עניין הכבוד הוא נושא מרתק ומלא סתירות. יותר מדי כבוד עצמי הופך אדם לנפוח, יהיר, אטום. פשעים רבים, ופשעים אלימים, פעמים רבות כאלו שנשים הן הקורבנות שלהם, מתבצעים בגלל סוגיות של "כבוד", לפחות לתפיסתו העצמית של הפושע (כבוד המשפחה, פגעה בכבוד שלי וכדומה). פגיעה בכבודו של אדם יכולה להרגיש לפעמים ממש כמו הפעלת אלימות פיזית נגדו. ומצד שני, היעדר מוחלט של כבוד עצמי זה דבר כל כך מביך. כפי שראינו אתמול.
מאחר ואני מאמינה בדמוקרטיה כשיטת הממשל והניהול החברתי הטובה ביותר שיש – לא הרע במיעוטו, אם כי גם לא מושלמת – אבל הטובה ביותר שיש כיום, ועדיפה בסדרי גודל על כל האלטרנטיבות, יוצא בזאת שאני גם מאמינה בהליך המשפטי, לקוי ומרובה בעיות ככל שיהיה, ובכל מקרה, בטוחה שהוא טוב יותר מבית המשפט של העם או של העיתונות.
מאוד לא אהבתי את כותרות העיתונים אתמול, בעיקר זו שהופיעה בה המילה "אנס" בגדול (עם עוד כל מיני מילים שאף אחד לא יכול לראות מרחוק). השאלה אם קצב אנס או לא אנס צריכה להיקבע במשפט. בשביל זה, צריך שייערך שימוע, וצריך שתתקבל החלטה על כתב אישום. ואז צריך שיוגש כתב האישום, שייפתח המשפט, שיופיעו עדים, שיוצגו עדויות, ושהשופטים יכריעו.
שאלת אשמתו או אי אשמתו של הנשיא היא עניין משפטי-חוקי. אבל בשאלת התפטרותו או אי התפטרותו, לא המרכיב המשפטי-חוקי הוא הרלוונטי, אלא מרכיב הכבוד. כבוד לחוק, כבוד למדינה, כבוד לציבור, כבוד עצמי. נאומו של קצב אתמול (החלקים ממנו שהצלחתי לראות לפני שהלכתי להקיא, כאילו) היה מחזה מקאברי של אובדן כל כבוד עצמי, של השפלה עצמית פומבית, של גועל נפש במיטבו. זה היה כואב, וזה היה סימבולי. ולמרבה הצער והכאב, זה היה מאוד ייצוגי.
כבודו העצמי האבוד של הנשיא משה קצב הוא משהו שאנחנו צריכים להסתכל עליו ישר בעיניים. זה לא רק הוא. ככה כולנו נראים, כעם. ככה אנחנו נראים, כמדינה. עם של אימפוטנטים, שמוכנים לקבל הכל, כל התדרדרות נורמטיבית וכל התגברות של הזלזול והרמיסה, ולא מוכנים לעשות שום דבר רציני כדי לשנות את זה. אפילו לא לחשוב.
העובדה שקצב הוא הנשיא, שאולמרט ראש הממשלה, פרץ שר הביטחון והירשזון שר האוצר היא מעשה שלנו, ומעשה שנמשך כבר שנים, שלא קרה רק בגלל שהצבענו בבחירות לאדם זה או אחר. גם שחיקת הנורמות הציבוריות והתגברות השחיתות והניוון עד לרמה של פוטנציאל אמיתי להשמדת המדינה היא מעשה שלנו. אנחנו כל כך חסרי כבוד עצמי כעם, עד שאנחנו מוכנים לקבל כל שקר שישקרו לנו על איום חיצוני ולא מוכנים לשתק את המדינה עד שהיא תהפוך למדינה. תסתכלו על קצב טוב טוב. הוא לגמרי מייצג אותנו.