השתתפתי בהפגנות רבות בחיי. המוניות ומעוטות משתתפים, הגיוניות יותר או פחות, והזויות יותר או פחות. אני לא מהאקטיביסטים הטיפוסיים. אין לי שום יכולת לצווח סיסמאות, ובדרך כלל אני מבלה את ההפגנות האלו באיזו פינה נידחת, ממלמלת כל מיני מילות ביקורת מתחת לשפמי או מנהלת שיחות עם מתנגדים. אבל כשאני מאמינה שמטרת ההפגנה חשובה, אני באה, ומשתדלת להביא איתי עוד כמה אנשים. אבל בהפגנה היום בערב לא תראו אותי.
אני לא חלק מ"קואליציית הנשים" הזאת, אני לא משתתפת באינתיפאדות ולא מאמינה בלקחת את החוק לידי, והדרישה שאני דורשת לבטל את עסקת הטיעון ולקיים משפט בעניין קצב היא לא הסיבה של הגורמים האנטי-דמוקרטים, האנטי-פרודוקטיביים והאלימים האלו לצאת להפגנה היום. ופור הבנס סייק, נקעה נפשי לגמרי מהפופוליזם, שהצליח להטביע לגמרי אפילו את הח"כית זהבה גלאון, שעד כה דווקא די כיבדתי אותה.
להמשיך לקרוא