רוח בלהות מרחפת על פני העולם. רוח הבלהות של ה"גלובליזציה". הקפיטליזם המאוחר מגיע לשיאו. צדדיו החיוביים וצדדיו השליליים עוברים לקנה מידה אחר. והעולם כמרקחה. האפקטים מורגשים בכל הגלובוס, אפילו בפינות הנידחות ביותר. במקרים רבים, מגיע מצב העניינים לכדי משבר. לא פיצוץ הכל, לא מהפכה רדיקלית, אלא אינסוף נקודות מפנה, צמתים, מרכזי שינוי. אבולוציה. דברים זזים. אנשים זזים. הסברים נדרשים. ראשים עפים. מהבחינה הזאת, ישראל לא מחדשת ולא ממציאה שום דבר, בייחוד לא בתחום משבר האמון בשלטון הלאומי. אולי פרט לדבר אחד – עומק הייאוש, מידת התבוסתנות האזרחית.
ניצחון הייאוש
להגיב