בזמן האחרון, בוודאי שמתם לב, אין לי חשק רב לכתוב. אני יכולה לומר לכם שיש לי מיליון דברים על הראש, שהתחלתי סוף סוף להשקיע קצת יותר בעיסוקי האקדמיים ובבריאותי הנפשית, שהתייאשתי מהמצב כאן ולכן שום דבר כבר לא מעצבן אותי מספיק, שקורים דברים מטרידים פה ושם, שנעלם לי חתול אהוב במיוחד (צמריר שמו. אם מישהו ראה באזור גימנסיה הרצליה – כיכר המדינה, נא ליצור קשר. תמונות למטה), שאני נוסעת לברלין עוד יומיים, כן, הכל נכון. אבל זה מסביר רק חלק לא כל כך גדול מהשונות.
להמשיך לקרוא
על (אי) הכתיבה (או – עוד פוסט על פייסבוק)
להגיב