לרגל יום העצמאות ה-59 של מדינת ישראל הבא עלינו לטובה, אני רוצה לדבר על מלחמת האזרחים באנגולה. מוקדש לכל מי שמתכוון לחגוג מחר ב"מסיבת ההפתעה למדינה" של ארקדי גיידאמק.
**
אנגולה, מדינה אפריקנית, גובלת בפרוייקט הפיתוח החדש של קובי אלכסנדר (ע"ע, נמיביה), הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הרפובליקה של קונגו, זמביה והאוקיאנוס האטלנטי. עד 1975 היתה המדינה קולוניה של פורטוגל. בשנה זו קיבלה את עצמאותה, ופחות או יותר מאז ועד שנות התשעים של המאה העשרים התחוללה בה מלחמת אזרחים קשה, מזוויעה ועקובה מדם.
המלחמה באנגולה היתה מלחמת האזרחים הממושכת ביותר באפריקה, ולמעשה הסיום הרשמי שלה היה ב-2002, עם חתימה על הסכם שלום בין הצדדים. המלחמה התנהלה באופן עקרוני בין שתי קבוצות: ה-MPLA (התנועה הפופולרית לשחרור אנגולה) וה-UNITA (האיחוד הלאומי לעצמאות טוטלית). שתי אלו ועוד תנועה אחת, ה-FNLA (החזית הלאומית לשחרור אנגולה) איחדו את כוחותיהן לצורך מאבק בפורטוגל, אך משהושגה העצמאות, החלו להילחם ביניהן על השליטה במדינה.
עד אמצע שנות השמונים השתלטה ה-MPLA, בראשות הנשיא שמכהן עד עצם היום הזה, חוזה דוס סאנטוס (שעכשיו קבע בחירות ב-2007, דחה אותן ל-2008, ורק אלוהים יודע מתי הן יתקיימו), על רוב אנגולה, והכריזה על עצמה כעל הממשלה החוקית. התנועה הזאת היתה פרו-קומוניסטית, אפרנטלי, וקיבלה את תמיכת הסובייטים וקובה. מנגד, UNITA, בהנהגתו של ד"ר ג'ונאס סאבימבי (Savimbi (), נתמכה על ידי ארה"ב ודרום אפריקה, וקיבלה מהם נשק, תחמושת, חיילים ושירותי מודיעין. לפי וויקי לפחות, גם ישראל וסין תמכו בסאבימבי. עניין סין נראה לי קצת מוזר.
בסוף מאי 1991 חתמו הצדדים על הפסקת אש, אך UNITA חידשה את הלחימה בספטמבר 1992, לאחר שטענה לזיוף תוצאות הבחירות, שבהן זכה דוס סאנטוס ב-49% מהקולות ואילו סאבימבי זכה ב-40%. בשנה שלאחר מכן השתלטה UNITA על חלק גדול מהטריטוריה של אנגולה. האו"ם גינה את UNITA על החרפת המצב, שהובילה בין השאר לרעב כבד, משבר פליטים ופיזור רחב של מוקשים, וב-1993 העביר את החלטה 864, שהטילה אמברגו על מכירת מוצרים צבאיים ונפט ל-UNITA.
UNITA, אגב, השתלטה במהלך המלחמה על חלק גדול ממכרות היהלומים באנגולה, והשתמשה בהם כדי לרכוש נשק (מכאן וגם מסיירה לאונה בא עניין "יהלומי הדמים"). MLPA, מצידה, השתמשה במשאבי הנפט הגדולים של המדינה כדי לרכוש את הנשק שלה.
כמובן שגם במגזר היהלומים וגם במגזר הנפט במדינה פעלו כל השנים חברות בינלאומיות גדולות, כמו דה-בירס, כמו לבייב (אגב גיידאמק), כמו שברון, כמו אקסון מוביל. נפט ויהלומים הם שני ענפי הייצוא המרכזיים של המדינה. הנפט אחראי כיום על כמחצית מהתמ"ג וכ-90% מהייצוא, והמדינה היא, בין השאר, אחת מספקיות הנפט המרכזיות של סין כיום וחברה באופ"ק.
סאבימבי נהרג ב-2002, בגיל 67, בהתנגשות עם כוחות הממשלה. הוא נורה, לפי הדיווח, 15 פעמים – בצוואר, בראש, בחזה, בזרועות וברגליים. לפי דיווח נוסף, גם בזה היינו מעורבים. הטיימס הבריטי טוען לפחות שממשלת אנגולה גייסה חיילים דרום אפריקנים וישראלים כדי לחסל את סאבימבי. במותו, ככל הנראה, ציווה להם את השלום. לפחות לעת עתה.
***
במלחמת האזרחים באנגולה נהרגו, לפי ארגון "רופאים ללא גבולות", מיליון בני אדם. ארבעה מיליון בני אדם הפכו לפליטים, משפחות הופרדו, והמוקשים שפוזרו ממשיכים לגבות את המחיר – מדובר במדינה עם המספר הגבוה ביותר של קטועי גפיים בעולם. להערכת הצלב האדום הבינלאומי, אחד מכל 334 אנשים במדינה הוא קטוע גפיים (לצורך השוואה, בארה"ב עומד המספר על אחד לכל 22 אלף). גורמים מעריכים כי באדמת אנגולה יש עדיין בין 10 ל-15 מיליון מוקשים.
הארגון הלא ממשלתי MAG (ארגון שמסייע לאנשים וקהילות שנפגעו ממוקשים והיה אחד מהזוכים בפרס נובל לשלום ב-1997) אומר שאיום המוקשים באנגולה שיתק את המדינה, ושמדובר בכל מקרה במיליוני מוקשים, שמעכבים כל תוכנית להקמת מפעל, שיקום בית ספר או סלילת כביש. המוקשים האמורים פוזרו על ידי כולם, אבל ככל הנראה בעיקר על ידי הממשלה. ה-MPLA, ז"א.
אנגולה היא כיום אחת המדינות העניות בעולם. תוחלת החיים במדינה היא 37.63 שנה לגברים ו-38.57 שנה לנשים. היא נמצאת במקום ה-161 מ-177 בדו"ח הפיתוח האנושי של האו"ם לשנת 2006. אנחנו, אגב, במקום ה-23.
***
נגד ארקדי גיידאמק ועוד 41 אנשים יוגשו בקרוב כתבי אישום בפרשה שזכתה לכינוי "אנגולה גייט", לאחר חקירה שנמשכה שבע שנים. נגד גיידאמק (וגם נגד שותפו פייר פלקון) הוצא כבר לפני שנים צו מעצר בינלאומי בגין ההאשמות האלו, אך הוא סירב עד כה להתייצב בבית המשפט, ובמקום זה הלך לחגוג בישראל. עכשיו פתאום כשדווח על כתבי האישום הוא אומר: "אני שמח מאוד שיש לי סוף סוף אפשרות חוקית לבוא ולהסביר הכל לרשויות הצרפתיות".
מה הסיפור כאן? מכירת נשק בשווי של 790 מיליון דולר לאנגולה בשנות התשעים. לדברי התביעה, פלקון וגיידמאק רכשו טנקים, מסוקים, חלקי ארטילריה, מוקשים, מבערים וסוגי נשק אחרים במזרח אירופה, ומכרו אותם לאנגולה באמצעות חברה שבסיסה בפריז ושמה ברנקו (Brenco), והחברה הבת הסלובקית שלה. לשני החברים האלו יש, אגב, אזרחות דיפלומטית של אנגולה שהוענקה להם על ידי מר דוס סאנטוס, חבר יקר.
למיטב הבנתי ומכל הידיעות החדשותיות הרבות שקראתי בנושא, המחלוקת בין הצדדים לא נוגעת לשאלה האם הנשק נמכר לאנגולה או לא, אלא לשאלה האם היה צורך בקבלת אישור רשמי מהרשויות בצרפת כדי לבצע את העסקאות או לא. לטענת התביעה, נדרש אישור כזה ולא הושג. לטענת הנתבעים, לא נדרש אישור כזה.
(סתם קוריוז: עוד אחד מהנאשמים הוא הבן של נשיא צרפת לשעבר מיטראן, שחשוד, ביחד עם אנשים נוספים, בקבלת שוחד כדי לקדם את ביצוע עסקאות הנשק של גיידאמק ופלקון. כמובן שזה מה שמעניין את העולם. הוא מואשם ב"שחיתות וניצול לרעה של רכוש ציבורי", ועלול לרצות 10 שנות מאסר אם יורשע. זו אגב לא הבעיה היחידה שלו. ב-2004 הוא הורשע בהונאת מס, וקיבל 30 חודשי מאסר על תנאי).
***
ועכשיו, כשאתם אוכלים את השיפוד המסובסד, שומעים את מיטב אמני ישראל (או משתתפים במופע כמיטב אמני ישראל), או רואים את הילד שלכם אוכל את הארטיק בחינם שנותן לו גיידמאק, תחשבו על התמונות הבאות (ואולי גם על הסרט "שר המלחמה" בכיכובו של ניקולס קייג). משם זה בא.
תמונה אחת
והנה, אחת נוספת
ועוד אחת
ואולי עוד אחת
ואחת אחרונה
***
בתיאבון. ויום עצמאות שמח שיהיה לכם.
כמה שהנושא הזה טעון. מי ידע?
וונדרסיסטר:
את מזומנת לצטט אותי טוען שצמחונים הם טהורים מבחינה מוסרית. אם תמצאי, אני פורש מהדיון. כמו כן, אני לא חושב שהטפתי כאן למישהו, אבל זה כבר יותר ענין של פרשנות. בעיני, מתנהל פה דיון עקרוני על עניני צמחונות, מוסר ומה שבניהם.
היטלר ודארל הן רק דוגמאות. שמות של אישים שמשרתים את האג'נדה האישית של כל אחת מכן ואתן אכן עושות בהן שימוש, אבל אין בהם לשנות כהוא זה את הויכוח העקרוני. מהסיבה הזו אני לא רואה טעם בלתת דוגמאות של אנשים צמחוניים.
"מחקרים שערכו בצמחים גילו שיש להם תגובה שדמויה לתגובת כאב" – קדימה, הביאי רפרנסים מדעיים. אני מאד מקווה שאת לא מתכוונת לספר המגוחך "החיים המסתוריים של הצמחים".
לגבי הצלת גור החתולים ושאלת ה"מי יותר צמחוני, את או שכניך הצמחונים?" אם קראת את מה שכתבתי, אני לא מאמין שניתן לחלק נקודות מוסר על כל מעשה ומעשה. אבל אני יודע, שלמרות מעשייך למען החתולים בשכונתך, את אחראית ליותר סבל שנגרם לבעלי חיים מאשר שכניך הצמחונים. דווקא את, שכ"כ רגישה לסבלם של בעלי חיים שנמצאים בסביבתך, מצליחה להתעלם ולהדחיק את האמת הכואבת שמלווה את הבשר שאת אוכלת. אנא, צייני את התאריך שבו ביקרת לאחרונה במשחטת העופות האזורית. מעניין איך אדם כמוך, רגיש לסבלו של גור חתולים "מסכנון", היה מרגיש למראה עופות תלוים על וו שלא שפר עליהם גורלם והם נכנסים למכונת המריטה כשהם עדין בחיים. מי יודע, אולי השיפוד שאכלת ביום העצמאות היה שייך לתרנגולת כזו?
ועכשיו, ברשותך, אחזור לדיון העקרוני עם האובססיבית.
הסכמנו על שלושה עקרונות, עכשיו נותר לקבוע מה בקונצנזוס של המוסר. אני בהחלט מסכים שנושא סדרי העדיפויות הוא חשוב, אך נטפל בו אח"כ.
אני ארשום מספר דברים שלדעתי נמצאים בקונצנזוס (וחלקם, מן הסתם, חשובים לדיון כאן)
א. רצח – נטילת חיים של בן אנוש.
ב. התעללות בילדים. למילה התעללות משמעות רחבה, החל מאלימות פיסית וכלה במניעת טיפול תרופתי (ודרך כל מה שנזר הבריאה מסוגל להמציא).
ג.התעללות בבעלי חיים (ללא קשר ישיר לתעשיית הבשר). גם כאן המילה התעללות מכילה הרעבה, הצמאה, מניעת טיפול, אלימות וכמובן הרג.
ד. שותפות במעשה לא מוסרי. לקיחת חלק במעשה לא מוסרי, איננה מוסרית בפני עצמה.
האם הדברים הללו מקובלים עליך, וניתן להכניס אותם לקונצנזוס? (קונצנזוס של שני אנשים, זה בהחלט חידוש)
הטפות זה בהחלט דבר מעצבן, אבל דווקא הוויכוח הזה נראה לי חשוב, כי לפחות מה שאני מנסה לעסוק בו הוא שאלת מיליון הדולר של המוסר בימינו, הניסיון להציג את העניין כסוג של או/או – או הכל או כלום, או אבסולוטי, או רלטיביסטי לחלוטין, משהו שהוא לא נכון, לא אמיתי ולא מועיל בעיני.
כמה דברים:
ראשית, אני אוכלת בשר. וגם ביצים (חופש) וגם מוצרי חלב. וגם ירקות, אגב, שאף אחד לא נלחם למען זכויותיהם (אבל ירקות לא מרגישים שום דבר, תגידו. מנין לכם? דווקא מחקרים שערכו בצמחים גילו שיש להם תגובה שדמויה לתגובת כאב. אבל אנו, בני האדם הנעלים יותר מבחינה מוסרית, אנו הרי יודעים הכל, נכון?)
שנית, אני מטפלת באופן קבוע בכ- 12 חתולי חצר בביתי, וזה כולל לא רק האכלה מסודרת, אלא גם טיפולים וטרינריים במחיר שלפעמים קשה לי לעמוד בו עם משכורתי הלא יותר מדי גבוהה. לא מזמן הוצאתי בסביבות 1500 שקל ובזבזתי יום עבודה על לכידת גור חתולים פצוע, העברתו לווטרינר, מימון ניתוח מסובך של קטיעת רגל, תשלום בעד אשפוז, תרופות וכו', מציאת בית קבוע למסכנון והעברתו לבית הזה. אז תגיד לי, מובוטו, מי יותר מוסרי בעיניך – אישזהו שכן או שכנה בבניין שלי שהם צמחוניים "מטעמי מצפון" ולא נקפו אצבע מחורבנת כדי להציל את חיי הגור האומלל הזה, שהיה גוסס בסבל נוראי אלמלא התערבתי – או… אני? שאוכלת, רחמנא ליצלן, בשר וביצים, רוצחת שכמותי, בדיוק כמו כל יתר הזנים הקרניבורים עלי אדמות, ושמצילה חיים של בעלי חיים שיש לי הזכות – והחובה, כדברי כוסית – לטפל בהם?
שלישית ואחרונה. יש לי חברה טובה שהיתה צמחונית כל חייה. מעולם לא הטיפה לאיש בעניין, אלא פשוט אמרה שזו בחירתה האישית והיא מנהלת את חייה באורח הנראה לה נכון. לפני מספר שנים לקתה במחלה שמחלישה את גופה ואת המערכת החיסונית שלה. הרופאים המומחים אמרו לה שאם תאכל בשר אפילו רק פעם בשבוע, מצבה ישתפר בהרבה. וכך היה. הטבע, מבחינתי, אמר את דברו.
והסיבה שאני מתרגזת כל כך היא שנשבר לי מכל ההטפות האלה של אנשים שמשוכנעים כל כך שאנשים צמחוניים הם טהורים מבחינה מוסרית. או שאם אדם הופך לצמחוני, הוא עולה בדרגה מבחינה מוסרית. שקר וכזב. אחד האנשים שעשו הכי הרבה למען הצלת בעלי חיים ושימור זנים נכחדים על כדור הארץ הזה, ואחד המנטורים שלי אישית מבחינת טיפול בבעלי חיים, הוא ג'רלד דארל. האיש הגדול הזה, שבאמת הגיע להישגים לא רגילים, אכל בשר בלי שום בעיות. ואם הוא, שהציל כל כך הרבה בעלי חיים, לא התבייש בעובדה שגם הוא-עצמו בעל חיים מהסוג האנושי, שהאבולוציה העניקה לו את הצורך להיזון ממוצרים מן החי – אני בהחלט לא מתכוונת להתבייש בזה. אם זה הופך אותי לבלתי מוסרית בעיני מישהו, יהי כך.
אפי – אני לוקחת לעצמי את הזכות לקרוא לו פושע נגד האנושות. אם אתה מרגיש שאין לך זכות, זו כמובן זכותך.
מובוטו – איך אומרים, you snooze, you lose…
כן, אני מסכימה. Go on.
רק הערה אחת – קביעת סדרי עדיפויות גם היא עניין מוסרי, אם לא ה-עניין המוסרי החשוב ביותר בעולם של היום, שבו המוסר לא רק שלא נעלם, אלא נוגע לכל פרט, ולו הקטן ביותר (זה המחיר שמשלמים על הרג האלוהים).
מותר לחזור לנושא הצמחונות? יום וחצי לא כתבתי וכבר חזרתם לנושא המקורי? אין לכם עקרונות?
בהמשך לפוסט האחרון שלך שעסק בנושא:
אם נסכם את הדיון עד כאן, נדמה לי שאפשר להסכים על שלושה דברים:
א. אנחנו לא מתייחסים למוסר כמשהו רלטביסיטי באופן מוחלט, רוצה לומר – לא נפרוט כל פעולה/מחשבה לפרוטות ולא ניתן ציון מוסרי לכל דבר.
ב. למרות סעיף א', מותר לנו לפעמים לדבר על יחס (יותר/פחות) בנוגע לענייני מוסר (את יותר מוסרית מהיטלר וכו')
ג. למרות סעיף א', יש לנו את היכולת, כאנשים חושבים, להגדיר דברים מסוימים כשייכים לאיזשהו קונצנזוס. אני מדבר על קונצנזוס של דברים מוסרים ולא על קונצנזוס של סדרי עדיפויות.
לפי דעתי, כל מה שנשאר עכשיו, הוא להגדיר מה בקונצנזוס.
מסכימה?
אני סוחר בנשק. אבל כעבודה סטודנטיאלית… אני חושב שזה פחות חמור מטלמרקטינג מבחינת החומרה של זה לסביבה.
ברצינות- מסכים איתכם חבר'ה. רק שאי אפשר להאשים אדם לפני שנשפט, שהחל הליך מולו, משהו, כלשהו, אפשר רק לסלוד, ולהגיד פויה. לכן לא רק שהוא עוד לא פושע נגד האנושות, הוא אפילו לא פושע. אני עדיין אומר שגאידמק עושה לי בחילה, אין לי שום זכות לקרוא לו יותר מזה.
(זה יכול להחזיר אותנו לדיון על ח.רמון האיש והלשון… אבל לא. בבקשה לא)
אתה סוחר בנשק? כי רוב האנשים שאני מכירה לא סוחרים בנשק. מדינות סוחרות בנשק, כן, אבל מי שמחליט ומי שמבצע הם אנשים. בני אדם. יחידים. להגיד כולם, כווולם, או כולללם, איך שבא לך, זו הזילות האמיתית.
לעניות דעתי, הטענה שסחר בנשק, בעיקר עם מדינות אפריקניות שנמצאות בעיצומה של מלחמת אזרחים היא פשע כנגד האנושות, לא רק שאינה תמימה, צרה, חוטאת למטרה, גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה או זילות הפשע עצמו, אלא טענה משמעותית ביותר שקשורה לצביעות הממלכתית הנפוצה, ובהיותה כזו, היא חשובה מאוד. ואני בהחלט מסכימה שלא לשלם משכורות לעובדי רשויות במשך יותר משנה הוא פשע כנגד האנושות. הרחבת מושג ה"פשעים כנגד האנושות" היא ההיפך מזילות הפשע.
אפי – ינוקא, אתה יודע שאני עם וורדפרס על שרת עצמאי עוד מהתקופה שהקרינו בערוץ הממלכתי את הסדרה “האסיר"…, סתם רציתי לשחק קצת בממשק של בלוגלי שצריך להתבגר מהר ובדחיפות (סליחה על הסטייה – בחזרה לדיון),
דבר ראשון אתה טועה, גברת 3g כן מאשימה אותו באופן ישיר,
דבר שני, זאת התחסדות עם ניחוחות של מוסר כפול לטעון ש"על כל שיפוד שאתם אוכלים תזכרו במה הבחור מואשם, ולמה הוא פה בכלל", זה העניין שהוא רק מואשם (דרך אגב, מואשם על ידי, על ידך, על ידי החיננית, לא על ידי הרשויות עדיין) אם על הדרך הוא פילנטרופ אז לא אכפת לי כל עוד אין כתב אישום או הרשעה (למחמירין). בניגוד להירשנזון ואולמרט הוא לפחות עושה משהו לקהילה. תפסיקו עם ההתנשאות – העם חכם ומבין, אף אחד לא יבחר בו בגלל שיפוד.
לגבי המיסוי – אפריים, כל מה שאתה לא יכול להסביר בצורה משפטית טהורה צריך להדליק לך את הנורה האלטרנטיבית – “הסבר המדיניות הראויה".
אסביר: גם אפליה היא דבר רע, אך אפליה מתקנת היא תוצר של מדיניות. כך גם פה – חוקי המיסוי בכוונה מקלים על רווחי הון בכדי לא להיות הגורם שימנע מישראלי לחזור למולדתו גם אם ניפצו איזה מצבה או שניים בבית הקברות הקרוב לביתו, המטרה היא להוציא אותו בזמן בלי שיפחד על ממונותיו (לך תשאל את פרנסיה היהודיים של כל עיר גדולה בארופה בין השנים 1925-1935.
וגינלית, זה כבר ארוך לי אז אקצר – טענה שמעורבות בעסקאות נשק הינה פשע נגד האנושות היא טענה תמימה, צרה, חוטאת למטרה, גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה והכי גרוע – היא זילות הפשע עצמו.
גברת, כל האנושות סוחרת בנשק, כולם, כווווולם, כן גם הם.
חסרים פשעים נגד האנושות שאת מכניסה גם את זה.
לא לשלם 10 חודשים משכורת לעובדי רשויות עם ילדים קטנים זה פשע נגד האנושות.
סאמק, בסוף יצאה לי תגובה ארוכה…
בתגובה לפסקה הראשונה שלך – כמו שאמרתי לסבתא שלי כשהיא אמרה לי פעם שאסור "לתת" לגבר מהר מדי, כי אחרת הוא יברח – אם הוא יברח, אז כנראה שהוא היה צריך לברוח – טוב שכך, ושיהיה לו לבריאות.
אני אישית חושבת שכל מעורבות בעסקאות נשק, בייחוד מכירת נשק למדינות אפריקניות בעיצומה של מלחמת אזרחים, היא פשע כנגד האנושות (ועצם המכירה לפי מה שקראתי אינו מוכחש על ידי אף צד. המחלוקת היא לגבי התאימות שלה לחוקי צרפת), אפילו אם היא חוקית לגמרי במקומות שונים. אבל כן, זה לא יכול להיחשב כהיבט פלילי במצב העניינים הנוכחי, אלא כהיבט מוסרי.
יקירתי- פוסט ארוך זה חצי נחמה. משום שהוא מנסה לבנות מצג מסויים שהוא נקודת פתיחה לדיון, ואנשים שמעוניינים יקראו אותו לעומק. אבל תגובות ארוכות בנושא חדש שנאגרות מתחילות להוציא מפוקוס. אבל שוב, זוהי לא טרוניה חס וחלילה, רק המלצה לנוחות הדיון. אני לא מאלה שאומרים שהכל חייב להיות קצר, רק ממליץ שהתוכן יהיה אטרקטיבי לעין ולא מרתיע.
ממבו- הו הו! אבל'ה הגיע לבלוגלי, אבדת בדרך או שמא ירדת להמונים? אני נאלץ להסכים עם הכוסית לא בהיבט המשפטי /פלילי/ ציבורי, אלא בהיבט החברתי/מוסרי/תקשורתי, אני חושב שכמות הכסף שמפומפמת על ידי ארקדי ושות' לשם טיהור שמו, וכניסה מאוד מלוכלכת וזולה לפוליטיקה המקומית מחוייבת המציאות לתגובת נגד ראויה. אף אחד לא מאשים אותו גם לא הכוסית (אם אינני טועה) בפלילים באופן ישיר, אבל אני והיא אומרים- שימו את כל התמונה על השולחן, על כל שיפוד שאתם אוכלים תזכרו במה הבחור מואשם, ולמה הוא פה בכלל.
אגב, אתמול בשיעור מיסוי עסקאות בינלאומיות עליתי על סקופ מטורף. המרצה שלנו הסבירה לנו שיש איזה וואקום בחוקי המיסוי בישראל היום לגבי "תושב חוזר" (ולמי שלא יודע, ארקדי הוא תושב חוזר, תעודת הזהות הישראלית ניתנה לו לפני כמה וכמה שנים) שמאפשרת לו להתחמק ממיסוי רווחי הון במערכת המס בישראל על קבלת דיווידנדים ומכירת נכסים שהוא קנה בחו"ל בזמן שהוא הוגדר כתושב חוץ. היא סיכמה את הדוגמא החריגה שלה, שהסיכויים שמישהו ישתמש בזה בשביל באמת לעשות כסף הם קלושים.
ולי פתאום נפתחו העיניים ועלתה לי דוגמא אחת בראש.
שווה למצוא איזה רואה חשבון או מומחה במיסוי עם בלוג שיבדוק את מה שאני אומר ויפרסם את זה. יש לזה משמעות עיתונאית.
בשמחה הייתי נותנת לו את זה, אם הוא לא היה מתחמק כבר שנים מצו המעצר הבינלאומי שהוצא נגדו , במסגרתו הוא נדרש להתייצב לחקירה בצרפת, ואילו הוא והחבר שלו פלקון לא היו משתמשים בחסינות הדיפלומטית האנגולית שלהם כדי להתחמק ממתן תשובות. מה גם שעל עצם מכירת הנשק לאנגולה אין מחלוקת.
לגבי שאלתך, לדעתי זה עניין של פרופורציות. מאחר ואי אפשר להתעשר דרך עבודה יצרנית, אז כן, נראה לי שיש כאן איזושהי בעייתיות. לא הייתי נסחפת והולכת על "מקור כל הרע", אבל חלק מהרע, בהחלט, ורע שאינו קשור באופן הכרחי לעצם קיומה של מערכת החליפין של הכסף.
צ’טער על ההכפלה בתגובות,
כמובן שהתכוונתי לפילוסופית…
והנה עוד אחת, האם לא כל כסף שהושג, שלא באמצעות “יצרנות", הוא מקור כל רע?
אני אסביר: “כסף", במשמעות הבסיסית שלו, הוא כלי לסחר חליפין נוח, כלומר במקום שאדחוס לארנקי (התפוח ממילא משוברי הנחה לבורגר ראנץ) כמה כבשים ועז על מנת לקנות בשוק כמה ירקות, המציאו את ההרצלים, המתקפלים, או איך שתקראו לזה.
הרעיון אז היה שככל שתעבוד יותר קשה ("תייצר") ותעשה 8000 עגבניות ברוטו לפני ביטוח לאומי ומס הכנסה כך יהיה לך יותר אפשרות לגוון את חייך באיזה סטייק דם טוב (שמישהו אחר יצר).
לפני שתגמר לי מכסת המילים, עלו שש שורות למעלה ותקראו שוב את השאלה.
אוףףף, יומיים לקח לי לקרוא את הפוסט הזה על תגובותיו, מה קרה מלחמה? (בקיץ?)
כל תגובה פה מינימום מיני פוסט (תגידו את זה בקול רם, ממש מתגלגל על הלשון), או שעינכם לא צדה את הכותרת "השאר תגובה"…
בקיצור, אני אלך בכיוון של אפי (מה קורה בן שלי) ואזרוק שאלה פיסלוסופית שאינה בהכרח מייצגת את עמדתי לגבי "הנדבנים":
ווואט דה פאק קרה ל"זכאי עד אשר תוכח אשמתו"? הבו לי פסיקה של בימ"ש ואני אצלוב אותו בעצמי בכיכר העיר.
עד אז קצת צניעות בפרטים המוזכרים שחלקם מתיימרים להיות שני צידי מטבע האמת.
וחוצ'מזה, יש גם… (צ'טער, הגבלת מקום ב"תגובה לוורדפרס" גירסה 1.1)
אפי – אני ממש לא חושבת שיש כאן התנגחות במוסר האישי שלי. יש כאן שאלה, אמנם לא בדיוק קשורה לנושא הפוסט, אבל שאלה לגיטימית. אם יש משהו שאני רוצה לעשות, חוץ כמובן מלחלוק את תובנותי המדהימות עם העולם, זה לעורר דיונים מהסוג הזה. בכל מקום ובכל זמן שהם מגיעים. להגביל מספר תווים ממש לא יתרום למטרותי (אני גם לא מהמאמינים שאפשר להביע רעיון מורכב או לנהל ויכוח עקרוני בכמה סיסמאות חד שורתיות).
דחליל – תודה.
ולמובוטו – ניסיתי להסביר, וכנראה לא הצלחתי במיוחד, שאני לא חושבת שאני אהיה יותר או פחות מוסרית אם אפסיק לאכול בשר, שזה לא העניין כאן. אני מבינה את ההנחה שלך, אבל אני לא מסכימה איתה. לגבי "מי שם אותי" להחליט שצורכי הגוף שלי חשובים יותר מצורכי ה"נפש" של ארקדי התשובה היא די ברורה – אני – זה בדיוק האתגר המוסרי שאנחנו חיים בו. אבל אני חושבת שאפילו התשובה המובנת מאליה הזאת לא נחוצה. תשאל את עצמך ברצינות – אתה לא יכול לומר שצורכי הגוף (ואני לא מדברת כרגע על ה"בשר הטוב", אלא על הבשר בכלל) חשובים יותר באופן עקרוני ומהותי מווילה עם בריכה? אתה לא חושב שזה משהו שבהחלט אפשר להגיע לגביו של קונצנזוס, בין אם מגייסים את פירמידת הצרכים של מאסלו ובין אם לא? לי נדמה שאפשר בקלות להגיע לקונצנזוס בין בני אדם חושבים לגבי איזשהו סדר עדיפויות, ואני מסרבת להתייחס למוסר נטול האלוהים כמשהו רלטיביסטי באופן מוחלט. למה? ככה. כי בזה אני מאמינה.
לגבי האם אני חושבת שאני יותר או פחות מוסרית מאחרים – זה לא רלוונטי, ההשוואה הזאת, לא ברמות שאנחנו מדברים עליהן. אני יכולה לומר לך שאיכשהו, נדמה לי שאני יותר מוסרית מהיטלר. או מגיידאמק. אבל לא הייתי משווה את עצמי בצורה כזאת לאנשים שקיימת בהם האכפתיות הזאת, שקיימות אצלם השאלות, ההתחבטות, ההתלבטויות כיצד לפעול בצורה מוסרית בעולם כל כך קשה. אם יש הסכמה על כמה עקרונות בסיסיים, על השאר אפשר להתווכח, כאשר הוויכוח מטרתו אחת – שיפור העולם.
(בחיי, אני עוקב באופן יומיומי אחר 40 בלוגים כבר מעל לשנה,
ואני לא זוכר מתי בפעם האחרונה קראתי דיון כל כך מעניין בתגובות.)
וואו… אם צריך לעשות משהו דחוף בוורדפרס זה להגביל את כמות התווים בתגובות…. משהו כמו הבאזר בכנסת או משהו… אני מת להבין איך דיון שעסק בערב של ארקדי, בשחיתות הגיעה להתנגחות במוסר של הכותבת ועל למה היא לא צמחונית (WTF?).
זה אגב סטרפ אפ אידיולוגי חדש- מלחמת חורמה על אנשים שאוכלים בשר… (שוב WTF)
חבל שאין מצב שאני, מישהו, או אפילו הרובוט של גוגל ינסה לקרוא את המגה-טוקבקים שיש פה. אולי מחר באיזה שיעור משעמם בזכויות דיוניות בהליך האזרחי… ננסה 🙂
אין לי, וגם לא תצליחי למצוא במה שכתבתי, טענות לגבי הנושאים שבהם את עוסקת בבלוג שלך. הם נושאים ראויים וחשובים. הויכוח התחיל כששאלתי איך את בתור בן אדם כ"כ מוסרי אינך צמחונית, ויותר מכך מעידה על עצמך ש"כל מה שמעורב בו בשר טוב גורם לי שמחה". לא שאלתי למה את לא כותבת בבלוג על ניצול בעלי חיים. את יכולה להמשיך ולעסוק בענייני הסבל האנושי, אבל להיות עוד קצת יותר מוסרית בכך שתפסיקי לאכול בשר.
גם אני לא יוצא למלחמות במגדלי העופות או הבקר, אבל בנקודה הזו תרשי לי לצטט דווקא את שופט ביהמ"ש העליון חשין שכתב "כל מי שאלוהים בלבבם, יעשו ככל שיוכלו – איש איש ממקומו – כדי שהאדם לא יענה בעלי חיים, לא יתאכזר אליהם ולא יתעלל בהם." (ההדגשה שלי).
בעיני, אדם בעל חוש צדק מפותח כמו שלך, הייתי מניח שאופן טבעי יהיה גם צמחוני. זה הכל.
אני חושב שמשפט כמו "הגוף שלי זקוק לבשר" הוא צידוק עצמי אל מול המציאות הקשה שמלווה את פיסת הבשר לצלחת שלך. אם המשפט הזה מצדיק מבחינה מוסרית אכילת בשר, אז גם אין בעיה עם המשפט "הנפש שלי צריכה בית פרטי עם בריכה ולכן אני אמכור נשק לאנגולה". מי שמך להחליט שהצרכים של הגוף שלך מוסריים יותר מצרכיו של ארקדי?
נכון שאי אפשר לכמת באופן מוחלט ופרטני את עניין המוסר אבל אני בטוח שגם את חושבת שאת יותר מוסרית מאנשים מסויימים ומכיוון שיחס (יותר/פחות) הוא סוג של כימות, את אמורה להיות מסוגלת לתת תשובה לשאלה ההיפוטתית שהעליתי קודם בנוגע למי מוסרי יותר: הצמחוני או הקרניבור, שזהים מכל בחינה מוסרית אחרת.
יש הרבה סדקים, מאחר ואני לא יכולה להיות מודעת לכל דבר שקורה בעולם. הצורה המגובשת (לוגיקה, אגב, זה כלי בלבד) היא רק צורה, הכרחית אמנם לחשיבה האנושית, אבל עדיין, רק צורה, לא מהות. מה שמגיע לתודעה שלי עובר איזשהו עיבוד, ונקבע איזשהו סדר עדיפויות, בהחלט. תרופה לסרטן אינה מותרות בעיני. שוק גידול הבשר כפי שהוא נראה היום גם כן, אינו מותרות (אני חושבת שבכל מקרה אומרים מותרות), אלא צורך בסיסי שעבר התפתחות מסויימת מסיבות רבות, שאפשר לגבש לגביהן איזושהי תפיסת עולם כללית. והוא יכול להיראות אחרת. קשה לדבר כאן על מידתיות שניתן לכמת, מאחר והגורמים המעורבים בעניין הם כל כך רבים. בשל כך, אני מעדיפה לדבר על רגש מוסרי שפועל פעולה תמידית, ולא על מידה או כמות של מוסר.
ולמובוטו – חסר טעם זו דעתך, ואכן זכותך לחשוב כך. בעיני, זה ביטוי לכך שאתה מחזיק בעמדתך האבסולוטית והנצחית, שאין שום סיכוי לשנותה, לא משנה כמה אענה ברצינות על כל שאלה. אני מחזיקה בעמדותי, שאין להן שום בסיס אבסולוטי ונצחי, ושבהחלט יכולות להשתנות, ואף השתנו בנושאים שונים במהלך הזמן (כמובן, לא מקצה לקצה, אלא באופן הדרגתי), עקב תובנות חדשות או נתונים חדשים, ולכן אני מוצאת טעם רב בכל שיחה כזאת, אפילו אם הטענות שמועלות על ידיך הן טענות שכבר שמעתי בעבר במגוון של צורות, שקלתי, וקבעתי את עמדתי לגביהן.
מה גם שלא ממש ברור לי איפה ראית הטפה. נדמה לי, שמקור הכסף שבו ממומנים שיפודי יום העצמאות או כל דבר אחר שנותן גיידאמק הוא חשוב ורלוונטי. נדמה לי שחשוב שאנשים ידעו מהו, כשהם בוחרים ללכת לחגיגת העצמאות שלו או להצביע בשבילו או בשביל המועמד שלו לכנסת. נדמה לי גם שערבוב של עניין בעניין אינו תורם שום דבר לשום עניין.
בכל מקרה, בשלב זה של חיי, אני רואה יותר "ערך" מוסרי מבחינתי במובן של סדר העדיפויות) לעסוק בענייני הסבל האנושי, נושא שבעיני הוא יותר אפקטיבי בתחומי חשיפת הצביעות בהקשר המוסרי. תחשוב בעצמך – האם רוב בני האדם שאתה מכיר חושבים שאם יצטרכו לבחור בין להציל כלב או להציל תינוק, יצילו את הכלב? האם אין בעולם המערבי שאנחנו חיים בו תפיסה אינהרנטית של עליונות האדם על החיה, שבצורה שבה היא מופיעה מהווה את אחד הגורמים החשובים ביותר באופן שבו האדם מנצל את הטבע, שנגדו אתה מוחה בין השאר בצמחונות שלך? ואם באותו עולם, אפילו העקרון הזה הוא צביעות, ואפילו אל סבלם של בני אדם אחרים, אפריקנים, נניח, או פלסטינים, או עניי עירך, אנשים מפגינים אדישות תהומית, אם אפילו את סבלם של ניצולי השואה אנשים מוכנים לנצל למטרות כספיות, במה עדיף להתעסק כדי לחשוף צביעות, במה שנחשב למובן מאליו, או במה שטוענים שאינו כך? מכיוון שאני באמת חושבת שאפשר לשנות, ואני באמת רוצה לשנות, אין לי שום כוונה לבזבז את זמני במלחמות בטחנות רוח. זה נורא מרד נעורים ונחמד לחשוב שאם נפוצץ משהו אז הכל ישתנה. יותר מדי פעמים ניסו, יותר מדי פעמים זה נגמר אפילו יותר רע מאשר התחיל.
כסף קונה הכל, אפילו מדינה
כסף מנקה הכל, הרקבה יותר טוב מאקונומיקה.
מה שמדהים זה, כמה השחיתות חוגגת במדינת ישראל ועדיין אנשים חושבים שהוא מתאים להיות ראש ממשלה ומנבאים לו 10 מנדטים אם ירוץ לכנסת, פשוט מדהים איך אפשר לקנות אנשים עם נקיניקיה אחת.
זה באמת הופך להיות חסר טעם, אבל ה"אחד בפה ואחד בלב" שאת מכירה הוא בעיני, בין השאר, לדבר, להטיף ולהעלות נושאים ראויים מבחינה מוסרית (כמו ילדים גידמים באנגולה) ובו בזמן לקחת חלק במעשה חסר מוסריות בעליל, כמו התעללות בבעלי חיים. הקשר היחיד שיש כאן לחילוקי דעות עשוי להיות אם את לא חושבת שהתעללות בבעלי חיים היא מעשה חסר מוסריות.
כתבת שאת לא מקבלת את הנושא של "מידת מוסריות". גם בעיני אין דבר כזה. אני שאלתי בצורה היפוטית "לו היה ניתן לכמת את מידת המוסריות"
שלום,
לא שאני לא קוראת את הבלוג שלך בשקיקה, אבל כרגע בא לי כבר למות מרוב לוגיקה.
היית מצליחה לשכנע אותי שבתפיסת העולם שלך אין אפילו סדק קטנטן, אם הייתי מאמינה שיש דבר כזה.
לי יש תחושה שגילגלת את השאלה הלאה, כי לגמרי לא ברור לי איך את מגדירה מותרות. האם למצוא תרופה לסרטן אינה מותרות? והאם שוק גידול הבשר כפי שהוא נראה היום אינו כל כולו מותרה (יש מילה כזאת?) אחת גדולה (כדי שנוכל כולנו ללכת לא יותר מ 2 דקות ולרכוש לעצמנו מנת בשר)? ואם אכן זה כך, ואת ממשיכה לקנות את הבשר המעונה הזה, האם אין גם אצלך מידתיות במוסריות?
לי זה נראה יותר כמו סדר עדיפויות. וזה אולי הדבר הכי מוסרי שיש לנו לעשות בעולם המותרות המושחת של היום – סדר עדיפויות מנומק בתשומת לב.
אני לא יודעת מה גרוע יותר, מאחר ואני לא יודעת מה זו התחסדות בעיניך, ואיכשהו נוצר אצלי הרושם שהיא לא ה"אחד בפה אחד בלב" שאני מכירה, אלא יותר משהו שקשור לחילוקי דעות אצלך. חילוקי דעות, אגב, זה דבר נפלא ומבורך בעיני, אם באמת מדובר בחילוקי דעות, ולא בשני צדדים שמנסים לגבור אחד על השני בסוג של הורדת ידיים מילולית. זה לא ממש מעניין אותי.
אתה צודק לגבי ה"יותר מדי הסכמה", אבל לא הייתי מגדירה את זה כ"משעמם", אלא כ"מאכזב" או "מצער". לעורר חילוקי דעות, לעורר דיון אמיתי בין אנשים שלא מסכימים זה עם זה (וכשאני אומרת דיון אמיתי אני מתכוונת לכל ה"דם יזע ודמעות" של דיון אמיתי בין בני אדם) זה דבר כמעט בלתי אפשרי. הנטיה של אנשים בחברה המנוונת שבה אנו חיים היא לא לנהל דיון כזה, שמתייחס ברצינות לטענות הנגדיות המועלות בו, אלא לעסוק או בוויכוחים עובדתיים, שלרוב אין בהם שום עניין ו/או רלוונטיות לוויכוח, או בפסילת הדובר – שזו השיטה המועדפת.
לא הייתי מסכימה עם הקביעה שצמחוני הוא מוסרי יותר מאדם זהה לו שאינו צמחוני, מאחר ואני לא מסכימה עם קביעה של "מידת מוסריות", ולא תופסת את המוסריות כקטגוריה שמאפשרת קביעת מידה. צמחוניותו של היטלר אינה, לפחות אצלי, תגובה אוטומטית, אלא אמירה שנוגעת לניסיונות לקשר סיבתית בין צמחונות למוסריות. ולכן ציינתי "לא תנאי מספיק ואף לא תנאי הכרחי".
גם לי צר שנתקלתי בצמחונים מהזן שהזכרתי. בהיעדר צמחונים עם טענות רציניות להיתקל בהם, אני נאלצת לחפש את האתגרים לעמדותי אצל אנשים כמו המהטמה גהנדי או בבודהיזם. זה כמובן לא מספיק ולא מתאים באופן מיוחד, לנוכח הבדלי התרבויות העמוקים והעובדה שאף אחד בעולם המערבי, כולל הצמחונים שבינינו, לא היה מוכן לקבל את העיקרים שמהם נובעת גם הצמחונות האמורה.
כשמוותרים על צריכת בשר בצורה אחראית, תוך כדי שימת לב לחוסרים שנוצרים כתוצאה מכך והשלמתם באמצעים אחרים, לא צריכה להיות בעיה. עם זאת, ממה שאני יודעת על עצמי, הגוף שלי זקוק לבשר, ובתחום הבחירה – אני מעדיפה לצרוך בשר מאשר תוספי תזונה סינתטיים, שגם בהם יש בעייתיות מוסרית רצינית בעיני.
פרט לכך, אולי לא הדגשתי את זה מספיק – אני כבר מזמן לא מאמינה בשינוי באמצעות מהפכה (צעד דרסטי), אלא בשינויים באמצעות התפתחות (או אבולוציה), ולכן הדרך המוסרית הנכונה בעיני היא לא להפסיק לאכול בשר, שאינו מיותר, אלא לקדם ולעודד כלכלית ומילולית מעבר לשיטות גידול וניצול הומניות יותר, וגם לא להפסיק לבצע ניסויים בבעלי חיים, אלא לפעול להפסקת הניסויים המיותרים בתחומי המותרות והשאלות הלא רלוונטיות, וכן להפסיק דברים שהם מותרות, כמו הרג חיות לצורך ייצור פרווה. או בקיצור – הגדלת ממד החובה והאחריות בתחום השליטה על הטבע.
לגבי חוסר הזעזוע שלי מזה שאתה כינית אותי "נאצית" (בשביס-זינגר לא עשה כאן כלום), לא, זה לא נובע ממה שאתה חושב שזה נובע. אתה יכול לשאול את כל החתולים שגדלים בביתי ושניזונים מצלחתי. אם כבר, ההיפך הוא הנכון. מה שכן, ליבי בהחלט גס בהשוואות לשואה מהסוג הזה, והן לא רק שלא משיגות אצלי את מטרתן, אלא בדיוק את המטרה ההפוכה. די ברור לי הקשר בין עשיית הדברים האלו, כולל בשביס-זינגר, בהקשרים שאינם לימוד, הבנה ומניעה, אלא בהקשרים שנועדו לגרום לזעזוע לגבי נושא זה או אחר – נושא גידול החיות, למשל, או הפינוי מגוש קטיף – לבין התופעה שהוצגה בצורה כל כך יפה בסרט "מוסר השילומים". איך אמרו פעם, "נו ביזנס לייק שואה ביזנס", והעניין הזה הוא no exception.
אז ככה:
את דנטה דווקא הבנתי די טוב. נסיתי לטעון שלו היה נדרש לסוגיה היה אולי חושב כמוני, שלהתחסד נוכח משבר מוסרי זה הרבה יותר גרוע מלהישאר ניטרלי. במילים אחרות רציתי לומר שהגישה שלך בנושא צמחונות היא מעט מתחסדת.
אני לא מתיימר לייצג את "עם הצמחונים", ולא אעיז לטעון שאני מוסרי יותר ממישהו אחר רק בגלל צמחונותי, אבל לו היה ניתן לכמת את מידת המוסריות של בן-אדם והיינו ניצבים בפני שני אנשים שרמת מוסריותם זהה מכל הבחינות האחרות, והאחד הוא צמחוני והשני לא, האם היית מסכימה עם הקביעה שהצמחוני מוסרי יותר מחברו?
צר לי שנתקלת בצמחונים מהזן שהזכרת ואני גם מקבל את ההערה שלך בנוגע להבדל בין זכויות בעלי חיים לחובות בני-אדם. אני באופן אישי מעולם לא חשבתי שצמחונות שווה מוסריות, אבל לומר לך את האמת, בתור צמחוני, גם לי נשבר לשמוע את התגובות האוטומטיות בנוגע לצמחונות של היטלר. (דרך אגב, תחמושת נוספת לויכוח הבא: גם מוסוליני היה צמחוני)
מה שלא ברור לי עדיין, אם בעיניך לא קשה להפסיק לאכול בשר וזו ממש "שטות" ובנוסף את כן מסכימה שזה לא מוסרי להיות שותף לניצול ולהתעללות בבעלי החיים, מדוע את ממשיכה לאכול בשר? אני מודה שלי, באופן אישי, גם היום, אחרי כל השנים האלו, עדיין קשה לי עם הויתור הזה.
ונקודה אחרונה בנוגע לחוסר הזעזוע שלך מכך שבשביס-זינגר כינה אותך נאצית. אולי, רק אולי, בדומה לאותם אנשים שפגשתי בעברי ועסקו בניסויים בבעלי חיים וראיתי שעם הזמן ליבם הפך להיות גס בחייהם וברווחתם של מושאי ניסויהם, אולי גם את מרוב "עודף" התעסקות בענייני שואה ואכזריות, הפכת, דווקא מהצד השני, להיות מעט גסת לב בחייהם של יצורים פחות מפותחים מבני-אדם? יכול להיות?
בכל מקרה, צמחונית לא נראה לי שתהפכי להיות בעקבות הפוסט הזה, אבל לפחות נהיה פה קצת יותר מעניין. כולם תמיד כל כך מסכימים איתך. זה לא משעמם קצת לפעמים?
פגשתי אנשים צמחונים, ולא, אף אחד מהם לא עמד בסופו של דבר במבחן המוסר המציאותי. רבים מהם הציגו תפיסות אוטומטיות ולעוסות מראש, ואכן, בכל פעם שהתקילו אותם עם שאלות של מוסר חיים, הם נטו להגיב באלימות ובהתקפות אישיות לא רלוונטיות. מה גם שכפי שציינתי בפוסט ההוא, צמחונות ו/או אהבת בעלי חיים לכאורה אינה תנאי מספיק וגם לא תנאי הכרחי למוסריות. דוגמת היטלר היא דוגמא רלוונטית מאוד כאן.
את הציטוט של דנטה כנראה לא הבנת. הוא לא דיבר על "אנשים שמתחסדים לנוכח משבר מוסרי", אלא על אנשים שנשארים נייטרלים בזמן של משבר מוסרי. נייטרלית אני לא, אבל התפיסה שלי בעניין והמסקנות שאליהן אני מגיעה בשלב זה של חיי הן שונות משלך. המשבר המוסרי היום הוא רחב ועמוק מלהסתכם בשאלת היחס של האדם לחיה, אם כי אם היית נכנס לדיון שנערך בפורום בנושא (לינק בפוסט שאליו לינקקתי למעלה), היית רואה שאני בהחלט רואה בשאלה הזאת שאלה חשובה ואינפורמטיבית, שיש לדון בה.
ההבדל בין זכויות בעלי חיים לבין חובות בני האדם כלפי בעלי חיים אינו הבדל סמנטי בעיני, אלא הבדל שקשור לתפיסת האחריות. יותר מדי קל לנפנף ב"זכויות", יותר מדי קשה להתעסק בחובות. ובכלל, רבים מבני הנוער שכל כך רגישים לזכויות החיות נרתעים מעצם השימוש במילה חובה, ולא רק הם. זה אומר הרבה יותר מסתם סמנטיקה, וקשור קשר הדוק למשבר המוסרי הרחב הנוכחי. אין לזה יותר מדי קשר להשקטת מצפון. ובכלל, כל עניין השקטת המצפון הוא לא רלוונטי בעיני. המצפון שלי או של אף אחד שחיי בעולם הזה לא יכול להיות שקט אף פעם בתקופה כזאת, החיים הרעים האלו שאי אפשר לחיות אותם נכון. לקבוע את הגבולות המוסריים שלך באופן אבסולוטי אך גמיש, בצורה נחרצת אך ניתנת לשינוי, ובלי שום מקור סמכות חיצוני אבסולוטי ובלתי משתנה, זה דבר בלתי אפשרי אך מחוייב המציאות, ולשאוף אליו כל הזמן זה דבר שרחוק מאוד מלעזור למצפון להרגיש טוב עם עצמו.
הסיבה שאני קובעת גבולות בנוגע למוצרי מותרות, כמו קוסמטיקה, ועוקבת אחר החידושים בתחום ייצור המזון, מברכת עליהם ומשתדלת לתמוך בהם כלכלית כדי לעודד את המעבר אליהם על חשבון הצורות הפרימיטיביות והפחות הומניות (מה שזה לא יהיה), ולא רוכשת מוצרי מותרות כמו פרווה שמהווים בעיני דבר מיותר – לא נחוץ, ועם זאת לא הופכת לצמחונית, היא שכך החלטתי שנכון לעשות מבחינה מוסרית ואנושית. להפסיק לאכול משהו זה לא ממש דבר קשה, אם אתה כבר רוצה להתעסק בשטות הזאת.
זלזול בפילוסופים או בכל דבר אחר זה נחמד ומשעשע. בעיקר כשתשובות רציניות אין. ומאחר ואני בן אדם שחושב מראש שבכל בני האדם קיים פוטנציאל להיות נאצים (במובן הקלישאתי של המילה), ושיודע שיש אנשים רבים שהם "נאצים" במובן הזה לא רק ביחסם לבעלי חיים, אלא ביחסם למדינה, לבני אדם אחרים וכו', ושיש מקומות בעולם שבהם הורגים בני אדם בתאי גזים ושמים אותם במחנות ריכוז, כמו נניח צפון קוריאה, אולי כדאי שתשתמש בדימוי אחר. ההשוואה הזאת לא מזעזעת אותי במיוחד ולא מרשימה אותי במיוחד.
ואני רק תוהה איזה מקום בגיהנום היה מייחד דנטה לאנשים שמתחסדים לנוכח משבר מוסרי.
"מוסר קיצוני שלא עומד במבחן המציאות"? לא פגשת מעולם אנשים צמחוניים? הם לא עומדים במבחן המציאות?
הרבה יותר קל לשבת בבית ולכתוב על ילדים גידמים באנגולה, אבל לוותר באופן מוחלט על סטייקים לכל החיים זה כבר יותר מידי מחייב וקשה, אני מודה.
לנפנף בהבדלים סמנטיים בין "זכויות בעלי חיים" ל"חובות האדם כלפי חיות" אולי משקיט מעט את המצפון אבל לא משנה את העובדה שפיסת הבשר שנמצאת על השולחן שלך היתה שייכת לבעל חיים שסבל מרגע שנולד ועד למותו המשחרר.
למה את מקפידה לקנות ביצי חופש (בלינק שלך), או בודקת את תכשירי הקוסמטיקה שלך, אבל לא מוותרת על בשר? כי לקנות ביצי חופש זה בסה"כ עוד כמה שקלים ותכשירי קוסמטיקה יש מגוון רחב, אבל עוד לא המציאו טופו בטעם בקר ועל זה את לא מוכנה לוותר למרות שאת יודעת שזה פסול.
ולסיום, אם כבר את מקפידה לצטט את קונדרה (בלינק שלך) הרשי לי לצטט מ"כותב המכתבים" של בשביס-זינגר:
הרמן הספיד בלבו את העכברה, שבילתה במחיצתו חלק מחייה, ונאלצה לעזוב את העולם הזה בגללו. "מה הם יודעים – המלומדים האלה, הפילוסופים האלה, כל שועי עולם – על ברייה שכמותך? הם שכנעו את עצמם כי האדם, המזיק הגדול מכולם, הוא נזר הבריאה. כל שאר היצורים לא נוצרו אלא כדי לספק לו מזון, עורות ופרוות; הם ערוכים לשימושו, והוא רשאי לענותם ולהשמידם ככל שיחפוץ. ביחס לבעלי החיים, כל בני האדם הם נאצים, וכל יום הוא טרבלינקה"
איך זה? קודם כל וראשית לכל כי אני לא מאמינה בפתרונות פשוטים, במוסר קיצוני שלא עומד במבחן המציאות, ובפרופגנדה שמטרתה היחידה היא הפחדה וזעזוע. בכל מקרה, התייחסתי לעניין הזה בפוסט שכתבתי ממש מזמן, כאן http://kusit3g.blogli.co.il/archives/22
ואני רק אוסיף שאני לא חושבת שלאכול בשר זה רצח, והטענה הזאת שקולה בעיני לקריאה להקמת בית דין לשפיטת נמרים שרוצחים איילות. ויחד עם זאת, אני חושבת שיש הרבה מאוד מה לעשות מבחינה אנושית ומוסרית בכל תחום יחסו של האדם לחיה, בראש ובראשונה בכל הנוגע לחיות שמגודלות לצורך שימוש בתעשיית הבשר. אני אגב לעולם לא אשתמש בביטוי "זכויות בעלי החיים". מה שמעניין אותי זה חובות האדם כלפי החיות.
איך זה שאדם כמוך לא הופך לצמחוני?
או שחוסר "הנטרליות" שלך במצבים של "משברים מוסריים" (דנטה) שמור רק לבני-אדם?
את הספר "כל יום הוא טרבלינקה" קראת?
sounds about right…
טוב הבאת לי רעיון…
"איך קונים תעודות יושר במדינה זרה ב21 צעדים פשוטים / סיפורם של פאלטו שרון, מייקל ג'קסון, ארקדי גאידמק, וקובי אלכסנדר"
1. תעשו משהו רע. תגלו שאף אחד לא ממצמץ, ותעשו אפילו משהו רע מאוד.
2. תעשו כסף.
3. תרגישו שעלו על המשהו הרע מאוד שעשיתם.
4. טוסו למדינה זרה עם הסכם הסגרה מעפן.
5. תביאו הרבה כסף למדינה הזרה.
6. תתחילו לתרום לגופים שכולם אוהבים.
7. תמשיכו לתרום לגופים שהרבה אוהבים, ותדאגו לקבל המון תודות על עמוד וחצי של עיתון יומי נפוץ.
8. תגלו שיש דיון הסגרה עליכם.
9. תשיגו דרך לסכל אותו.
10. תגלו שהדרך הטובה ביותר היא חסינות דיפלומטית
11. תמשיכו לתרום בקול גדול יותר לאנשים מאוד קטנים עם פה מאוד גדול.
12. תתיידדו עם פוליטיקים מקומיים.
13. תרוצו לפרלמנט המקומי.
14. תכשלו.
15. תשלמו לפוליטיקאי שהתיידדתם איתו בשביל שישפיע לטובתך על שר המשפטים והיועמ"ש.
16. תחייכו.
17. תפסיקו לתרום.
18. תחזרו לעשות דברים רעים במדינה החדשה.
19. תעשו הרבה כסף מהדברים הרעים החדשים שעשיתם.
20. תרגישו שעלו עליכם.
21. תעברו מדינה. ותחזרו לסע' 5.
כן, הסיפור של קובי מוכר לי היטב (לא סתם ציינתי את זה במסגרת ה"מדינות הגובלות באנגולה"), ובהחלט יש קווי דמיון, חוץ מזה שהעבירות שקובי מואשם בהן הן בדיחה עצובה לעומת אלו שבהן מואשם ארקדי, וקשורות בעיקר לעניין הבקדייטינג. הסיפור העוד יותר עצוב בעניין של קובי הוא שמכל הכסף שהוא גרף ממענקי אופציות, שמגיע למאה ומשהו מיליון, רק 6 מיליון קשורים לבקדייטינג. מה שנקרא, עיניים גדולות… (ורק תיקון קטן – קומברס זה שמה של החברה).
דווקא אובססיה לכסף אין לי, לצערי כי רב. למעשה, כשהייתי קטנה סיפרו לי שכסף זה דבר מלוכלך. כמו שהצלחתי להתגבר באופן חלקי על הציווי הקטגורי לא לזרוק אוכל, גם על העניין הזה אני מתגברת לאט לאט, אבל משהו מזה תמיד יישאר…
אגב, כשפיירפוקס מכווץ לחלון קטן, כמו שאני אוהב לשים אותו לפעמים, בראש החלון, כשקוראים את העמוד הזה כתוב "כוסית עם אובססיית… לכסף…"
אלה הכוסיות שאני מכיר 🙂
כוסית, ואנדר'חותך…
יש לי הרמה לפוסט משובח שאין לי זמן לכתוב בנושא:
אתמול קראתי בכלכלה (ידיעות) על קובי אלכסנדר (קונברס), שמבוקש בישראל ובארה"ב על העלמות מס מרמה ואלוהים יודע מה והוא נמצא בנמיביה (שהיא מדינת מקלט קלאסית מהסגרות משום שהיא חתומה על כמה שפחות מהן, והחוק שם הכי מקל מהסגרה).
הנקודה המשעשעת הוא שהחל להתנהל דיון על הסגרתו והוא כמעט נעצר, רק שמר אלכסנדר החל לתרום באופן גורף לעם הנמיבי. יצר קרן מלגות על שמו, הקים כמה אירועים, החל ליצור פינתרופיה מאוד מיוחצנת ושכר משרד יחצ"נים נמיבי לפאר את שמו כגואלה של נמיביה כולה.
שלשום עיטרה (שוב) את היומון הנמיבי הנקרא ביותר "ידיעה" על עמוד וחצי שפיארה את פועלו של קובי אלכסנדר למען העם הנמיבי, ותיראה אותו כאביר שהגיע להציל את הממלכה.
מאיפה זה מוכר לי?
עכשיו נותר רק שהפושע יחגוג להם את יום העצמאות הנמיבי עם זברות שחוטות חופשי לכל מען דיכפין, ובכלל יש לנו אנלוגיה מצמררת.
מישהו אמר לי פעם שגאידמק לא המציא את הגלגל וההיסטוריה מלאה באנשים שקנו את חפותם "בתרומה לקהילה".
עכשיו נשאר רק לעשות פוסט השוואה. בהצלחה בנות. אני חוזר לעבוד.
אפי, אני מסכימה איתך. ה"אהבה" שהמוני ב. ישראל מרעיפים כרגע על גאידמק היא אהבה מותנית בהמשך קבלת האתנן. אוכלי חינם לא חסרים במדינה הזו, וכל עוד השפע ימשיך לזרום על חשבון הברון, יהיה מי שירצה לקבל אותו ולהוריד את הכובע בפני ה"שליט" החדש. אבל גם אני מאמינה שברגע שזה לא ישתלם להם – כל ה"תומכים" למיניהם יברחו כדי לא להסתבך.
עד כמה שזה נשמע מגוחך ועצוב בו זמנית, מה שיציל אותנו מהשתעבדות לאיש שהפגין כל כך הרבה רוע לב ואדישות לחיי אדם, הוא רוע הלב והאדישות של אנשים אחרים לחייו-שלו. אל תשלי את עצמך, אנשים לא אוהבים את גאידמק, הם אוהבים את הכסף שלו. אפילו ווינט והתקשורת באופן כללי, כך אני מאמינה, לא מציגים את הכתבות על מחוות של מתן "בסתר" (?) של גאידמק כי הם שופעים אהבה כלפיו. זה פשוט אייטם חדשותי צהבהב, שכשיגיע הזמן, אפשר יהיה להשתמש בו כדי לתקוף את האיש שנפל מגדולתו. העיתונות לא ממהרת כל כך לאהוב אנשים רבי-השפעה וכסף, הם רק מחכים שאלה יפלו כדי שיוכלו להסתער עליהם.
לפחות כך הייתי רוצה להאמין. רוב האנשים אוכלים רק את החומוס-צ'יפס-סלט של גאידמק (כי זה בחינם), ולא את האהבה המזויפת ליהדות ולאזרחי ישראל.
נו, שויין. זה דבר ידוע, שמי שאפשר לקנות אותו בשיפוד לא נוטה להצטיין בהבנת הנקרא. אגב, אני תוהה, למה לא הזכרת את נמיביה?
"בגיידמאק בחרת, חומוס צ'יפס סלט קיבלת", כמו שאמר בטלוויזיה אחד מהחוגגים אתמול.
יריב – נייס וואן.
אני בטוח שגאיידמאק והאומנים שהופיעו בשירותו בחג נותנים את כל ליבם ומחשבתם מידי לילה למצבם הקשה של הקונגולזים. אין ספק שהם מייחלים שמשמאלנים אלמונים יתגייסו לשורות צבא ההצלה שיביא מזור לנדכאי אוגנדה ויעצור את המלחמה בסודאן.
הניגרים מחכים לכם! הביאו מים ותרופות לטנזניה!
לא מספיק שתיכתבו על אפריקה רק פעם אחת בשנה!
תנסו את הטיעון הבא בוויכוח "גאידמק – טוב או רע" השבועי – נניח שמוסא אלפרון מכריז מחר שהוא עושה מסיבת ל"ג בעומר אצלו בבית ברעננה. הקרטושקעס בחינם. תלכו? זה גורם לרוב האנשים להגיד "מה פתאום". ואז השאלה – למה גאידמק כן ואלפרון לא? גמגומים מובטחים.
אם אני מבינה נכון, אז האמברגו שהטיל האו"ם נוגע רק למכירת נשק ל-UNITA, וגיידמאק מכר נשק ל-MPLA, שאחרי שנים שהיו בחסות סובייטית, הפכו פתאום לחביבי המערב. בכל מקרה, בעיני זה לא משנה כלום. גם אם זה היה חוקי לגמרי למכור מוקשים לדוס סאנטוס, ה"דמוקרט" הגדול, צריך להיות בן אדם לא מוסרי ברמה הבסיסית ביותר כדי לעשות את זה, בן אדם שכל קשר בינו לבין מצפון, אנושיות ו/או יהדות לצורך העניין הוא מקרי במקרה הטוב, ושלילי במקרה הפחות טוב.
וכן, התקשורת שלנו מאוד אוהבת את ה"צבע". זה מה שיש כשלא מסוגלים לבצע את התפקיד של התקשורת כמו שצריך. וגיידמאק אוהב מאוד מתן בחוסר סתר מוחלט. מצא מין את מינו.
נדמה לי שמכירת הנשק נעשתה למרות אמברגו כלפי אנגולה במלחמת האזרחים, לא?
אופס. התכוונתי "חבל שהתקשורת מדגישה". ה"לא" מיותר.
מענין מאוד.
חבל שהתקשורת לא מדגישה בעיקר את הצדדים ה"יפים" של גאידמק, כמו המקרה בו הוא יצא מחקירה במשטרה ונתן לקבצן שטר של 100 דולר. בכתבה (בווינט נדמה לי) הדגישו את הג'סטה לקבצן והצניעו את החקירה במשטרה.
ניבי – השוואה נחמדה.
אפי – לי לא סיפרו את זה. כשל חינוכי, כנראה.
כן.. אבל כמו שחבר שלי אומר:
מכירה את זה?
מה אתה מדבר? היום הלכתי לקצב שלי ורכשתי במיטב כספי שיפודים איכותיים ביותר, כנפיים משובחות, קבב מהטובים ביקום וכמה אנטרקוטים יפים, ועכשיו אני בוחנת אפשרויות למרינדות (לשיפודים. רק לשיפודים). אם היו אומרים בעיתון סטייקים מסובסדים מפרות צעירות, אולי היתה איזושהי התלבטות, אבל מול אפטייזר בלבד, הערכים הרבה יותר חזקים.
(מחר צריך לשלוח פאפרצי לצלם אותך בפארק הירקון טוחנת שיפוד זול עם בירה מכבי כשכובע "I Love Arkadi" על הראש שלך).
ערכים, ערכים, אבל הכל בשביל ליטרת הבשר… 🙂
עכשיו רשמית הלכתי.
גם לך.
למרות כל הפסימיות, בכל זאת, כל מה שמעורב בו בשר טוב גורם לי שמחה…
גם לא ניתן לקנות את שלמה ארצי (450K).
סיימתי עכשיו את ויכוח גאידמק החודשי שלי עם אבא שלי, ואני חושש שהאמת יותר קרובה אלייך מאשר לאופטימיות הזהירה שלי. ניתן לבנות תיאוריות אין ספור מתסמונת גאידמק, אבל נשאיר את זה למוצאי יום העצמאות.
ובכל זאת- חג שמח.
תודה על הדברים, לא ידעתי את כל הפרטים.
אני גם מאמינה שישראלים יקבלו ממנו מה שהוא נותן ומנגד לא ירחמו עליו או ילחמו בשבילו אם ילך לכלא.
הניצול של הזהות היהודית – זה הדבר הכי מצחין בעיני. ולצערי, נדמה לי שהמוני העם הנבערים מדעת שחושבים שיהדות זה קמיעות, נישוק מזוזות, צ'אנטינג עם ספרי תהילים באוטובוסים וקללות בטוקבקים על אכילת בשר חזיר דווקא כן קונים את זה. אני מאוד לא אופטימית לגבי הספקנות הישראלית, מלוכלכת או לא. לדעתי, היא כבר מזמן הפכה לגמרי לציניות, ובהחלט אפשר לקנות אותה תמורת שיפוד וארטיק ומיטב אמני ישראל. שמחתי לשמוע לפחות שאת יהודה פוליקר אי אפשר לקנות (200 אלף דולר, בכל זאת, לא הולך ברגל).
תודה על המחמאות. חבל רק שזה כל כך מעייף לכתוב…
שלושה דברים:
1. ראיתי כתבה ברואים עולם לפני כמה חודשים על המעורבות של סין מזה שנים רבות באפריקה (דווקא בצד הלא קומוניסטי מילטנטי) ויש סיבה ככל הניראה להופעה שלה בתור מדינה מעורבת עמוק בתוך אפריקה.
2. ארקדי הולך לפי הספר שהלך עליו בעבר פלאטו שרון. וניסה לעשות בעבר ראש המאפייה היהודית בניו יורק. – לנצל את הזהות היהודית המולדת בשביל לחמוק מעונש ודאי במדינת המקור. הבעיה הגדולה שלי (ושלו) היא שהוא כאן עם יותר מידי אמביציה ואינטרסים שמריחים רע מאוד. הוא חושב שהוא יצליח למלא את הוואקום המנהיגותי במדינה הקטנה הזו באמצעות פלינטרופיה להמונים. (למרות שאני ממשיך לטעון שהוא לא תורם אפילו רבע מכמה אנשי עסקים בכירים שאני מכיר בישראל). אני דווקא יותר אופטימי לגבי הספקנות והציניות הישראלית המלוכלכת היום: כמו שאני מכיר את העם הזה, אנחנו נאכל את השיפודים שלו, ניראה את נינט בחינם, ונחייך עם פה מלא בשר זול שיגישו נגדו כתב אישום.
3. על המעורבות של ישראל בעסקאות נשק באנגולה ועוד כמה דברים מלוכלכים כתבתי בעבר בפוסט הזה.
כיף לקרוא (צוטטת לחיוב אגב על ידי מישהו (או יונתן קלינגר או ג.שמשון בכנס הגנת הפרטיות באינטרנט שערכתי במכללה למנהל לפני כמה שבועות)