ההסכם ל"פירוקה" של צפון קוריאה מגרעין הולך ומתגבש. וזה הזמן והמקום לבקש סליחה מראש שאין לה שום משמעות מאחינו בני האדם, 23 מיליון בני האדם, ליתר דיוק, שחיים במקום הארור הזה, הידוע בכינויו "מחנה הריכוז הגדול בעולם". אחרי שהמטורף ימות, ואולי מישהו יואיל בטובו לחשוף באופן מלא ומפורט את הזוועות שחולל במחנות הריכוז שלו והניסויים בגז, לא ממש נוכל לטעון שלא ידענו – כי לא רק שידענו, עשינו יותר מזה – שילמנו על זה.

השיחות עכשיו התאפשרו מכל מיני סיבות, ביניהן שתיים חשובות במיוחד – קודם כל הוכנה התשתית, עם חידושו של המו"מ בעניינים הפיננסיים בין ארה"ב לצפון קוריאה לפני מספר שבועות, כאשר כבר לפני זה הודיעו "חוקרים" אמריקנים שמצאו כי לפחות חצי מהכסף שמחזיקה המדינה בחשבונות בנק במקאו שהוקפא על ידי ארה"ב מגיע ממקורות "חוקיים". כבר כתבתי על זה כאן. הסיבה השניה היא הענקת דומיננטיות לסין בניהול השיחות, וחיזוקה כשחקנית פוליטית מובילה, תוך כדי ויתור על כל עיסוק בסוגיות שקשורות לזכויות אדם. סין, אגב, גם מגרשת פליטים מצפון קוריאה בחזרה למדינתם, בטענה כי הם "פליטים כלכליים" בלבד, למרות שידוע שהעונש על "עריקה" מהמדינה הוא מוות או מחנה ריכוז. גם על זה כתבתי כבר כאן. קים היקר בוודאי שמח מאוד לראות אותה בראש השולחן.

באופן רשמי הם מקבלים סיוע ראשוני שווה ערך ל-50 אלף טונות של נפט כבד בתוך 60 יום מסגירת הכור הראשי והמתקנים הנלווים, ובהמשך יקבלו עוד 950 אלף טונות. דרום קוריאה אמורה לספק להם חשמל. את מה שסוכם בשיחות הפיננסיות, מטבע הדברים, לא נדע לעולם. "no clear resolution", אבל אווירה "חיובית".

יפן, אגב, לא ממש בעניין היום, מאחר והיא מעוניינת "לפתור את בעיית החטיפה של אזרחים יפנים" על ידי צפון קוריאה, ו-Abe אומר שלמרות שהקוריאנים הודו בכך, הם לא הציעו פתרון משביע רצון לסוגייה. ואגב נוסף, בסוכנויות מציינים כי במדינה יש אלפי מערות ומחילות שמשמשות להסתרת פרוייקטים שונים. למעשה, הם אמרו "countless".

בלה, בלה, בלה, בלה ועוד קצת בלה.

אז מה אמרנו, Never again?

ואולי יש מקום גם להזכיר את הפליטים הסודנים והופעתם בפני ועדת הפנים של הכנסת בסוף ינואר. פליטה אחת אמרה לחברי הוועדה: "החלטנו להגיע לישראל כי הבנו שליהודים יש סימפטיה לכאלה שעברו רצח עם. אני מקווה שתבינו מה שאנחנו עוברים ותעזרו לנו".

ותגובת משרד הפנים: הנושא נמצא בבחינה כוללת, מול כל הגורמים הרלוונטיים. "מחד מדינת ישראל מחויבת לא להשיב פליטים למקום בו צפויה סכנה לחייהם, מאידך הסוגייה מעלה נושאים ביטחוניים ומדיניים ועל-כן היא נבחנת בדרגים הבכירים יותר".

בינתיים, אגב, יש פליטים שיושבים בכלא. ללא הגבלת זמן. פשעם היחיד הוא הנאיביות, המחשבה העצובה, האופטימית וחסרת הקשר למציאות שלמדנו משהו.

***

מדהים אותי לראות את הכשל החינוכי העמוק כל כך במדינה המסכנה שלנו. מילא מה שאירע אתמול, אבל התגובות עליו היום? הבחורה מנסה להצדיק את גזענותה באוייבותה של הקבוצה הכללית האמורה המונה כמה מיליונים של בני אדם, על כל נשיה, טפיה וזקניה, הרי ידוע שכל תינוק ערבי קופץ מהרחם עם רצון עז להשמיד אותי (ואולי גם סכין?), אין ספק. ואין שום קשר בין זה לבין העובדה שיש סכסוך בינינו, או לשום דבר אחר שקשור למציאות החיים.

אגב, "ילדה" בת 20, שיכולה להצביע ולשתות אלכוהול, לכתוב בלוג ולהופיע בטלוויזיה, יש לה אחריות על מעשיה ועל מילותיה, וגיל הוא לא תירוץ לגזענות.

ובתגובה אוטומטית נוסח תומכי גודווין לעניין ראיתי כשלים כאלו (או שמא דמגוגיה זולה?) בהבנת הנקרא וחוסר יכולת (או אולי רצון? טרם החלטתי) חשיבה בסיסי כל כך, שזה כאב. ושלא נדבר על הטיעון הרלטיביסטי המגוחך, ש"אני שונאת ערבים" זו "האמת שלה", ודעה לגיטימית שאין שום הבדל מהותי בינה לבין "אני שונאת אפרסמון". 

היום היה לי יום די מחורבן. יום שמש חורפי מחורבן, זה באמת דבר די נדיר לבן אדם סולרי כמוני, אבל גם זה קורה. חוסר התפקוד של הספרייה הבהיר לי ששוב אני צריכה להוציא הרבה כסף על ספרים שלא בטוח שאני צריכה. מרקורי היה בנסיגה. קופת חולים כללית משתינה עלי (לא קשור לבעיות בריאות, טפו טפו). הצבעונים נבלו והחתולים רבו. ושוב נקלעתי לדילמה המוכרת, הסכסוך הישן והטוב בין הרעב לעצלות.

אני בן אדם ריאליסטי, וזה יכול להיות מאוד מדכא. אבל בכל זאת, אני באמת מנסה בכל כוחי למצוא בכל חרא איזה שביב תקווה קטן. גם ביום שמש חורפי מחורבן, גם במדינה כל כך מייאשת, גם באינטרנט מלא בזבל ותבוסתנות. אבל לפעמים יש משהו קטן, דובדבן רקוב בקצפת החמוצה הזאת, שמגדיש את הסאה.

אם יש משהו שמייאש אותי, זה גילויים של גזענות בקרב יהודים. כן, יהודים. אלו שפעם קראו להם עכברושים שמזהמים את הדם הארי הטהור והזך. אלו שכאשר מישהו אחד מהם היה גונב חתיכת לחם, היו לוקחים עשרה מהם ויורים בהם. שם בלאגר. כי ממילא כולם עכברושים מלוכלכים, שצריך לשמור אותם במכלאות, אפילו לא לבזבז עליהם עיקור, פשוט להשמיד.

גילויים כאלו בוטים של גזענות באים מהמיץ של הזבל של האנושות. אנשים שרואים לנכון להציג את החיים שלהם מהשירותים. איך אומרים, האו אפרופרייט. חבל רק שאף אחד לא הוריד את המים.

עד כמה בן אדם יכול להיות בהמה מתועבת וחסרת רגישות, שכאשר הוא רואה ילדים קטנים מקבצים נדבות בגשם שוטף בלילה, מה שעובר לו בראש זה "ערבים הם חיות מלוכלכות, צריך לעקר את כולם ולשמור אותם במכלאות שלא יעבירו אלינו חלילה את המחלות שלהם"??

פעם, לפני נצח במונחי אינטרנט, כתבתי משהו שנקרא "עידן קלילות הדעת". זה ה"דר שטירמר" שלו.

ואת זה, את דור ההמשך הזה של המדינה, אני צריכה לראות און טופ אוף גל של תקיפות אכזריות של קשישים – ניצולי שואה ביניהם, אלו שלא מתפגרים מרעב, מחסור בתרופות או קור, כמובן – בשביל שניים וחצי שקלים, פשע מאורגן ברשות המסים ובכל מקום, שר משפטים שדעותיו על עונש מוות הן מהדברים המזעזעים ביותר ששמעתי מאז שנות השלושים, ממשלת ישראל וכנסת ישראל ונשיא ישראל – סיי נו מור – בהמיות, עושק, זלזול בכל דבר ובכל אדם וכמובן שבכל חיה – מה אני אגיד לכם, המדינה הזאת, סדום יותר טובה ממנה.

אולי באמת צריך שהכל יחרב כדי שיהיה יותר טוב.

למי שלא יודע במה מדובר כאן, עדיף שלא תדעו. יש זוהמה שאם לא חייבים, אז לא כדאי להכניס למוח, שכמו שאמר לי פעם מישהו, אינו פח זבל, או לפחות לא כדאי שיהיה – אין נכס יקר מזה ליהודי הנודד.