט, אהוד ברק, ציפי לבני ושאר יושבי הממשלה וסייעניהם מחוצה לה הם לדעתי אפילו גרועים מבוגדים במדינה. הם בוגדים במשהו הרבה יותר בסיסי מאשר המדינה, הרבה יותר משמעותי, ולכן צריכים כולם, כאיש אחד, לעמוד לדין בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. בשביל זה הוא הוקם, למרות חוסר השיניים וחוסר האומץ שלו. בשביל לשפוט את אלו שבוגדים בעצם האנושיות של זולתם, ע"ע, מבצעים פשעים נגד האנושות.

להמשיך לקרוא ←

היום בבוקר נתקלתי באתר ynet בטקסט פאשיסטי מזעזע, שמכניס לניסיונות ההסבר שלו מדוע אנשים מתנגדים למלחמה  – ואף מעזים להפגין את עמדותיהם בראש חוצות – את העניין הגנטי. אותו מאמר נוראי ב-ynet, שפורסם, למרבה הציניות, בערוץ "יהדות", וקיבל מקום בעמוד הראשי במשך מספיק זמן כדי לקבל יותר מ-1,000 טוקבקים, מעיד יותר מכל על הכיוון שאליו אנחנו הולכים. אם זה לגיטימי וראוי לפרסום כזה היום, אני לא רוצה אפילו לחשוב מה יהיה לגיטימי מחר.

התגובה הספונטנית והמיידית שכתבתי לאותו מאמר שטנה (שאני מסרבת לקשר אליו, אז תסתדרו לבד) היא זו:

כתגובה מספר 940, לא נראה לי שעשיתי את האפקט שרציתי לעשות, ולכן – אחרי מספר שעות שבהן חככתי בדעתי כיצד להגיב על זה – לבסוף החלטתי שאין דבר טוב יותר מאשר לפרסם שוב טקסט ישן, שכתבתי לפני יותר משנתיים, בזמן מלחמת לבנון השניה. אחרי יותר משנתיים, ועדת חקירה אחת, חודש לפני בחירות, אותו ראש ממשלה, ושר ביטחון שהיה פעם ראש ממשלה, הועף ברוב חסר תקדים, ולפני שפתח במבצע הנוכחי בחן באמצעות קמפיין בחירות עד כמה שונאים אותו וגילה שהתשובה היא – יותר ממה שיאפשר לו להשיג מספר מנדטים גדול משמעותית מ-10 – לא הייתי צריכה לשנות כמעט כלום. והמצב שעליו מדבר הטקסט הזה נהיה רק יותר ויותר גרוע.

להמשיך לקרוא ←

בעשר השנים שלמדתי באוניברסיטת תל-אביב, כל מה שראיתי שאגודת הסטודנטים מצליחה להוציא זה פוליטיקאים דרג ז' שמריצים את הקריירה שלהם בהסכמים שאף פעם לא מכובדים עם איזושהי ממשלה אחרי שביתה כזו או אחרת במקרה הטוב, ובעסקנות דלוחה במקרה הפחות טוב. בשנים האחרונות ללימודי תמיד ביקשתי להימנע משירותיהם. כך גם חסכתי כ-300 שקלים וגם לא הפסדתי כלום.

אגודות הסטודנטים נבחרות, במקרה הטוב, כשיש מישהו שמישהו מכיר שרוצה לשבת שם, ברוב מוחץ של ארבעה מצביעים שקיבלו קרמבו. כלומר – גוף דמוקרטי להדהים. כנראה שמרוב דמוקרטיה, הם פשוט שכחו מה זה באופן מוחלט, ועל כן הצליח יו"ר ההתאחדות (שמי לעזאזל בחר אותה ומה לעזאזל היא עשתה אי פעם לטובת איזשהו סטודנט שאינו חלק ממנה?) להוציא מלועו את הזבל הפאשיסטי הזה. אי לכך, הגעתי למסקנה סופית ומוחלטת שהגיע הזמן לבטל את גוף העל וגופי המשנה שלו האלו.

אני קוראת בזאת לכל סטודנט, שתומך במדיניות הממשלה שהחלה את המבצע הזאת או מתנגד לה (כי זה מה שמפגינים בעדו או נגדו. צה"ל ופעולותיו כפופים ונגזרים מזה. אף אחד לא מפגין בעד או נגד צה"ל) – לא משנה, להימנע מלשלם את הכספים שדרושים לצורך קבלת שירותי האגודה (שהם מה, בדיוק? פעם לפחות היה מד"ס, היום גם זה כבר לא קיים), להימנע לחלוטין מלהצביע בבחירות לאגודה (כאילו שמישהו בכלל טורח בכל מקרה), ובאופן כללי, להימנע מכל מגע עם אגודת הסטודנטים במקום שבו הוא לומד. אם יש "גורמים עויינים" במדינה הזאת, הרי שהם פוליטיקאים בחצי שקל שמנסים לרכב על גל אקטואלי כלשהו כדי להשיג לעצמם רלוונטיות, ולא משנה מה הם רומסים בדרך. את ההשכלה הגבוהה, את הדמוקרטיה, את המדינה.

ביבי סוף סוף התעשת ומצא את הספין שלו בקמפיין הבחירות החדש בעזה. ראשית, יש לדרוש תמיכה פה אחד מכל הציבור במבצע, כלומר – לוותר על ה"דמוקרטית" (והאמת, מי בכלל צריך שנצביע. לא עדיף לחלק את המנדטים מראש? אהוד? ציפי? מה אתם אומרים?), ושנית, כפי שעולה מהטוקבקיסטים שלו, "ביבי אמר את זה כבר שנים, שיהיו טילים על אשדוד, ואתם צחקתם. עכשיו התברר שהוא צדק. נו, אז למי אתם מצביעים?". כל הכבוד ליועצי הקמפיין שלו. זמן תגובה לא רע לכזה ספין גדול של ברק ואולמרט.

אנשים אומרים לי שלא להצביע בבחירות זה כמו להצביע לביבי ולימין. אני אומרת להם שהסיבה שזו בינתיים ההחלטה שלי היא שאין שום הבדל בין ביבי, ברק או לבני ואין שום הבדל בין מה שמכנה את עצמו "שמאל" כאן ומה שמכנה את עצמו "ימין".לא משנה מה תהיה הצבעתי, אין כל אפשרות ליצור גוש שלטוני או אפילו גוש אופוזיציוני משמעותי שיבטא אפילו בקירוב את העמדות שלי כלפי הדברים המשמעותיים. במקרה כזה, ההצבעה בבחירות כאן שקולה בעיני להצבעה בבחירות בצפון קוריאה.