זהו, הגענו לישורת האחרונה (סליחה, שרון), לפחות של הסיבוב הראשון. מילים רבות נשפכו, תוכניות רבות הוצגו, ויכוחים רבים התקיימו, ועכשיו הגיע זמנו של הבוחר לקבוע.
ללא קשר לתוצאות שיתקבלו, אני מרגישה שהקמפיין שצץ לו פתאום והלך והתגבר לקידום סיעת עיר לכולנו והמועמד דב חנין היה מדהים מעבר לכל הציפיות, ומעורר תקווה חדשה. אני לא יודעת מתי נראתה פעם אחרונה בישראל התארגנות כזו, מלמטה, ספונטנית, לא ממוסדת, חסרת מימון או גיבוי של כוחות גדולים, שממציאה את עצמה במקום שבו האפתיה והייאוש בדרך כלל שולטים, אבל נדמה לי שזה היה ממש מזמן.