קראתי אצל יובל שבודריאר החזיר את נשמתו לבוראו. אני חייבת לציין לצורך הגילוי הנאות שיש לי בעיה עם פילוסופים צרפתים (בעיקר כי אני חושבת שלפחות אלו שנחשפתי אליהם לא הוסיפו שום דבר חיובי על דבריהם של החברים מגרמניה, ומה שהם כן הוסיפו רק הזיק, לפחות בתחומי המוסר, ואני גם ממש לא יכולה לסבול שפה שלא הוגים בה את רוב האותיות הכתובות, והשוביניזם התרבותי שלהם הוא אחד הדברים הכי פחות מוצדקים ביקום בעיני, ולא ניכנס לזה עכשיו…).

אבל –

בשנים האחרונות נדמה לי ששמעתי על כל מיני פילוסופים (הוגים, נניח) צרפתים שמתו מסרטן, בריכוז חריג. וחוץ מזה היה לי די משעמם בעבודה, אז ביצעתי מחקר קטן, וראו מה מצאתי:

בודריאר 1929-2007 (77) – סיבת המוות – "מחלה ארוכה", כנראה סרטן.

דרידה – 1930-2004 (74) – סרטן הלבלב.
בורדייה – 1930-2002 (72) – סרטן.
ליוטר – 1924-1998 (74) – לוקמיה.
פוקו – 1926-1984 (58) – איידס.
דלז – 1925-1995 (70) – התאבדות (סבל מסרטן ריאות).
לאקאן – 1901-1981 (81) – סיבוכים אחרי ניתוח להסרת סרטן המעי הגס.
סארטר – 1905-1980 (74) – בצקת בריאות.
מרלו-פונטי – 1908-1961 (53) – שבץ.

ברררר…