בעוד 20 יום תתקיים כאן עוד מערכת בחירות מיותרת אחרי עוד מלחמה מיותרת ועוד הידרדרות מסוכנת ומפחידה של השיח הציבורי (או יותר נכון, הצווחות האלימות) בחברה הישראלית. ביבי אולי יזכה להרכיב ממשלה עם אביגדור הנאמן ליברמן ואריה המשוגע אלדד, או שאולי עם אהוד "לא" ברק, ואולי ברק ולבני ואולי לבני וביבי ואולי ואולי ואולי. זה לא משנה.
אני נאמנה למדינה. אביגדור ליברמן, לעומת זאת, לעניות דעתי, הוא בוגד בשלל דבריו ומצעיו. אהוד אולמרט, אהוד ברק, ציפי לבני ושאר יושבי הממשלה וסייעניהם מחוצה לה הם לדעתי אפילו גרועים מבוגדים במדינה. הם בוגדים במשהו הרבה יותר בסיסי מאשר המדינה, הרבה יותר משמעותי, ולכן צריכים כולם, כאיש אחד, לעמוד לדין בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. בשביל זה הוא הוקם, למרות חוסר השיניים וחוסר האומץ שלו. בשביל לשפוט את אלו שבוגדים בעצם האנושיות של זולתם, ע"ע, מבצעים פשעים נגד האנושות.
היום בבוקר נתקלתי באתר ynet בטקסט פאשיסטי מזעזע, שמכניס לניסיונות ההסבר שלו מדוע אנשים מתנגדים למלחמה – ואף מעזים להפגין את עמדותיהם בראש חוצות – את העניין הגנטי. אותו מאמר נוראי ב-ynet, שפורסם, למרבה הציניות, בערוץ "יהדות", וקיבל מקום בעמוד הראשי במשך מספיק זמן כדי לקבל יותר מ-1,000 טוקבקים, מעיד יותר מכל על הכיוון שאליו אנחנו הולכים. אם זה לגיטימי וראוי לפרסום כזה היום, אני לא רוצה אפילו לחשוב מה יהיה לגיטימי מחר.
התגובה הספונטנית והמיידית שכתבתי לאותו מאמר שטנה (שאני מסרבת לקשר אליו, אז תסתדרו לבד) היא זו:
כתגובה מספר 940, לא נראה לי שעשיתי את האפקט שרציתי לעשות, ולכן – אחרי מספר שעות שבהן חככתי בדעתי כיצד להגיב על זה – לבסוף החלטתי שאין דבר טוב יותר מאשר לפרסם שוב טקסט ישן, שכתבתי לפני יותר משנתיים, בזמן מלחמת לבנון השניה. אחרי יותר משנתיים, ועדת חקירה אחת, חודש לפני בחירות, אותו ראש ממשלה, ושר ביטחון שהיה פעם ראש ממשלה, הועף ברוב חסר תקדים, ולפני שפתח במבצע הנוכחי בחן באמצעות קמפיין בחירות עד כמה שונאים אותו וגילה שהתשובה היא – יותר ממה שיאפשר לו להשיג מספר מנדטים גדול משמעותית מ-10 – לא הייתי צריכה לשנות כמעט כלום. והמצב שעליו מדבר הטקסט הזה נהיה רק יותר ויותר גרוע.
ביבי סוף סוף התעשת ומצא את הספין שלו בקמפיין הבחירות החדש בעזה. ראשית, יש לדרוש תמיכה פה אחד מכל הציבור במבצע, כלומר – לוותר על ה"דמוקרטית" (והאמת, מי בכלל צריך שנצביע. לא עדיף לחלק את המנדטים מראש? אהוד? ציפי? מה אתם אומרים?), ושנית, כפי שעולה מהטוקבקיסטים שלו, "ביבי אמר את זה כבר שנים, שיהיו טילים על אשדוד, ואתם צחקתם. עכשיו התברר שהוא צדק. נו, אז למי אתם מצביעים?". כל הכבוד ליועצי הקמפיין שלו. זמן תגובה לא רע לכזה ספין גדול של ברק ואולמרט.
אנשים אומרים לי שלא להצביע בבחירות זה כמו להצביע לביבי ולימין. אני אומרת להם שהסיבה שזו בינתיים ההחלטה שלי היא שאין שום הבדל בין ביבי, ברק או לבני ואין שום הבדל בין מה שמכנה את עצמו "שמאל" כאן ומה שמכנה את עצמו "ימין".לא משנה מה תהיה הצבעתי, אין כל אפשרות ליצור גוש שלטוני או אפילו גוש אופוזיציוני משמעותי שיבטא אפילו בקירוב את העמדות שלי כלפי הדברים המשמעותיים. במקרה כזה, ההצבעה בבחירות כאן שקולה בעיני להצבעה בבחירות בצפון קוריאה.
קראתי, יש לומר – די בתדהמה – את דבריו של יובל דרור נגד ההפגנה שבה השתתפתי אתמול. הטענה, איך לומר, לא ממש מובנת לי. יובל לא חושב שהמבצע יפתור את הבעיות, הוא לא חושב שזה הפתרון הכי מוצלח שלנו והוא לא סומך על ההנהגה שעשתה את מלחמת לבנון השנייה ועוד זוועות רבות וטובות בכל תחום אפשרי.
אני גם מניחה שיובל יודע שלפחות האנשים שהוא מכיר שהשתתפו בהפגנה חושבים לפחות כבר כמה שנים, חלקם עוד לפני שנת 2000, שממשלות ישראל אחראיות באי עשייה ובטירפוד כל עשייה שיש בה איזשהו תוחלת, הגיון ואומץ ואיזושהי התעלות מעל שיקולי סקרי דעת ההמון צמא הדם (בעיקר היום, חודשיים לפני בחירות), על המצב העגום שנוצר מול הרשות הפלסטינית (כלומר – על האינתיפאדה השניה ועל שמונה שנים של ירי קסאמים), על התגברות הגזענות והיחלשות הדמוקרטיה, ועל ההתפוררות החברתית והכללית שאנו חווים.
זהו, הגענו לישורת האחרונה (סליחה, שרון), לפחות של הסיבוב הראשון. מילים רבות נשפכו, תוכניות רבות הוצגו, ויכוחים רבים התקיימו, ועכשיו הגיע זמנו של הבוחר לקבוע.
ללא קשר לתוצאות שיתקבלו, אני מרגישה שהקמפיין שצץ לו פתאום והלך והתגבר לקידום סיעת עיר לכולנו והמועמד דב חנין היה מדהים מעבר לכל הציפיות, ומעורר תקווה חדשה. אני לא יודעת מתי נראתה פעם אחרונה בישראל התארגנות כזו, מלמטה, ספונטנית, לא ממוסדת, חסרת מימון או גיבוי של כוחות גדולים, שממציאה את עצמה במקום שבו האפתיה והייאוש בדרך כלל שולטים, אבל נדמה לי שזה היה ממש מזמן.