איזה כיף שאפשר למצוא מילה להיתפס בה כדי לברוח מהדיון האמיתי, לברוח מהכרה במציאות, לברוח מההכרה בטעות. והכי כיף זה שהמילה הזאת היא "נאצים". הרי יש כל כך הרבה שבלונות מוכנות מראש של ביטויים צדקניים שאפשר לומר בתגובה, אפילו לא צריך להקדיש לזה רגע של מחשבה. תענוג ממש.
אם אי אפשר להשוות, אי אפשר ללמוד. אם אי אפשר ללמוד, אי אפשר למנוע. ויש הרבה מה להשוות. המלחמה בנאציזם טרם הסתיימה, כפי שאמר אותו כותב גרפיטי בברלין, והיא אינה מלחמה בקבוצות ניאו-נאציות, במכחישי שואה או בתופעות אזוטריות אחרות, אלא באותם דברים שעדיין נמצאים בלב הקונצנזוס, שעשו את הנאצים למה שהם. גזענות. בורות. אדישות תהומית לחיי אדם. יחס לאינדיבידואל כאל "נציג" של הקבוצה שלו, חסר כל חשיבות כשלעצמו, בר השמדה. וגם פוליטיקה קטנה ואינטרסנטית, נכונות לוותר על הדמוקרטיה תמורת "ביטחון" ו"יציבות", תעמולה של שנאה והפחדה, ועוד הרבה דברים שאנחנו מכירים. מכאן.
ולגבי הצעקות, אני מעדיפה את הוורד הלבן על הגדה השמאלית. למעשה, אני שוקלת להקים סניף מקומי. להלן קטעים מהכרוז הראשון שלהם. התרגום לא משהו. אני עדיין לא מסוגלת לתרגם מגרמנית.
***
"אין דבר ראוי פחות לאומה תרבותית מאשר לאפשר לעצמה להישלט ללא אופוזיציה על ידי קליקה לא-אחראית, שנכנעת לאינסטינקטים בסיסיים…
אם העם הגרמני הוא כבר כל כך מושחת ומחוץ רוחנית, עד כדי כך שאינו נוקף אצבע, ובוטח בקלות דעת בסדר החוקי של ההיסטוריה; אם הם מוותרים על העיקרון הגבוה ביותר של האדם, העיקרון שמציב אותו מעל כל שאר יצירותיו של אלוהים, הרצון החופשי שלו; אם הם זונחים את הרצון לנקוט בפעולה החלטית ולהסיט את גלגלי ההיסטוריה, ובכך להכניע את ההיסטוריה להחלטתם הרציונלית; אם הם כל כך ריקים מכל אינדיבידואליות, הלכו כבר רחוק מאוד בדרכם להפוך להמון חסר נשמה ופחדני – אז, כן, הם ראויים לנפילתם…
גתה מדבר על הגרמנים כעל עם טראגי, כמו היהודים והיוונים, אבל היום נראה שהם בסך הכל עדר חסר חוט שדרה וחסר רצון של טפילים, שכעת, לאחר שנשאב כל המח מעצמותיהם, לאחר שנשדד מהם מרכז היציבות שלהם, מחכים להירתם להרס עצמם. כך זה נראה, אבל זה לא כך. באמצעות התעללות הדרגתית, בוגדנית ושיטתית, המערכת כלאה כל אדם בכלא רוחני. רק כעת, כשהוא מוצא את עצמו כבול בשרשראות, הוא הופך למודע לגורלו. רק מעטים הכירו באיום החורבן, והפרס על האזהרות ההרואיות שהזהירו היה מוות…
אם כולם יחכו עד שאדם אחר יעשה את הצעד הראשון, שליחיה של נמסיס [אלת הנקמה] ימשיכו להתקרב עוד ועוד… לכן, כל אדם, שמודע לאחריותו כחבר בציביליזציה הנוצרית והמערבית, חייב להגן על עצמו ככל יכולתו בשעה מאוחרת זו, הוא חייב לפעול כנגד פגעי האנושות, נגד הפאשיזם וכל מערכת דומה של טוטאליטריזם. להציע התנגדות פסיבית – התנגדות – בכל מקום שבו אתה נמצא, לעכב את התפשטותה של מכונת המלחמה האתאיסטית הזאת לפני שיהיה מאוחר מדי…
אל תשכחו, שכל עם ראוי למשטר שאותו הוא מוכן לסבול!"
***
הם כתבו שישה כאלו. היה עוד אחד בהכנה. והם גם עשו קצת גרפיטי. הם נתפסו. כולם הוצאו להורג.
***
העולם היום שונה. הפרס על אזהרות כאלו היום הוא טריוויאליזציה. בלה בלה אינסופי על למה מותר או אסור להשוות מה, ובאיזה מילה מותר או אסור להשתמש. סירוס, מוות רוחני. ובינתיים, היום בחדשות – בבית שמש מתחיל הטאליבן להשתלט, ובשטחים מחריפה ההפרדה הגזעית (חוק חדש אוסר על ישראלים להסיע פלסטינים). ליברמן בממשלה, ובמעמדו כשר מציע לעשות כמעשי טורקיה בקפריסין, ובג"ץ אומר רק "צריך חקיקה".
אל תשכחו. כל עם ראוי למשטר שאותו הוא מוכן לסבול.
***
מוגש כחומר למחשבה למשתתפי הדיון כאן, ולכל מי שמעוניין.