אני די מופתעת מהקמפיין של רון חולדאי עד כה. בקושי שבוע עבר וכל מה שהיה זה מאמרים מתנשאים על בועתיותם של יושבי ה"בועה" (דהיינו, מי שלא מסכים איתי הוא יושב בבועה, אבל חס וחלילה שלא יצא), ניסיון פאתטי לרכב על הקלישאה השחוקה שמוכרת לכל מי שמתעניין ממסעות בחירות של רפובליקנים בארה"ב – אם אין תשובות על הסוגיות, בואו נתקיף ונסית נגד המועמד אישית (ורצוי במשהו שנוגע למידת הפטריוטיזם שלו), ושימוש אינטנסיבי בשיטת הטוקבקים מטעם. אבל הפנינה, לפי עידוק, היא שאדם שוב בכבודו ובעצמו הספיק גם להידרדר עד להשוואת הצד השני לגבלס (להבדיל, כמובן. יא רייט).

אולי זו רק אני, אבל כל ההתנהלות הזאת מריחה ממרחק של שני קילומטר מהיסטריה. ולמה ההיסטריה? משהו טוב קורה כאן. כל אדם שהעיר חשובה לו, שהמדינה חשובה לו ושהדמוקרטיה חשובה לו יכול להבין את זה, ולשמוח, לא משנה במי מהמועמדים הוא תומך.

להמשיך לקרוא ←

(תוספת מאוחרת וחשובה: משהו קפץ לעיני ועשיתי כמה חיפושים, בהם מצאתי אזכורים רבים לכך ששלי יחימוביץ' העידה על עצמה שעד לבחירות 2006 הצביעה לחד"ש. מה קרה, עד 2006 הם היו ציונים, ופתאום הפסיקו? )

באתר של שלי יחימוביץ התפרסם אתמול מאמר של אחד דני זמיר, שממשיך במגמת ההסתה, הדיסקרדיטציה והפצת השקרים אודות דב חנין ומידת ה"ציונות" שלו. המגמה הזאת – הכיוון שבו נוקטת יחימוביץ ולא מרפה – מפחיד אותי מאוד בניחוח הלאומני שעולה ממנו, ההידרדרות לחזרה על השקר כמו מנטרה, הפנייה לגזענות המודרנית, ובעיקר – ההיעדר המוחלט של הרוח הדמוקרטית, חציה השני של הגדרת המדינה הציונית. להמשיך לקרוא ←

הבלוג של רון חולדאי התעורר לחיים ופורסם בו מאמר ארוך של איזה אחד זיו תדהר, לא יודעת מי זה, אבל מאזכורי ההומואים המרובים עולה שהוא כנראה הומו בכיר כלשהו באיזשהו מקום. ואדריכל. וגר ברחוב סוקולוב. כישורי כתיבה וטיעון גדולים אין שם, אבל בכל זאת, סוף סוף משהו שמתיימר לפרט איזשהו משהו בעד חולדאי, אז אני חשה חובה להגיב.

ראשית, אין ספק שהדרך הטובה ביותר לנהל קמפיין היא להשמיץ את הבוחרים הפוטנציאלים המתנגדים לך, ולהציג אותם בצורה דמגוגית וחסרת קוהרנטיות הצגה מבזה ומגחיכה, שאין בה שום עיסוק משמעותי בסוגיות שמועלות או טיעון רציני שנוגע אליהן. שנית, אני יודעת שזה קצת קטנוני, אבל הדבר הראשון שקפץ לעיני במאמר המתנשא הזה היתה שגיאת הכתיב, או שמא פליטת הקולמוס, לפיה הפנתרים השחורים "המיתו על עצמם ועל ילדיהם מסכנות ונחשלות" (בינתיים תוקן, תודות לאל).

להמשיך לקרוא ←

אף אחד חוץ ממנה לא הצליח להפוך כל כך הרבה רפובליקנים בכל כך מעט זמן ל-pro choice. אבל זה הדבר הקטן. הדבר הגדול באמת הוא שיש לה רעיון חדשני שיושם בהצלחה במדינת אלסקה כיצד לפתור את בעיית הגירעון – להטיל מס על חברות נפט גדולות ולחלק את הרווחים לאזרחים. עכשיו רק נותר לראות איך יסתדרו הרפובליקנים בבחירות בלי הלובי של ה-Big Oil, וכמובן בלי הלובי של פאני ופרדי.

But now you're worried that I just might win
You know the way to stop me
But you don't have the discipline
How many nights I prayed for this
To let my work begin
First we take Manhattan

ואז נגיע לתל-אביב… עם ראש העיר דב חנין…

מוקדש לכל מי שחש "תחושת מחנק", ולא מבין שמה שהוא מרגיש זה בדיוק ההיפך מזה – מה שמרגיש, אם להשתמש בדימוי של סטיבן קינג, דג מעמקים שעלה קצת יותר מדי למעלה – תחושת הבועה האסקפיסטית שיצרו כאן כל מיני תומכי "טוהר הרשת" (ושלא יזהמו אותה כל מיני דברים כמו מציאות), שאולי, סוף סוף, מראה סימנים קלים של התפוצצות. איך אומרים – הלוואי.

 (ואני מקדישה את זה גם לעצמי, ברגע של רחמים עצמיים על זה שלא אזכה, אלא אם יקרה נס, לראות את אהובי משכבר הימים ל. כהן בהופעה).

 ולמי שלא חש ערגה לאסקפיזם וחיבה לישיבה על הגדר תוך כדי מלמול "אמרתי לכם", אין עוד הרבה זמן להעברת התושבות – רק עד סוף החודש. חבל לפספס הזדמנות כל כך טובה – ולו רק להחזרת התקווה שעדיין יש כאן משהו שמזכיר במשהו דמוקרטיה, שבה גם לאזרחים יש משמעות.

והנה עוד שני קישורים מעניינים:

משהו חשוב על אודות מתמודד נוסף (או בעצם, גרסה נוספת של חולדאי), פאר ויסנר.

וראיון מעניין עם דב במקום המפתיע מהפוסט הקודם (בחיי, מעולם לא חשבתי שאקשר כל כך הרבה ל"מקור ראשון")

ראשית, דב חנין ענה לגברת יחימוביץ, תגובה עניינית, משמחת ומעוררת כבוד. ולהלן תגובתו (ובנוסף, פורסמה עדות ראייה לכך שהוא אכן עומד בתקווה). אני מקווה שעם השטות הזאת סיימנו.

שנית, בינתיים מצאתי ברשת כמה דברים שדב חנין אמר על סוגיית הדיור (וסוגיות אחרות), בהם תגובה שלו לעצומה להורדת מחירי השכירות בתל-אביב ואירוח חי שלו בקפה שבו הוא עונה על שאלות רבות.

חוץ מזה, במהלך השיטוטים הקצרים מצאתי עוד דבר שיכול להיות בעל עניין, והוא ביקורת אוהדת מאוד על הספר של חנין, "גלובליזציה", במקום מפתיע למדי.

קראו ותהנו.

בשעה טובה עזבתי את מקום עבודתי, וכעת אני מחפשת עבודה חדשה. במסגרת מבצע "שלח לחמך" שבו פתחתי כרגע, אציע גם כאן את מרכולתי, שכוללת תואר ראשון בפסיכולוגיה ופילוסופיה ותואר שני בפילוסופיה (בהצטיינות יתרה). בנוסף, כוללת הסחורה כעשר שנות ניסיון בעריכה, כתיבה ותרגום (מאנגלית ולאנגלית). אני גם ידועה ביסודיות, אחריות, רצינות, דייקנות ומהירות ועוד כל מיני תכונות משובחות שאשמח לפרט לפי דרישה, או להפנות לאנשים אחרים שיפרטו לפי דרישה. אם מישהו מגיע לכאן, בכוונה או בטעות, ויש לו או שמע על משרה שעשויה להתאים לכישורי (עדיף לא בתחום התקשורת), אשמח לשמוע על כך במייל שלי, שהוא yonitmo@yahoo.com.