יותר מדי אנשי ציבור שנתפסו בקלקלתם נוטים לטעון מיד ש"רודפים אחריהם" ולהאשים את התקשורת. ויותר מדי אנשי תקשורת ואחרים משתפים עם זה פעולה. זה עניין מטריד מאוד, שמעורר לא מעט שאלות.

ראשית, למה בדיוק חשבו אנשי הציבור הללו שהם נכנסים? לפארק שעשועים או קבוצת תמיכה? מי שרוצה את הכוח והעוצמה הכרוכים במשרה פוליטית, צריך להיות מוכן גם לשלם את מחיר החשיפה הציבורית התמידית. איך אומרים, אם אתה לא יכול לסבול את החום, צא מהמטבח. אף אחד לא הכריח את טרטמן לקבל על עצמה את תפקיד שרת התיירות, אף אחד לא הכריח את רמון להיות שר המשפטים, ואף אחד לא הכריח את קצב לקבל את תפקיד הנשיא. ההתמסכנות וההתבכיינות שלהם לא מעוררת שום חמלה ולא אמורה לתרום לדימוי הציבורי שלהם במדינה דמוקרטית נורמלית.

זה נכון, גם אנשי ציבור זכאים לחיים פרטיים שהציבור לא נמצא בהם. כמובן, שבמקרה של אנשים הנושאים במשרות שכרוכות בקבלת החלטות בעלות השפעה ישירה על רווחתו ואף חייו של הציבור, התחום הפרטי מצומצם הרבה יותר מאשר כשמדובר באדם פרטי. וכמובן, שהתחום הפרטי הזה נקבע במידה רבה מאוד ביחס להתנהלותו הציבורית של אותו נושא משרה. ובן אדם שמתרברב ביוהרה על ניסיונו והשכלתו, שלא יתפלא שהוא זוכה לקיתונות של זלזול כאשר מסתבר שייחס לעצמו תואר שני בזמן שאין לו דבר כזה. ושלא יתפלא אם אנשים לא מעוניינים שהוא יהיה שותף בהכרעות שמשפיעות באופן ישיר על חייהם.

ולהזכירכם, כי נראה לי ששכחתם, מדובר כאן באותה אחת שאמרה את זה: "אני עצובה מאוד על המינוי. מדינת ישראל היא מדינה יהודית…. מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית עם שוויון זכויות לכל אזרחיה ואני מכבדת זאת. אין לי ולא היתה לי בעיה שערביי ישראל יוכלו לבחור ולהיבחר, אין לי בעיה שערבי ישראל יוכלו ללמוד ולקבל שירותים מהמדינה, אני פשוט חושבת שיש דברים יחודיים של מדינת ישראל שאותם היא צריכה לשמור בעבור יהודים. אלה דברים שורשיים והיום, לצערי, עוד חיבור לשורש יהודי נקטע".

בתגובה למינויו של ראלב מג'אדלה לשר בלי תיק. הייתי אומרת ששורש יהודי כמו זה שהיא מציגה, עדיף לנו שייקטע. קטיעתו תקרב אותנו קצת יותר ליהדות, בניגוד לעבודת האלילים שכל מיני פושעים נגד האנושות, רמאים, שרלטנים וסתם ספסרי קולות וכוח נוטים לכנות היום בשם הציני "יהדות", למטרות מסחריות. אבל זו כמובן סטייה מהנושא. (אגב, אם כבר מדברים על זה שבצד השני נמצאים בני אדם עם רגשות וכו' וכו', חשבת פעם, אסתרק'ה יקרה, איך ראלב מג'אדלה ועוד איזה שניים שלושה אנשים מרגישים כשהם שומעים דברים כמו דברי הגזענות המתקתקים שאת פולטת? או שמא ערבים לא נכללים תחת הגדרת "בני האדם" שבה השתמשת?)

או בקיצור, אסתר'קה, הדיבורים שלך על "יש שמתאבדים…" רק מחמירים את רמת הפאתטיות שלך ולא רק שלא מעוררים שום אמפתיה – הם מגבירים את תחושת הגועל. שמענו אותך במו אוזנינו אומרת בטלוויזיה שיש לך תואר שני, בגאווה, בלי שום ספק, עם התמחות בשיווק או מה שזה לא היה. אז מה זה ניסיונות הסחיטה הרגשית העלובים האלו? אם דברים כאלו עלולים לדחוף אותך אל סף ההתאבדות, אם את כל כך חלשה ושברירית ומסכנה, לא היית צריכה לשקר ולומר שיש לך תואר שני, ולא היית צריכה להיכנס לעולם הקשה והמרושע של הפוליטיקה הישראלית.

נכנסת, דחפת, רמסת, דרכת ופגעת עד שהגעת למשרת השר המיוחלת, ואז נפלת על פרט טכני? אל תבואי עכשיו להתבכיין ולנסות לסחוט טיפה של אהדה. הברז הזה סגור. גם אם לא היית גזענית חסרת בינה הוא היה סגור, אבל לנוכח מה שאת, הוא לא רק סגור, אלא גם אטום ונעול.

***

עוד דבר מטריד היא שאלה מאוד מטופשת ששמעתי מכמה אנשים לא טיפשים. אם "נרדוף" את כולם שם ונעיף את כולם, האם אין סיכוי שנקבל הנהגה טובה פחות? קודם כל, טובה פחות? אקסקיוז מי? יש פחות מזה? דבר נוסף, כן, זה בהחלט יכול לקרות, אם תחליטו לנוח על זרי הדפנה אחרי כל "רדיפה" כזו. כדי לקבוע סטנדרטים של שלטון, צריך כל אדם שמגיע למקום הזה לדעת שכל שקר עלוב ששיקר בחייו יצא החוצה, שכל רמאות וכל שחיתות וכל עוולה שעשה סופן להתגלות ולהתפוצץ בפרצופו.

יצירה של סטנדרטים כאלו, באמצעות פעילויות "רדיפה" בלתי פוסקות של אותם אנשים, ללא קשר לשיוכם הפוליטי, הן הדרך היחידה שנתונה בידינו כדי להבטיח שהפעילות הזאת תשפר את ההנהגה שלנו. אין דרך אחרת. בוודאי שלא בחירות. כמה שהם יפחדו יותר, אנחנו נפחד פחות. למדינה דמוקרטית שחפצה בחיים, עדיף אמסטף מפודל.

***

בכל פעם שאני רואה את הנתפסים בקלקלתם מתבזים בטלוויזיה, אני שואלת את עצמי איך הם מסוגלים. זה כל כך מבחיל לראות דבילית כמו טרטמן יושבת מול עיני המצלמות ומוציאה כל מיני מסמכים ומקשקשת על אילו רק הייתי מוסיפה "לימודי" ומדברת על עתיד מדינת ישראל. היא, והתואר שלה מ"טורו" כל כך מביך. מה העניין כאן? אין לאנשים האלו אפילו טיפה אחת של מודעות עצמית? שום מושג של "כבוד עצמי"? כלום?

***

משהו בנוגע לדבריה של טרטמן הטריד אותי. היא אמרה שהיא עשתה תואר ראשון בטורו, לא? ובכן, חיפשתי טורו, מצאתי טורו קולג', שלוחה של מוסד ניו-יורקי, שמלמדת בארץ קורסים מקצועיים (אם אפשר לקרוא לאינטליגנציה רגשית קורס מקצועי, נו שויין) תחת הכותרת "הופכים תחביב למקצוע". אחר כך הלכתי לאתר המועצה להשכלה גבוהה לבדוק האם לשלוחה יש רישיון לפעול בארץ. זו הרשימה של המוסדות בעלי הרישיון. נחשו מי לא מופיע בה? באתר של טורו יש קישור למכון כלשהו בשם "מכון לנדר" שמוסמך להעניק BA במינהל עסקים ומופיע באתר המל"ג, והוא מופיע כ"מוסד לא אוניברסיטאי". מה הקשר בין מכון לנדר לבין טורו? מה הקשר בינו לבין אוניברסיטת בר-אילן? דברים כאלו אמורים להיות גלויים וברורים, אז מה קורה פה?

***

מילא התארים האקדמיים, אבל זה ממש מדהים – האישה דרסה הולך רגל, הכחישה והורשעה. מאיפה לעזאזל ליברמן גירד את הדבר הזה?