אני לא בטוחה שאנשים שתומכים על-פניו במעשיו של שי דרומי ואלו שתומכים בתיקון לחוק העונשין שנוצר למענו ועבר בקריאה טרומית, שחלקם אף מרחיקים לכת ומחתימים עצומות וכו', מבינים בדיוק במה הם תומכים. ואני מעדיפה לקחת כאן את נקודת המוצא שגורסת כי יש כאן בעיית הבנה, מאשר את נקודת המוצא שכרוכה בהכרה שאני חיה בחברה של יצורים רצחניים וצמאי דם, שחשיבה מעניינת אותם כשלג דאשתקד, ושמעוניינים לשנות את שיטת המשטר כך שתהפוך לאנרכיה נוסח המצב הטבעי של הובס ("מלחמת הכל בכל", בקצרה).
אם חשש שי דרומי לחייו, ולכן פעל כפי שפעל, חוק העונשין הקיים מגן עליו. החוק כולל את תיקון 34, הגנה עצמית, משנת 1994, שקובע כי "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו".
התיקון שעבר בכנסת בקריאה טרומית מוסיף את הדבר הבא: "בסעיף 34 י לחוק העונשין… האמור בו (שמצוטט למעלה) יסומן (א), ואחריו יבוא: "(ב) לעניין סעיף קטן (א) תחשב פריצה לבית מגורים או למשק חקלאי כתקיפה שלא כדין שנשקפת ממנה סכנה מוחשית, ולא יישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה שעשה נגד פורץ כאמור".
דברי ההסבר של הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה עצמית מפני פורץ), התשס"ז-2007 הם אפילו מפחידים יותר, ואומרים את הדבר הבא: "בשנים האחרונות קיים ריבוי מקרים של חדירה בלתי חוקית לבתי אזרחים ומשקים חקלאיים בישראל, דוגמת המקרה הטרגי שהוביל חקלאי לירות בחבורת פורצים ואף להרוג אחד מהם. בשל היעדר מדיניות התרעה הולמת ואי יכולתה של המשטרה להתמודד עם תופעות אלה בשל היעדר כלים מתאימים. יש לשנות את החוק על מנת ליצור הרתעה ולהפחית בצורה ניכרת את העברות הללו" (הדגשה שלי).
מה לא בסדר בתמונה הזאת?
ראשית, אין מדינה מתוקנת בעולם שנהוג בה עונש מוות על עבירות רכוש. אולי בסין יש דברים כאלו, אבל מצד שני לא מדובר במדינה מתוקנת, וזה הולך יד ביד עם מחנות ריכוז, עבודות כפייה ו"קציר" אברים. עם כל הכבוד לרכוש, הוא אינו יכול להיות שווה ערך לחיים. אפילו אם מדובר ברכושו של חקלאי וחייו של גנב.
דבר נוסף, אפילו במדינות מערביות שבהן נהוג עונש מוות, אף ממשלה לא העבירה את הסמכות לביצוע הענישה האמורה לידי האזרחים. גם לא ארה"ב, למרות הדימוי הרצחני שלה (המוצדק, לפי הסטטיסטיקה, אבל לא בגלל החוק).
הצעת החוק הישראלית אומרת, למעשה, שאדם יכול לעשות מה שבא לו, כולל ירי, במי שפורץ לביתו או לשטחו, כלומר – גוזרת דה פקטו עונש מוות על עבירות רכוש, ומעבירה את ביצועו לידי האזרחים. אין בה סייגים, אבחנות וספציפיקציות. כל פריצה לכל מקום ששיך למישהו נחשבת כ"תקיפה שלא כדין שנשקפת ממנה סכנה מוחשית". לא יודעת למה, אותי זה מפחיד עד מוות.
והכי גרוע, באמת הכי גרוע, היא הסיבה, ה"הסבר" שנתנו הח"כים הלא מכובדים. למה אנחנו מטילים עונש מוות על עבירות רכוש ומעבירים את ביצועו לידי האזרחים? כי אין מדיניות התרעה הולמת והמשטרה לא מסוגלת להתמודד עם התופעה בגלל היעדר כלים מתאימים. אני קוראת את זה וסומרות לי האוזניים.
איך יכולה כנסת ישראל לתמוך בפתרון שדופק עוד מסמר אחד בארון המתים של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית? איזו יהדות ודמוקרטיה, או לצורך העניין, מדינה בכלל, יכולה להתקיים במסגרת של אנרכיה, ועוד כזו שאומרת לאזרחים בפירוש – אין לנו שום כוונות לעשות שום דבר כדי להגן על ביטחונכם האישי, תסתדרו לבד? ועוד לטעון ש"מדובר בחוק מהפכני הבא להחזיר את הביטחון האישי לאזרחי ישראל", כפי שטוען ישראל כץ, עוד גאון הדור?
פירטתם יפה את הבעיה, מחוקקים "יקרים", אבל הצעת הפתרון שלכם היא זוועתית, הצעה שמסירה מהמדינה עוד תפקיד אחד, את התפקיד היחיד שלה למעשה לפי הובס – שמירה על הביטחון האישי של הפרט. התנערתם במהלך השנים האחרונות מיותר ויותר תפקידים שקשורים לשמירה על היבטים שונים של רווחתו, חירותו וביטחונו האישי של הפרט. עכשיו אתם לוקחים את זה צעד נוסף קדימה, לתוך התהום.
איך יתכן שכנסת ישראל מודה מצד אחד באוזלת ידה של המדינה, אך מצד שני חושבת שהפתרון הוא התנערות מאחריותה של המדינה? הם רצו לשבת בכנסת ולקבל את כל הפינוקים וה"כבוד", אבל את האחריות מעדיפים להשאיר בידי האזרחים, והאזרחים נדרשים להמשיך לממן אותם. למה בדיוק? אם לא אנרכיה, אז הדבר הכי קרוב הוא פיאודליזם.
אין מדיניות התרעה (או שמא התכוונתם לומר הרתעה?)? תיצרו מדיניות כזאת. למשטרה אין כלים? תתנו בידיה כלים. בדיוק בשביל זה אתם שם, כדי לקבוע מדיניות ולחלק תקציבים.
ושי דרומי צריך להישפט לפי חוק העונשין הקיים, ואם יימצא כי הרג את הפורץ באופן שלא מהווה "הדיפת תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו", הוא צריך לצאת אשם ולשבת בכלא.
לינקים קשורים:
חוק העונשין
הצעת תיקון (2007): הגנה עצמית מפני פורץ
הגנה עצמית ארה"ב
המצב הטבעי (הובס)
תומס הובס
לרואה שחורות – הנה ההבדל לגבי טענתך:
"אגב, למה רק בית ומשק חקלאי? במה זה שונה מגנבים שפורצים לעסק ולוקחים את כל הסחורה? או פורצים למפעל וגונבים מכונות? זה קורה די הרבה. למה זה שונה מגניבת כבשים או עגלים?
"
ההבדל הוא שישנם יישובים בארץ (כן, של בני מיעוטים) שבהם אנשים קמים בבוקר והדבר הבונה, המועיל, המפרה שהם ייעשו מתוך בחירה (כן, בחירה) הוא לגנוב.
לא לעבוד, לא ללמוד – כי זה קשה ומשעמם אלא לגנוב. אם היית גר ליד כמה יישובים כאלה או יותר נכון מנסה להתפרנס ליד אחד שכזה היית קצת יותר ממורמר ופחות תמהה. פרוטקשן, סחיטות, איומים ומעל הכל רברבנות ויהירות של אלה שיודעים שמשטרה וצדק לא יעזרו לך – משלם המיסים.
אז כן – לירות במי שנכנס אליך לבית המשפחה או לבית העסק שבנית כדי לקחת ולפגוע בזכויות שלך היא ברירה הגיונית.
ואיך נדע מה עובר בראשו של הפורץ
אולי הוא אומר לעצמו מראש :"אותי לא יתפסו ויהי מה , אני לא ניכנס לכלא"
או שהפורץ אומנם לא מתכנן מראש להרוג אם יתפס , אבל הוא בעצמו לא יודע מה הוא יעשה ברגע המכריע , הוא עשוי לברוח, אבל הוא גם עשוי ליתקוף.
אז מה יעשה אם יתקל בבעל הבית ? אולי ידקור אותו יחבוט בו או יירה למוות או לפציעה קשה .
ומה בעל הבית צריך להניח ?
האם בעל הבית צריך לחשוב ולהרהר שאולי זה פורץ חביב ולהניח שאין שום סכנה לחייו ?
האם בעל הבית יכול להניח שאם יאחוז את הפורץ בידו אזי הפורץ יכנע ויסגיר עצמו ?
האם באמת בעל הבית צריך להמר על חייו ?
אבל אני לא מדבר רק על בעלי בית, זה יכול להיות גם פשע באמצע הרחוב או על חוף הים, אם מישהו שולף סכין מחבט בייסבול או אקדח או אפילו לא שולף כלום כי אולי יש לו חגורה שחורה בלהיות נינג'ה , ודורש את ארנקי או מורה לחברתי להיתפשט כדי שהוא יוכל לאנוס אותה ,
מה עלי לעשות ?
לחשוב שזו מתיחה של יגאל שילון לחייך, להגיד בדיחה טובה, להפנות את גבי וללכת ?
להניח שהאקדח שלו הוא אקדח מים או הסכין מגומי והמקל הוא מנייר והחגורה שלו היא לא של נינג'ה אלא של ורסאצ'ה ?
האם באמת עליי להמר על חיי?
למה שלא אניח שקיים אפילו אחוז אחד שאני עלול להיפגע או למות וזה יספיק לי כדי להרוג אותו?
ונניח שהתוקף מבטיח שאם לא נפריע לו לאנוס את חברתי אז הכל יהיה בסדר…
אז אני צריך להתחיל לחשוב , רגע אם עכשי אני מרים אבן וזורק עליו והוא מת בית משפט יטען שלא הייתה פה סכנת חיים מקסימום סכנת אונס תוך הישארות בחיים ?
בקיצור, השאלה העיקרית היא האם למרות שאולי קיים חצי אחוז שאני אפגע או אמות אני צריך לחכות ובאמת לראות שהסכין מתחילה לחדור את ביטני או כמו במטריקס לחכות ולראות איך כדור הרובה טס אל ראשי ורק אז להגיע למסקנה שאני בסכנת חיים ?
❗ 😉 💡 ➡ ➡ 😯 😯
סתם ככה, בשביל הפואנטה:
אמיר, מישהו מרביבים שאומר דבר כזה זה מספיק טוב בשבילך?
נפלתי עליו במקרה. ואז דויד עצבן אותי.
אז מה בדיוק מטריד אותך פתאום, ועד כדי כך שנזכרת בזה חודשים אחרי שהפוסט הזה נכתב?
על זה נראה לי שהסכמנו על ההתחלה.
אני גם חושבת שאתם קצת מפספסים את הנקודה של הפוסט עם הוויכוח הזה. הפוסט הוא ביקורתי בעיקר כלפי הצורה שבה ממשלת ישראל, הממשלה הנבחרת של מדינת ישראל הדמוקרטית, מנסה להתמודד עם בעיה חמורה של פשיעה אלימה באזור מסוים באמצעות הסרת אחריותה על ביטחונם האישי של הפרטים שם. ז"א, במקום להגביר שם את האכיפה בצורה דרמטית, להשקיע שם קצת כסף (נגיד, בסבסוד מערכות אבטחה), או לטפל, מי ישמע, בבעיות התשתיתיות שידוע כבר שנים רבות שתורמות לגידול בפשיעה, המדינה מכריזה שהיא תטפל בבעייה על ידי הסרת ידיה ממנה. כלומר, באמצעות מתן היתר לפעילות ויג'ילנטית, ומתן שיקול דעת לאזרחים בתחום של קביעת חיים ומוות. עלי באופן אישי זה לא מקובל בשום צורה, וזה לא משהו שצריך להיות מקובל על אף אדם שיש לו עניין בהמשך קיומה של המדינה הדמוקרטית כאן (וגם הלא דמוקרטית. אפילו הלווייתן של הובס מחוייב לגמרי לשמירה על ביטחונם האישי של אזרחיו). לא בשביל זה אזרחים כאן משלמים מסים ומשרתים שירות חובה.
יש איזה סיפור או בדיחה שפעם קראתי איפה שהו.. בטח הורס את זה אבל זה בערך כך:
פקח טבע "תופס" אישה בסירה בשמורה שבה הדייג אסור. הפקח מצביע על חכות שבסירה ואומר לאישה: אצטרך לכתוב לך דו"ח על דייג בשמורה.. האישה מתרעמת: אבל בכלל לא דגתי! הפקח אומר: כן אבל את מצוידת בכל הכלים הדרושים לכך, ויכולת בכל רגע להתחיל בדייג..
האישה חושבת מעט ומחזירה: אם כך עלי להגיש נגדך תלונה על ניסיון לאונס..
הפקח: אבל לא עשיתי כלום??
האישה: כן, אבל אתה מצויד בכל הכלים הדרושים לכך ויכולת להתחיל בכל רגע…
אמיר,
זו בדיוק הנקודה. החוק צריך להיות תקף לכולם ולכל המצבים באותה מידה. זה שמישהו גר היכן שהו והוא מלא עד כאן מהמצב לא מעניק לו זכות או אפשרות לנהוג בצורה אחרת ממשהו אחר..
מקס הזועם,
תשובה לא נכונה.. 😛
התשובה הנכונה היא: להתקשר למישטרה! במדינה מסודרת, ולדעתי אני מדבר מגרונה של יונית, המישטרה הייתה תוך דקות במקום ועוצרת את הגנב..
"אתה מאציל על המישטרה לעשות את זה" לא בגלל שהיא עושה את זה טוב ממך אלא כי זו חלוקת התפקידים במדינה. למישטרה יש פעילויות שהיא מוסמכת לעשות ויש כאלו שהיא לא..
.
אם אתה כל כך חושש, תשקיע משכורת חודשית אחת במערכת אבטחה טובה ותסגור עניין, או שתהגר למדינה שבה דברים כאלו קורים בסבירות יותר נמוכה. נגיד, ת"א מרכז. כי סביר להניח שאם יקרה לך מקרה כמו שאתה מתאר, אלא אם אתה ערס בערך כמו הפורץ, פשוט תשתין במכנסיים ותבכה כמו שרוב מי שזה קורה לו עושה, ולא תתעמק בעניינים כמו להרוג את העבריין האלים, נקרא לו, נניח, אלכס (פשוט ככה נשמעים התיאורים שלך. כדאי לך אולי לצמצם קצת את צריכת הסרטים האלימים שלך).
ותוספת קטנה לדויד:
רק כדי להמחיש את הפן המציאותי של הסיפור, אם תתעורר ותגלה מישהו זר מחטט לך במגירות, אתה לא תתגלגל בפנתריות. באותה מידה, אתה גם לא תשמע אותו מודיע לך שאין בכוונתו לפגוע בך ולא תבחין באופן לבושו. וזה מהסיבה הפשוטה שאתה, אני, וכל אדם אחר שאיננו פסיכופט יהיה עסוק בלצרוח כמו ילדה קטנה ולהשתין בפיג'מה מרוב פחד. ואני מתכוון לזה מילולית, בנוסף לראיית מנהרה ושאר התופעות הפיזיולוגיות שתיארתי בהודעתי הראשונה.
בנוסף, זה בכלל לא רלוונטי אם הפורץ חמוש או לא. לא צריך להיות חמוש כדי להרוג אותך.
"להוריד לפנדלים" (זה כשבועטים לך בראש כשאתה על הרצפה) יודע כל ילד ביסודי, זה הרי סלנג של ילדים. וכן, זה יכול להרוג אותך. גם דחיפה פשוטה שבעקבותיה תעוף מהחלון, או תיפול כך שפינת השולחן תעשה לך חור ברקה וכל המוח שלך יישפך החוצה יספיקו. גם לא צריך להיות נינג'ה כדי לתפוס חפץ כבד ולדפוק לך בראש, או לשבור בקבוק ולדקור אותך כך שבנתיחה שלאחר המוות עוד יוציאו לך חתיכות זכוכית מהכבד והכליות, זה לא פחות נורא מסכין.
מצטער על התיאורים הגרפיים, אבל כשמדברים על אלימות צריך להבין במה אנחנו עוסקים, והשטן נמצא בפרטים הקטנים והמלוכלכים. זה לא נושא שאפשר לעסוק בו ממרומי מגדל השן, וזאת בדיוק הנקודה שלי.
דויד:
במקרה שציינת, התשובה פשוטה. אם לא מתאים לי להשאיר בידיו את משכורתי החודשית, אני יכול להגיד תודה לאלוהים שאני לא צריך לירות באף אחד ואז פשוט להעיף אותו, פיזית, מהבית. במידה והוא נשאר חייכן ונחמד ולא מנסה לפגוע בי תוך כדי, אז אין צורך בשום קלצ'ניקוב ובשום כלום. אם יריתי בו, אני צריך ללכת לכלא, אבל אם הבאתי לו כמה פיצוצים ובעטתי אותו החוצה, החוק צריך להיות לצידי. כרגע, בשני המקרים החוק לצידו.
וכמובן שהמקרה יכול להיות אחר לגמרי. אחרי שהפורץ אמר לך בנימוס שהוא בסך הכל רוצה את המשכורת החדשית שלך (משהו שיש לו השלכה ישירה על על כמה דברים מאוד בסיסיים לחלקינו) ואתה נרגע לך, הוא מסתובב, מעיף לך לאטמה, קושר אותך לכיסא ואונס את אשתך ובנותיך מול העיניים שלך.
וסתם בשביל העניין, נניח שבזמן שהאנס המנומס נמצא באמצע הסיבוב השני, אתה מצליח לשחרר יד אחת, והפלא-ופלא, סכין מטבח ארוכה נמצאת בהישג יד. מה היית עושה? ואני מזכיר לך שאונס נחשבת לעבירה חמורה פחות מרצח, אתה לא נמצא בסכנה מיידית (הוא אמר שהוא לא מעוניין לפגוע בך, אלא רק לאנוס את המשפחה שלך וללכת) ואין לך את הידע הנדרש כדי לדעת איך לנטרך מישהו בעזרת סכין מבלי להרוג אותו.
אז כן, להגן עלי מפני מצבים כאלה זה התפקיד של המשטרה. הסיבה לזה היא שאני, כאזרח, מאציל על המשטרה את הסמכות לעשות זאת במחשבה שהיא תעשה זאת יותר טוב ממני.
הנקודה היא שאני מאציל את הסמכות, זה לא אומר שאני מוותר על הזכות שלי להגן על עצמי במידה והשוטר לא בסביבה. אף אחד לא יכול לוותר על זכותו להגנה עצמית. אם לא בא לך לממש את זכותך ואתה מעדיף להפגע, זה העסק שלך, לי יש העדפות אחרות.
אז כל זמן שמעשיי היו סבירים מבחינת הגנה עצמית, ואני מתכוון לסבירים באמת, לא לסבירים בעיני מישהו שחושב שפורצים הם אנשים מחייכים שמבקשים בנימוס את המשכורת שלך, אני חושב שהחוק צריך להיות לצידי ולא לצד מי ששם את שנינו במצב מטורף ובלתי אפשרי ע"י כך שבחר לפרוץ לי לתוך הבית.
קל לך לדבר. זה לא רכושך ואלו לא חייך.
נראה מישהו מירוחם או עומר מתבטא כך.
אהלן מקס הלוחם
את השורה האחרונה אני לא ממש מבין.. אנחנו מנהלים דיון שיכולות להיות בו דעות מנוגדות..
בקשר למה שכתבת,
החוק חייב להיות ברור ביותר ושקוף כדי שבמצבים קיצוניים לא יתבצעו נזקים בלתי הפיכים, בעיקר בנפש..
יש לי דוגמה אפילו יותר קיצונית ממה שאתה מציג:
אתה מתעורר באמצע הלילה מדליק את האור ומוצא מישהו מחטט במגרות שלך. אתה, בוגר יחידה ומחזיק נשק ברשיון.. בגילגול פנתרי שולף את הקלצניקוב שמתחת לכרית, דורך, מכוון לבנדם ואומר: ידיים למעלה..
האיש במכנסיים קצרים וחולצת טריקו פונה אליך בחיוך ובעברית צחה מסביר לך שהוא אינו חמוש ולא מתכוון לפגוע באיש אלא רק לקחת לך את השכר החודשי שלך..
האיש קד לך ומוכיח שמתחת לטריקו אין לו נשק או דבר שדומה לזה, ותחת איום הקלצניקוב ממשיך באדישות לרוקן לך את המגרה..
אז מה תעשה?
מוסר השכל: עדיף להחזיק מצלמה מתחת לכרית ולא קלצניקוב..
יונית, מתנצל ש"השתלטנו" על השירשור..
😀
.
ליונת ודויד.
יונת: לגבי הגברת אכיפת החוק, יש בינינו הסכמה. גם לגבי זה שחיי אדם קודמים לרכוש יש בינינו הסכמה. מה שאני מנסה להראות זה הצד המעשי.
ברור לחלוטין שאם הרגתי פורץ בכוונה, כדי למנוע ממנו לגנוב, עלי לשבת בכלא. אבל, נניח שאני לא מעוניין לפגוע בו, אבל כן מעוניין למנוע את הגניבה, ולכן אני יוצא ומתעמת אתו מילולית. העניין הוא שעצם העימות המילולי יכול להתפתח לעימות אלים, ומה יקרה בסופו, אין לדעת.
השאלה היא, האם אני מחזיק באחריות פלילית על הפגיעה בפורץ (בהנחה שאני זה שיצא חי) רק מעצם העובדה שלא התחבאתי מתחת למיטה אלא ניסיתי למנוע את הגניבה. לדעתי, זכותי לנסות למנוע את הגניבה, וזכותי גם להעיף את הפורץ מהבית. אם במקום לעוף החוצה הוא בוחר לתקוף אותי, מבחינתי אני רשאי להגן על עצמי כמיטב יכולתי.
בנוסף, במציאות האמיתית, כשיש לי פורץ בבית אני לא יודע מי הוא ומה הוא רוצה. אולי זה ילד שרוצה לגנוב לי בירה וסיגריות, ויכול להיות שזה רוצח פסיכופט או אנס. המידע הזה זמין לשופט אחרי שהכל נגמר, הוא לא זמין לי במצב אמת. עם כל הכבוד לחוכמה שאחרי מעשה, ובמיוחד אם יש לי משפחה בבית, הגיוני שאניח שמדובר בגרוע מכל ולדעתי, המשפטנים חייבים לקחת את כל זה בחשבון במקום לדרוש ממני להוכיח ש"אין לי אחת" ממרום מושבם הסטרילי.
אישית, אני יכול להגיד שאם אראה מישהו מנסה לגנוב לי את האופנוע, בתור דוגמא סבירה, אני ארד למטה לנסות למנוע זאת ממנו, ואקח אתי נשק (קר, אני לא חסיד של אקדחים וכיו"ב) בתקווה שהגנבים לא יאלצו אותי להשתמש בו.
דויד: לקפוץ על כל צל אני לא אקפוץ, לקפוץ על מישהו שמנסה להרוג אותי, או שפרץ אלי הביתה באמצע הלילה, אולי. לא יצא לי לבדוק את זה, ואני מקווה שלא אצטרך.
מה לעשות, אולי אני לא אדם תרבותי מספיק כדי להניח למישהו אחר לעשות אותי נכה, לאנוס את בת זוגי או גרוע מזה. כנראה שעוד לא התעדנתי מספיק כדי לדכא את אינסטינקט השימור העצמי שלי ואני מעדיף לחזור הביתה ולהמשיך בחיי, גם אם זה אומר שמי שיתקוף אותי לא יחזור לביתו ולא ימשיך בחייו. אני גם חושב, באופן מפתיע, שלשבת בבית הסוהר זה פחות גרוע מלשכב שש אמות באדמה, כך שכשאני בסכנה, שימור עצמי קודם מבחינתי ללשון החוק.
אתה רשאי להתייחס לזה כרצונך, לא אגיד לך שזה מטריד אותי.
אוסיף לדברי יונית,
אם אתה טיפוס שיכול באמצע הלילה להתעורר ובפרץ בלהה להתנפל על צל שלידך ולהפליא בו מכותך.. אז צריך דחוף להרחיק אותך מהחברה ולדאוג לשיקומך..
הפסוק "הקם להורגך השכם להורגו" הוא בעיתי מיסודו כבר במישור הפילוסופי ועוד יותר במישור הפרקטי.
הגנה עצמית היא הבסיס לכול מערבון זול או יקר, אבל לא בטוח שכך אנחנו רוצים לחיות.
וחוץ מיזה חיים לא ניתנים למדידה או להשוואה.
.
יש כאן שני דברים שלא נראים לי הגיוניים. הראשון הוא שהפוסט הזה נכתב בשנת תרפפ"ו, ואכן אומרים שמוטב מאוחר מאשר לעולם לא, אבל בכל זאת. השני הוא שחסכונות חייך אינם שקולים לחיי אדם, גם אם הוא פורץ נרקומן, ושחיי עוני ומצוקה הם אמנם דבר נורא, אבל מוות הוא דבר בלתי הפיך. בעצם, עוד דבר – כל דבר במשפט תלוי בשיקול דעתו של השופט (ובטיבם של עורכי הדין). מה לעשות, המציאות אינה מושלמת, ובכל זאת, זו הדרך הטובה ביותר הקיימת כיום להגיע למשהו שקרוב ל"צדק". לפחות ניתן לומר שהיא טובה יותר מדרכים אחרות שנוסו בעבר.
לגבי בעיות ופתרונן, מה דעתך על הרעיון המופרך שבמקום ליצור צורך בויג'ילנטות ובאזרחים שלוקחים את החוק לידיים, ורק להקל עליהם לעשות כן, פשוט ישקיעו קצת יותר באכיפת החוק באזור האמור?
אני מסכים עם הפוסט, אבל רוצה להתייחס לנקודה אחת (ואולי על זה דיבר אלעד) בעייתית במצב הקיים. החוק היום אכן פוטר מאחריות פלילית מישהו שפגע באדם תוך הגנה עצמית. אך המציאות המשפטית מוטה דווקא נגד מי שהגן על עצמו.
לדוגמא: נניח התעוררתי באמצע הלילה ושמעתי מישהו מסתובב לי בבית. אני לא יודע מי הוא, לא יודע מה הן כוונותיו, אני בפאניקה, מפוצץ באדרנלין, ראיית מנהרה, אבדן היכולות המוטוריות העדינות וכו'. אז אני תופס איזה חפץ כבד ודופק אותו לפורץ בראש, וממשיך לדפוק לו אותו בראש עד שהוא מפסיק לזוז והאיום מוסר. אח"כ מסתבר שהפורץ מת.
במציאות של היום, עלי תהיה מוטלת חובת ההוכחה ש1. הפורץ היווה סכנה מיידית ומוחשית לחיי, 2. לא היתה לי דרך אחרת להגן על עצמי, דרך שהיתה משאירה אותו בחיים.
את סעיף 1 אין לי דרך להוכיח. יכול להיות שאם היה מודע לנוכחותי הוא היה בורח, ויכול להיות שהוא היה נכנס לפאניקה בעצמו והורג אותי. למרבה הצער,יש רק דרך אחת לבדוק דבר כזה.
לגבי סעיף 2, אם הייתי איש ביטחון מיומן ומנוסה, שמורגל במצבי לחץ ושולט בטכניקת ההשתלטות על תוקפים, היה אפשר לצפות ממני להפעיל שימוש מושכל באלימות מבוקרת.
היות שאני בסך הכל אזרח מפוחד שמתגונן כמיטב יכולתו, אי אפשר לצפות ממני לשום דבר כזה. העניין הוא שההחלטה כאן תלויה לחלוטין בשיקול דעתו של השופט.
בקיצור, עשיתי את הדבר הנכון מבחינת הגנה עצמית, וכמעט בטוח שהלכתי לכלא על הריגת פורץ. החוק המוצע הוא פתרון גרוע לבעיה הזאת ואני מתנגד לו, אבל זה לא אומר שאין כאן בעיה שצריכה פתרון.
בעיה נוספת היא עצם זכותי להתעמת עם פורץ. נניח שאני לא מזהה סכנה מיידית לחיי, אבל הפורץ שם את היד על כל חסכונותיי ועומד לדון אותי לחיי עוני ומצוקה. בעצם החלטתי לנסות לעצור בעדו, אני שם את עצמי במצב של סכנה שמפניה איאלץ להתגונן, ולכן הנזק שאגרום לפורץ לא ייחשב כ"הגנה עצמית". גם זו בעיה, זה שהמדינה אמורה להגן על גופי ואכושי עוד לא אומר שלמדינה יש זכות למנוע ממני לעשות זאת. כיום, החוק אומר שאני צריך פשוט לשבת בשקט ולראות את כל חסכונות חיי נגנבים. האם זה נראה לך הגיוני?
גזר דין שפורסם לאחרונה במקרה אחר, מתמודד גם הוא עם השאלות שהעלת.
השופט כותב שם "בפרשה זו אין תוצאה משביעת רצון. שני הצדדים המרכזיים לפרשה נפגעו. האחד, שודד שאינו ראוי להגנה, מצא את מותו כתוצאה מהתנהגותו העבריינית. השני, קורבן עבירה, נקט בפעולה העולה על הנדרש להפחתת הסיכון, ביצע עבירות נוספות על רקע של העדר אמון ביכולת מערכת החוק להגן עליו, ומוצא עצמו נענש. ביחד עם התוצאה הפרטנית נפגעו גם שתי משפחות, ואין אלא להצר על כך. מעבר לכך, אין אלא להצר כי העדר יכולת של רשויות אכיפת החוק ליצור אוירה של בטחון לאזרח הקם בבוקר למקום עבודתו ומוצא עצמו נפגע פעמיים, מובילה גם אדם ישר להתנהגות שתוצאתה קטלנית לאחד והרסנית לשני. "
השופט שולח אצבעו דווקא למערכת אכיפת החוק שצריכה להשתפר. מכל מקום גם הוא קובע שההתנהגות של הפוגע היא פלילית ודינה מאסר- חיי אדם הינם יקרי ערך מרכוש.
פינגבאק: מצב טפט » ארכיון הבלוג » חוק דרומי - טקסס?
בשביל זה בדיוק יש בית משפט, לא? אז למה בדיוק נחוצה העצומה?
כנראה בכל זאת לא הצלחנו להסביר זה לזו את העמדות שלנו. אולי בפעם הבאה.
כשתובילי מאבק או תחתימי על עצומה למרד מסים והשבתת המשק, שלחי לי אותה ואני אחתום ואפרסם אותה בדיוק באותה דרך. לסגירת נושא דרומי אומר שאין כאן זיכוי אוטומטי ושהרושם שאני קבלתי מהמידע שפורסם הוא דרומי היה בסכנת חיים ולכן פעל כשורה.
ול-AP – עם זה קצת קשה יותר להגיע לאנשים במקום שבו אדם לאדם זאב ואבד כל סימן לאנושיות בסיסית. מצד שני, גם להסביר להם שעובדים עליהם בעיניים ושגונבים את כספי המסים שלהם ולא רק את כספי המסים שלהם כדי לממן חבורה של נרפי שכל שיחוקקו חוקים שבהם הם פוטרים את עצמם מאחריות לדברים הכי בסיסיים כמו ביטחון אישי לא עובד. במקום לקרוא למרד מסים ולהשבתה כללית של המשק, דברים שעשו במקומות פחות "מתקדמים" בשביל הרבה פחות מזה, הם קוראים לשחרורו של שי דרומי. אני באופן אישי כבר לא יודעת מה לעשות כאן. הדברים ברורים כשמש, האנשים דובקים בעיוורונם.
בוודאי שאני חוזרת לחוק, מאחר והוא הצעת הפתרון שתואמת לחלוטין את רוח העצומה שלך. הבעיה שאתה מתאר – אין שום צורך לדון בה, מאחר והיא מובנת מאליה, ומכוסה על ידי החוק הנוכחי. אם אתה רוצה שאני אאיית את זה בשבילך – גם היום אתה פטור מאחריות אם פגעת במישהו מתוך ניסיון אמיתי להגן על עצמך, על אחרים או על רכושך מפני תקיפה שלא כדין, כלומר – מפני סכנה ברורה ומוחשית. זה גם אגב תואם לחלוטין את רוח "הקם להורגך" היהודית, שמטילה עליך את מלוא האחריות המוסרית לרצח של בן אדם אם ביצעת אותה בצורה של פרה-אמפטיב ואם טעית בשיקול הדעת שלך ולא היתה באמת סכנת חיים.
כל מה שאמרתי הוא רלוונטי לחלוטין לכל מה שאמרת. הכל קשור להכל, וכשהדג מסריח מהראש, אז מה הפלא שהזלזול בחוק מגיע לרמת הביטחון האישי של הפרט. חוץ מזה, לא תרפא סרטן באמצעות פלסטרים, ואם אין לאזרחים במדינה הזאת נכונות לדרוש את מה שמגיע להם בזכות ולא בחסד, ולא רק לדרוש, אלא לקחת, כמו שעושים בכל העולם, באמצעות שיתוק המדינה עד שהיא תתחיל לתפקד, אז באמת הכל אבוד.
ואני ממש מוטרדת מזה שאתה לא מצליח לראות מה לא בסדר בעצומה שלך מבחינת הזיכוי האוטומטי של שי דרומי והמציאות העגומה שאליה היא מכוונת. וזה גם מאוד מטריד שאתה מוכן כל כך בקלות לרצוח אנשים, אגב. ואם פרץ אליך הביתה ילד רעב שמחפש אוכל, או נרקומן נוטה למות שחשב שאין שם אף אחד ושאין לו שום יכולת לסכן בן אדם בריא וחזק, גם כן תניח מראש ובאופן אוטומטי שהוא מסכן את חייך ושמותר לך להרוג אותו? בחיים אין דבר כזה, הנחות אוטומטיות. יש רק כל מקרה לגופו.
אדם – החוק הזה לא יאפשר לך שום דבר כזה. כל מה שהוא מוסיף על החוק הקיים בנושא ההגנה העצמית זה אישור לאזרחים לרצוח אזרחים אחרים, בלי אחריות ובלי שיקול דעת. אל תתפלא אם במקום המושחת שבו אתה חיי החוק הזה ינוצל לרעה על ידי אנשים שיש להם קצת יותר כוח וכסף לבנות לעצמם מיליציה פרטית כדי "להגן על רכושם", נניח, אנשי הפשע המאורגן, שגם ככה די מבלים כאן. אל תתפלא אם יום אחד הוא יופעל נגדך.
מי שתומך בתיקונים האלה הוא פחדן ואגואיסט. והוא כזה בגלל שהוא אומר דברים מאוד פשוטים: החלשים לא מעניינים אותי. הזקנה שגרה לבד לא מעניינת אותי. חוק, משטרה נורמלית והתפקוד של נבחרי ציבור לא מעניינים אותי. לא מתאים לי להפגין ולהתאמץ בשביל זה. רק התחת שלי מעניין אותי.
חוק ומשטרה נועדו להגן על החלש. תקלטו את זה כבר.
Well… המדינה שלנו, אם נרצה או לא, נמצאת על סף אנרכיה אניוואי. הממשלה והמשטרה עסוקים בשחיתות וחקירות ומזמן אין כאן גופים שממלאים את המטרה שלשמה הם הוקמו.
ואם כבר אנרכיה, אז שיהיה עד הסוף. החוק הזה יאפשר לי לשמור על עצמי במצב הנוכחי מבלי לחשוש.
כמי שחווה מספר התקלויות לא נעימות (ותתפלאו אני לא בעל משק מהדרום, אני תושב הצפון הישן של תל אביב, איזור לא רע בכלל), אני מוכרח להודות שאני מרגיש קצת יותר בטוח עם חוק שכזה, במיוחד אחרי שהרגשתי על בשרי את חוסר האונים (או היכולת) של המשטרה להגן עלי ועל בני ביתי.
מאמר הנוגע להגנה עצמית שאולי ממחיש את החשיבות, וקצת שופך אור על מצב בפועל של הגנה עצמית והסיכויים:http://mymoney.nana.co.il/Article/?ArticleID=409535&sid=130
אני חושב שעניין הגזענות והמצב בדרום מערפלים את הראייה העניינית, כי יש לעסוק בנושא ביתר רגישות. אבל בשורה התחתונה מהרגע שמישהו נכנס לשטח "שלך", הסיכויים הם לטובתו, גם אם הוא התכוון לגרום נזק אישי, וגם אם הוא עשוי לפצוע או להרוג רק מתוך בהלה\טעות\תוצאה משנית אחרת של ניסיון גניבת רכוש.
שוב את חוזרת לחוק ואני בכלל לא מתייחס אליו. את מעלה בדעתך שלא כולם היו רוצים ביטחון? ברור שדרוש ביטחון לך, לסבתא שלך, לי וגם לשי דרומי.
האמירה שלי היא פשוטה. עם אני מוצא בביתי, באמצע הלילה, ארבעה אנשים זרים אני באופן מיידי מניח כי אני נמצא בסכנת חיים וחובתי לפעול בכל דרך שאמצא לנכון להסיר את האיום גם אם זה יעלה בחייהם. יותר מופשט מזה אני לא יכול.
התאור שלך של כל העוולות האחרות הוא נכון ומדוייק ואני אכן מודע להן. בין השאר מכיוון שגם אני קורבן שלהן. אבל הן לא רלוונטיות לאמירה שלי בפסקה הקודמת.
וחוץ מזה, אם כבר אתה רוצה להיכנס לזה, לסבתא שלי, שלא גרה בנגב, פרצו כמה פעמים הביתה. היא אישה מבוגרת, ניצולת שואה ולא בבריאות הטובה ביותר, שלא ממש יכולה לקחת את החוק לידיים ולהתנגד לפורצים כמו שאתה רוצה להתנגד להם. ורוב האנשים שנמצאים בסיכון להיפגע מפריצות הם כמוה, לא כמו שי דרומי.
ללא קשר לשי דרומי ומה שהוא עשה, שצריך להיקבע במשפט, החוק הזה הוא חוק שמאפשר רצח, לא הריגה ולא נעליים – רצח.
לגבי העצומה, אם כל מה שכתוב בה זה מה שכתבת, העניין מיותר, מאחר וסעיף 34 בחוק העונשין מקנה לך ממילא את ה"זכות" הזאת. ציטטתי אותו למעלה, אתה מוזמן לקרוא. הבעיה לא נמצאת בזכותך להגן על עצמך, אחרים ורכושך. הזכות הזאת כבר קיימת בחוק. הבעיה נמצאת בחובתה של המדינה, שלה אתה משלם מיסים ובצבא שלה אתה משרת, להגן על ביתך. וכאן אני ממש לא יכולה לעמוד בגודל האבסורד. זו העצומה הכי מגוחכת שראיתי בחיים שלי. כל מה שהיא תובעת זה שהמדינה תמשיך להפקיר אותך, כל מה שהיא תובעת זה שהמדינה תמשיך להיעלם.
למה העצומה לא תובעת להגדיל את תקציב המשטרה באזורי הטקסס שאתה מדבר עליהם פי 100? למדינת ישראל יש מספיק כסף כדי לעשות את זה. למה העצומה לא תובעת מהממשלה לחזק את מערכות ההרתעה ואת מערכות האכיפה באזור? איזה אבסורד זה, לחתום על עצומה שאין בה שום דרישה חוץ מהדרישה להחמרת המצב. (ועוד דבר – מה אתה חושב, שהגנבים הרציניים לא יכולים לראות טלוויזיה ולראות מה קורה, ולהצטייד בנשק חם כשהם יוצאים לגנוב? זה מה שאתה רוצה, מערב פרוע אמיתי שבו כולם יורים בכולם? השלכות זה משהו שלא כל כך קשה לחשוב עליו, באמת).
ולדבר על "אזרחים שומרי חוק" כשהעניין טרם עמד למשפט וכשההקשר ברור נראה לי קצת כמו ניסיון להפעלת לחצים לצורך הטיית דין, או בקיצור, כרסום במעמד החוק. מאיפה אתה יודע כרגע ששי דרומי הוא אזרח שומר חוק, ולא חקלאי שמעסיק פועלים זרים לא חוקיים ב-100 שקל לחודש ולוקח להם את הדרכונים? או בן אדם שראה בדווי מסתובב לו בשטח ולכן ירה בו כי הוא שונא בדווים? העצומה שלך קובעת אפריורית ששי דרומי חף מפשע. מה ההגיון בזה? ומה היא רוצה לומר בעצם? שהמצב בסדר גמור, שזה בסדר שלא יהיה חוק ולא תהיה משטרה, שאנרכיה זה שיטת משטר שמקובלת על החותמים, ושכל הבעיה היא שאין מספיק הקלות שמאפשרות לאנשים לקחת את החוק בידיים? כאילו, אם כבר אנרכיה, אז שיהיו גם מיליציות פרטיות?
ואגב, זה לא כל כך משנה איפה אני גרה. אף אחד עוד לא פרץ לי לבית, טפו טפו, אבל מספיק חברות מסחריות, ציבוריות, פרטיות וממשלתיות ביצעו כלפי מספיק עבירות על החוק וגנבו לי מספיק כסף, רכוש שלא צומח על העצים, כידוע לך. אין חוק במדינה הזאת ברמה הרבה יותר בסיסית מגנבים בנגב. אתה מודע למספר החברות והעסקים שלא מקיימים את חוק שכר מינימום? אתה מודע לעובדה שגורמים בשלטון הציבורי, חלק מהמערכת של המדינה, מבצעים הלנות שכר במשך תקופות ארוכות, ושחברות ממשלתיות ומשרדי ממשלה לא משלמים לספקים, את זה אתה יודע?
אני דווקא חושב שגם היום המשטרה נהנת מזכות להרוג בן אדם על עבירת רכוש.
אם שוטר קורא לגנב (חשוד בגניבת רכב) לעצור, והוא לא עוצר (ומנסה להתחמק מהשוטרים, אולי מסכן אותם, אולי באמת רוצה לדרוס אותם), סיכוי סביר שהוא יהרג.
השאלה האם מותו היה נדרש או האם מוסרי להרוג אותו לא רלבנטית.
הכלים החוקים של המשטרה הם רק הצד הפומבי של המדיניות בישראל. בפועל, המשטרה לא עוסקת באכיפת החוק ביו"ש ובדרום המדינה. היא מפעילה מערך מאוד מצומצם של שוטרים שמגנים על הרכוש והחיים באזורים הספר, ולכן נוצרה הבעיה.
גם גזילת החופש של בן אדם היא פגיעה קשה בו, לקחת לבן אדם 8 שנים מהחיים רק בגלל שהוא גנב עדר עיזים? הלוואי ולא היינו צריכים להגיע לזה.
כמובן שעל המדינה לפני שהיא מוסיפה תקציבים למשטרה לחשוב מדוע בדווים רבים כל כך עוסקים בפשיעה?
הבעיות החברתיות והכלכליות הן הן הסיבה האמיתית לבעיות הפשיעה, לא חוש מוסר מעוות.
עם זאת, שי דרומי לא היה צריך להרוג את הפורץ הגנב, אבל צריכה להיות לו הזכות להתנגד בכוח לגזילת הרכוש שלו.
את מקפידה לחזור על המילה רצח אך "אפילו" שי דרומי מואשם "רק" בהריגה. בסופו של דבר כנראה שאנחנו לא רחוקים בדעותינו. לפי מה שהבנתי מהתקשורת, והדברים יתבררו בבית המשפט, שי דרומי חש כי הפורצים מסכנים את חייו (בניסוח שלך) ולכן הוא פעל נגדם (שוב בניסוח שלך). הרי תסכימי איתי שלא מדובר במקרה שחברת הכנסת שלי יחימוביץ תיארה על ילדים שמשחקים כדורגל והכדור אף לחצר שלה והיא תהרוג אותם.
כבר כתבתי שאני לא מדבר על החוק אלא על המצב. האם קראת את העצומה? היא לא מזכירה במילה אחת אפילו את החוק. להלן שני ציטוטים:
"אני החתום מטה מביע את תמיכתי בזכות הבסיסית של אזרח במדינת ישראל להגן על ביתו." וגם:
" הקניית הגנה וביטחון לנפש ורכוש היא חובתה הבסיסית של מדינה כלפי אזרחיה ובמידה ונכשלה מלעשות כן עליה להכיר באחריותה במקום להעניש אזרחים שומרי חוק שקמו להגן על נפשם ורכושם."
אני לא יודע איפה את גרה אבל יש אזורים שלמים במדינה שהחוק לא שולט בהם. אזור באר-שבע וצפון הנגב, העמק ממזרח לעפולה ועוד. לצערי זה ממש טקסס שם.
אלעד – החוק הזה מעיד על משהו רקוב מאוד בממלכה הזאת, ועל הדבר הזה צריך להיאבק, לא על מתן היתר לרצח באמצעות זיכוי אוטומטי של אנשים כמו שי דרומי, תמיכה אוטומטית באנשים כמו שי דרומי או בכלל התייחסות מקלה למצב שבו ה"ממלכה" מתנערת מהחובה מספר 1 שלה. חוק העונשין במדינת ישראל כולל, כפי שציינתי, הסרת אחריות על מעשים שנעשו מתוך הגנה עצמית, כך שאם מישהו פורץ אליך הביתה, ואתה חש כי הוא מסכן את חייך או את חיי משפחתך, אתה יכול לפעול כנגדו. החוק הספציפי הזה הוא פשוט התרת דם וביטול מוסד החוק. ובן אדם שפוי ובעל טיפה של רגש אנושי לא יכול בשום אופן לתמוך במשהו שאולי יעזור לו כצעיר, חזק ובעל רישיון לנשק, אבל יפקיר אנשים כמו איטה פוגל. אתה לא יכול לשים את חתימתך על עצומה כי זה נוח בלי לחשוב על כל ההשלכות והמשמעויות שלה, והן נוראיות.
הניסוח מזעזע. לא רק רשיון להרוג אלא חקיקת חוק שבתוכה הגדרה שהמדינה לא מסוגלת להגן על אזרחיה.
כמו שצחי אמר, הניסוח ודאי ישתנה בדרך לקריאה השלישית. אני מקוה שבסוף ייצא מזה רק הגדרה יותר מרחיבה של "הגנה עצמית", ולא "חוק Shoot ’em all down " כפי שמוצע כרגע.
ללא כל תאום ביננו כתבתי הבוקר פוסט בנושא:
http://elad.blogli.co.il/archives/101
פינגבאק: אזרח בודד
יונית – קראתי כל מילה אבל ההתיחסות שלי היא לא לחוק אלא למצב. אתן לך דוגמא אחרת: החוק האוסר על סחר בנשים. האם באמת צריך חוק לכך. האם באמת "המערכת" לא יכולה להתמודד עם התופעה בלי החוק הזה? קשה לי להאמין.
ללא קשר לחוק (דרך אגב חוקים על-שם מישהו פרטי בד"כ בעייתים) כשאני מתעורר בלילה ויש מישהו אצלי בדירה רק מהבהלה הוא יכול לפגוע בי. נכון, החוק לא עוזר לשכנה שלי הזקנה שהותקפה בחיפה ולחבר של ההורים שלי שנדקר במהלך שוד בביתו בירושלים. להם ולכולנו דרוש ביטחון מהממלכה. רק מה קורה כשהממלכה לא מקיימת את החובה שלה? אני לא חושב שצריך חוק כזה, זה פשוט מובן מאליו.
ועכשיו חסר רק התיקון השני לאין חוקה כדי שנוכל לקנות רובים בסופר.
(שלא לדבר על כמות משחקי המילים המטופשים שיתאפשרו בגלל שנוכל לקנות תחמושת בפיצוציות)
נו, טוב. לא קשה להבין שכל העניין נובע מזה שבמקרה הספציפי, הפורצים היו ערבים. לולא זה היה כך כבר היתה העיתונות מלאה בדברי האשמה של ההורים של ההרוג, שמספרים איזה ילד נהדר הוא היה ואיך הדרדר לפשע בגלל החברה.
אגב, למה רק בית ומשק חקלאי? במה זה שונה מגנבים שפורצים לעסק ולוקחים את כל הסחורה? או פורצים למפעל וגונבים מכונות? זה קורה די הרבה. למה זה שונה מגניבת כבשים או עגלים?
אתה מתאר דבר מוכר, ששמו האמיתי הוא "בזבוז כספי משלם המסים", אבל במקרה הזה הוא גם באמת מסוכן.
והעיקר שאנשים חותמים על עצומות שתומכות בביטול מוסד החוק.
שמעתי את אחד הח"כים שמאחורי הצעת החוק אומר שאחרי שהחוק יעבור קריאה טרומית, הוא יעבור עיבוד ושינוי בועדת החוקה. זה תהליך שעוברים הרבה חוקים ובסופו של דבר הגרסה הסופית שלהם שונה למדי מהגרסה המקורית. לכן, עושה רושם שכל המטרה של התיקון המוצע הוא פופוליסטי בלבד, והוא נועד לזכות בכמה דקות בתקשורת ותו לא.
פינגבאק: משמר הכנסת - ביקורת חקיקה » הצעת חוק העונשין (תיקון - הגנה עצמית מפני
נניח שהייתי מסכימה עם הטענה הזאת, עדיין קשה להתעלם מהסתירה שבחוק כזה. אם הם לא מסוגלים להגן עלינו, אז שיתפטרו, ילכו הביתה, וישאירו אותנו להסתדר בעצמנו. בינתיים, אנחנו אלו שמממנים את המשכורות שלהם והמשרדים שלהם ותקציבי הקשר עם הציבור שלהם, שלא להזכיר בכלל את כל המערכות הבירוקרטיות ושואבות התקציבים כמו המשטרה. חשבתי שהרכוש הפרטי שלך (שכולל גם את הכסף שאתה מרוויח) מצדיק אפילו רצח, אז למה כשהגנבים הם מוסדות הממשלה, שלעיתים לא רחוקות גם נכנסים אליך הביתה, אז זה בסדר ולא צריך חוק נגד זה?
ואגב, נניח שבעיניך החוק הזה בסדר גמור ואתה בהחלט חושב שאתה זכאי לגזור עונש מוות ולבצע אותו על מישהו שככל הנראה רק רוצה את רכושך, ושאין שום חשיבות לחוק או למדינה, תגיד לי רק את זה – איך בדיוק החוק הזה נותן מענה לאנשים כמו ניצולת השואה שהותקפה בביתה? תגיד לי אתה, איך החוק הזה תורם לביטחונם האישי של הקשישים הבודדים?
אגב, אלעד, ניכר מתגובתך שלא ממש קראת את הפוסט שעליו הגבת. חבל.
המסקנה שלי היא שבמידה והמדינה אינה מספקת ביטחון לתושביה צריכים התושבים להגן על עצמם.
הפרטים של מקרה דרומי יתבררו בבית המשפט אך עם אני אתעורר בלילה, ויהיו אנשים בביתי שלא יברחו באופן ברור, אני אניח כי אני ומשפחתי נמצאים בסכנת חיים!