ונניח שאנחנו מאמינים במשהו. ונניח שהוא לא נכון. ונניח שבסופו של דבר, אי נכונותו הופכת לעובדה מדעית מוצקה. כמו, נניח, הגילוי שכדור הארץ סובב סביב השמש ולא להיפך. או שהומוסקסואליות נקבעת גנטית, כמו צבע עיניים, ואינה קשורה לבחירה. כמה מסובך זה לומר "טעינו", ולעשות את התיקונים הדרושים במערך האמוני? ועוד בעידן כל כך ספקני כמו העידן שלנו?

ברור שמסובך, במיוחד בעידן ספקני כמו שלנו, ללא שמץ אמון, ללא יותר מדי תקווה, שסובל משחיקה מתמדת של כישורי החשיבה והרגש האנושיים. להאמין במשהו בעולם הזה הופך לעיתים קרובות מדי למלחמה בלתי פוסקת, ולעיתים קרובות אלימה – במפגש עם המציאות, או עם אמונות אחרות.

די מסובך, בעיקר אם מה שאתה מאמין בו הוא אי הכרחיותה של המלחמה ואי נחיצותה של האלימות. ועוד יותר מסובך, לנוכח הרעות החולות שבאי האמונה, המחלה המסוכנת ביותר הידועה לאדם – הציניות – ריקבון השורשים.

אז איך זה שאף אחד עוד לא הפך את ההמצאה הזאת של דאגלס אדאמס למציאות?

"The Electric Monk was a labour-saving device, like a dishwasher or a video recorder. Dishwashers washed tedious dishes for you, thus saving you the bother of washing them yourself, video recorders watched tedious television for you, thus saving you the bother of looking at it yourself; Electric Monks believed things for you, thus saving you what was becoming an increasingly onerous task, that of believing all the things the world expected you to believe".

(From "Dirk Gently's holistic detective agency")

וכל זה בא לי מהיתקלות אקראית בטור דעות שכתב איזה כומר בפטיסטי ב"יו.אס.איי טודיי", תחת הכותרת:  When religion loses its credibility.

***

תוספת בעניין הציניות: אלברט איינשטיין היה אדם חכם. באמת אדם חכם. קראתי אתמול מאמר שלו, "למה סוציאליזם?", שהופיע בטורו של פרופ' דני גוטווין ב-ynet (חלקים ממנו תורגמו ונערכו על ידי יפתח גולדמן, האיש והאגדה…). יסלח לי יפתח, אבל אני רוצה לצטט פסקה אחת דווקא מהמאמר המלא באנגלית. בגלל המוזיקה.

 Innumerable voices have been asserting for some time now that human society is passing through a crisis, that its stability has been gravely shattered. It is characteristic of such a situation that individuals feel indifferent or even hostile toward the group, small or large, to which the belong. In order to illustrate my meaning, let me record here a personal experience. I recently discussed with an intelligent and well-disposed man the threat of another war, which in my opinion would seriously endanger the existence of mankind, and I remarked that only a supra-national organization would offer protection from that danger. Thereupon my visitor, very calmly and coolly, said to me: "Why are you so deeply opposed to the disappearance of the human race"?

למה באמת?

ואני אשאיר את זה כשאלה.