אני לא בטוחה שאנשים שתומכים על-פניו במעשיו של שי דרומי ואלו שתומכים בתיקון לחוק העונשין שנוצר למענו ועבר בקריאה טרומית, שחלקם אף מרחיקים לכת ומחתימים עצומות וכו', מבינים בדיוק במה הם תומכים. ואני מעדיפה לקחת כאן את נקודת המוצא שגורסת כי יש כאן בעיית הבנה, מאשר את נקודת המוצא שכרוכה בהכרה שאני חיה בחברה של יצורים רצחניים וצמאי דם, שחשיבה מעניינת אותם כשלג דאשתקד, ושמעוניינים לשנות את שיטת המשטר כך שתהפוך לאנרכיה נוסח המצב הטבעי של הובס ("מלחמת הכל בכל", בקצרה).
אם חשש שי דרומי לחייו, ולכן פעל כפי שפעל, חוק העונשין הקיים מגן עליו. החוק כולל את תיקון 34, הגנה עצמית, משנת 1994, שקובע כי "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו".
התיקון שעבר בכנסת בקריאה טרומית מוסיף את הדבר הבא: "בסעיף 34 י לחוק העונשין… האמור בו (שמצוטט למעלה) יסומן (א), ואחריו יבוא: "(ב) לעניין סעיף קטן (א) תחשב פריצה לבית מגורים או למשק חקלאי כתקיפה שלא כדין שנשקפת ממנה סכנה מוחשית, ולא יישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה שעשה נגד פורץ כאמור".
דברי ההסבר של הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה עצמית מפני פורץ), התשס"ז-2007 הם אפילו מפחידים יותר, ואומרים את הדבר הבא: "בשנים האחרונות קיים ריבוי מקרים של חדירה בלתי חוקית לבתי אזרחים ומשקים חקלאיים בישראל, דוגמת המקרה הטרגי שהוביל חקלאי לירות בחבורת פורצים ואף להרוג אחד מהם. בשל היעדר מדיניות התרעה הולמת ואי יכולתה של המשטרה להתמודד עם תופעות אלה בשל היעדר כלים מתאימים. יש לשנות את החוק על מנת ליצור הרתעה ולהפחית בצורה ניכרת את העברות הללו" (הדגשה שלי).
מה לא בסדר בתמונה הזאת?
ראשית, אין מדינה מתוקנת בעולם שנהוג בה עונש מוות על עבירות רכוש. אולי בסין יש דברים כאלו, אבל מצד שני לא מדובר במדינה מתוקנת, וזה הולך יד ביד עם מחנות ריכוז, עבודות כפייה ו"קציר" אברים. עם כל הכבוד לרכוש, הוא אינו יכול להיות שווה ערך לחיים. אפילו אם מדובר ברכושו של חקלאי וחייו של גנב.
דבר נוסף, אפילו במדינות מערביות שבהן נהוג עונש מוות, אף ממשלה לא העבירה את הסמכות לביצוע הענישה האמורה לידי האזרחים. גם לא ארה"ב, למרות הדימוי הרצחני שלה (המוצדק, לפי הסטטיסטיקה, אבל לא בגלל החוק).
הצעת החוק הישראלית אומרת, למעשה, שאדם יכול לעשות מה שבא לו, כולל ירי, במי שפורץ לביתו או לשטחו, כלומר – גוזרת דה פקטו עונש מוות על עבירות רכוש, ומעבירה את ביצועו לידי האזרחים. אין בה סייגים, אבחנות וספציפיקציות. כל פריצה לכל מקום ששיך למישהו נחשבת כ"תקיפה שלא כדין שנשקפת ממנה סכנה מוחשית". לא יודעת למה, אותי זה מפחיד עד מוות.
והכי גרוע, באמת הכי גרוע, היא הסיבה, ה"הסבר" שנתנו הח"כים הלא מכובדים. למה אנחנו מטילים עונש מוות על עבירות רכוש ומעבירים את ביצועו לידי האזרחים? כי אין מדיניות התרעה הולמת והמשטרה לא מסוגלת להתמודד עם התופעה בגלל היעדר כלים מתאימים. אני קוראת את זה וסומרות לי האוזניים.
איך יכולה כנסת ישראל לתמוך בפתרון שדופק עוד מסמר אחד בארון המתים של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית? איזו יהדות ודמוקרטיה, או לצורך העניין, מדינה בכלל, יכולה להתקיים במסגרת של אנרכיה, ועוד כזו שאומרת לאזרחים בפירוש – אין לנו שום כוונות לעשות שום דבר כדי להגן על ביטחונכם האישי, תסתדרו לבד? ועוד לטעון ש"מדובר בחוק מהפכני הבא להחזיר את הביטחון האישי לאזרחי ישראל", כפי שטוען ישראל כץ, עוד גאון הדור?
פירטתם יפה את הבעיה, מחוקקים "יקרים", אבל הצעת הפתרון שלכם היא זוועתית, הצעה שמסירה מהמדינה עוד תפקיד אחד, את התפקיד היחיד שלה למעשה לפי הובס – שמירה על הביטחון האישי של הפרט. התנערתם במהלך השנים האחרונות מיותר ויותר תפקידים שקשורים לשמירה על היבטים שונים של רווחתו, חירותו וביטחונו האישי של הפרט. עכשיו אתם לוקחים את זה צעד נוסף קדימה, לתוך התהום.
איך יתכן שכנסת ישראל מודה מצד אחד באוזלת ידה של המדינה, אך מצד שני חושבת שהפתרון הוא התנערות מאחריותה של המדינה? הם רצו לשבת בכנסת ולקבל את כל הפינוקים וה"כבוד", אבל את האחריות מעדיפים להשאיר בידי האזרחים, והאזרחים נדרשים להמשיך לממן אותם. למה בדיוק? אם לא אנרכיה, אז הדבר הכי קרוב הוא פיאודליזם.
אין מדיניות התרעה (או שמא התכוונתם לומר הרתעה?)? תיצרו מדיניות כזאת. למשטרה אין כלים? תתנו בידיה כלים. בדיוק בשביל זה אתם שם, כדי לקבוע מדיניות ולחלק תקציבים.
ושי דרומי צריך להישפט לפי חוק העונשין הקיים, ואם יימצא כי הרג את הפורץ באופן שלא מהווה "הדיפת תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו", הוא צריך לצאת אשם ולשבת בכלא.
לינקים קשורים:
חוק העונשין
הצעת תיקון (2007): הגנה עצמית מפני פורץ
הגנה עצמית ארה"ב
המצב הטבעי (הובס)
תומס הובס