איך לזכור, איזו משמעות לתת לזיכרון, איך להשתמש בו, מה לעשות איתו, אלו הן שאלות שבאופן לא בלתי צפוי מעסיקות אותי מאוד. והשאלה מה לעשות עם העבר הופכת בעיני לשאלה קשה ומסובכת הרבה יותר כשהעבר הזה הפך לדימוי של הרוע האבסולוטי, וכשאתה שייך למקום שהיה אחראי על ביצועו. פלא באמת שהמקום שמושך אותי אליו שוב ושוב ושוב הוא ברלין.
להמשיך לקרוא
בזמן האחרון, בוודאי שמתם לב, אין לי חשק רב לכתוב. אני יכולה לומר לכם שיש לי מיליון דברים על הראש, שהתחלתי סוף סוף להשקיע קצת יותר בעיסוקי האקדמיים ובבריאותי הנפשית, שהתייאשתי מהמצב כאן ולכן שום דבר כבר לא מעצבן אותי מספיק, שקורים דברים מטרידים פה ושם, שנעלם לי חתול אהוב במיוחד (צמריר שמו. אם מישהו ראה באזור גימנסיה הרצליה – כיכר המדינה, נא ליצור קשר. תמונות למטה), שאני נוסעת לברלין עוד יומיים, כן, הכל נכון. אבל זה מסביר רק חלק לא כל כך גדול מהשונות.
להמשיך לקרוא