צודק שמעון פרס. בימינו, לא ממש צריך לקבל כמובן מאליו כל מה שבן אדם זורק לנו ביחס לפרטי ה"היסטוריה" או פרטים רבים אחרים. אפשר לבדוק אותם ברשת. אבל טומי לפיד כנראה חי במאה הקודמת, וחושב שהוא יכול עדיין לפלוט שטויות שקריות בצורה דמגוגית, ושנקבל את זה כמובן מאליו. למה? כי הוא אמר. כי הציבור מטומטם.
על מה אני מדברת? על מאמרו שהתפרסם בעיתון היום, תחת הכותרת "כיכר הפובליציסטים". המשנה – "צ'רצ'יל וקנדי נשאו באחריות לכישלונות אדירים. הם המשיכו להנהיג וזכו גם להצלחות אדירות. אצלנו ההסתה עלולה להביס את הדמוקרטיה".
טומי טוען שוינסטון צ'רצ'יל, בהיותו שר הצי הבריטי במלחמת העולם השניה הוביל את הנחתים שלו לפלישה לצפון נורבגיה, באפריל 1940, שנחשבה לאחד הכישלונות החמורים של הבריטים במלחמה, והסתיימה בכישלון להדוף את פלישת הנאצים למדינה.
מאוד מוזרה הטענה הזאת, לנוכח העובדה שאותה פלישה בדיוק גבתה את ראשו הפוליטי של אחד נוויל צ'מברליין, ראש הממשלה, שנאלץ להתפטר ב-10.5.1940, לאחר שהפרלמנט שלו מרד נגדו. לאחר התפטרותו של אותו צ'מברליין מונה צ'רצ'יל לראש ממשלה על ידי המלך. מ-1935 עד 1945 לא התקיימו בחירות בבריטניה, ובבחירות הראשונות שהיו אחרי המלחמה הועף צ'רצ'יל על ידי הציבור ברוב גדול, למרות שלפי התפיסה המקובלת ניהל את המלחמה בצורה מוצלחת.
צ'רצ'יל, אגב, חזר לכהן כראש ממשלה ב-1951, והתפטר ב-1955. בשנת התפטרותו, לפחות לפי ההיסטוריון הבריטי פיטר הנסי, הוא אף חשף בפני הפרלמנט את גזענותו היפה, כשאמר שהסיסמא "Keep England White" היא סיסמא טובה (בהקשר של הגירה מהודו). סתם קוריוז מעניין.
***
עוד טוען טומי כי ג'ון קנדי, בהיותו נשיא טרי, באפריל 1961, אישר ל-CIA לארגן ולממן פלישה של פליטים קובנים למפרץ החזירים בקובה, משהו שיצא בסוף פדיחה גדולה לארה"ב, אך איש לא דרש את התפטרותו מכס הנשיאות. נכון, אף אחד לא דרש את זה, ולמה שידרשו? פדיחה או לא פדיחה, כולם היו אז נגד הקומוניסטים, וכל ניסיון לפעולה נגדם נתפסה בצורה חיובית. חוץ מזה, מי שספג את רוב האש בסיפור הזה היה ה-CIA. וחוץ מזה, ההרוגים וההרס לא היו בשטחה של ארה"ב. כן, מה לעשות, דברים כאלו משפיעים על דעת הקהל במדינות. כמה אנשים היו קוראים להתפטרותו של אולמרט, אם כל ההרוגים היו לבנונים?
טומי ממשיך וטוען שהסיבה שקנדי לא נדרש להתפטר היתה ש"בשלטון דמוקרטי מנהיג מוחלף רק על פי החוקה, והחוקה האמריקנית מאפשרת להחליף נשיא רק פעם בארבע שנים".
ובכן, טומי, לידיעתך, החוקה האמריקנית מאפשרת הדחה של נשיא שלא באמצעות בחירות. למעשה, בחוקה האמריקנית כתוב כי בית הנבחרים יבחר את הדובר שלו ושאר נושאי התפקידים, ויחזיק בידו את הכוח הבלעדי על ההדחה הזאת.
החוקה מפרטת את ההליכים הנחוצים להדחה, וקובעת כי "הנשיא, סגן הנשיא ושאר משרתי הציבור של ארה"ב יסולקו מתפקידם במסגרת הדחה כזו אם יורשעו בבגידה, שוחד או "other high Crimes and Misdemeanors". את התנאי שבסוגריים יש פרשני חוקה שמפרשים כהפרת אמון הציבור או"ניהול כושל". הנה, לפניכם, חוקת ארה"ב, סעיף 1, שימו לב לחלק 3. וגם סעיף 2. שימו לב לחלק 4.
דבריו של טומי הם בזויים במיוחד, מאחר וכל קשר בינם לבין תפיסה דמוקרטית הוא מקרי לחלוטין. מצד אחד אני מסכימה שאין לתת את הגה השלטון בידי ההמון המשולהב. מאותו צד, אני תוהה איפה היה טומי בכל פעם שממשלות ישראל המשיכו להכות בעזה ללא רחמים, ללא הגיון וללא תוצאות, רק כדי לספק את שלהובו של ההמון. מצד שני, דמוקרטיה היא שלטון שמבוסס על תמיכה ציבורית, ושהעומד בראשו אינו כל יכול, חסין מהכל ורשאי לעשות הכל.
וקשה לומר שטומי לפיד לא מכיר סיפורים אחרים. נגיד, הסיפור של ניקסון. אחרי הכל, טומי לפיד היה זה שכתב שצריך להגיע עם קצב להסדר כמו שהגיעו עם ניקסון, שיתפטר ואז יתנו לו חנינה. ניקסון, אגב, התפטר כדי להימנע מהליכי הדחתו, שהיו כבר בשלב מתקדם ביותר. הטענה שפורד הסכים לסוג כלשהי של עסקה לחנינת ניקסון לפני שהפך לנשיא היא מסוג טענות הקונספירציה. בערך כמו הטענה שהפדרל ביורו או המאפיה הם אלו שרצחו את קנדי. הגיוני, לא מוכח.
להזכירכם, אגב, הליכי ההדחה נגד ניקסון לא נפתחו בגלל מלחמה כושלת, אלא בגלל ריגול תעשייתי. הוא הואשם בשיבוש הצדק, ניצול לרעה של כוח וביזוי הקונגרס. כדאי לקרוא.
***
נכון, בניהול של מדינה דמוקרטית לא הולכים לשאול את העם על כל החלטה חשובה שצריך לקבל. אבל קיבינימט, מדובר כאן במלחמה, ועוד כזאת מלחמה עם כאלו תוצאות וכזה מחיר. על גוש קטיף רצו כאן משאל עם, וזה נראה לגיטימי. אז על דבר כזה, על דו"ח כזה, לא חוזרים לעם, לא מתפטרים, לא הולכים לבחירות?
ראש ממשלה שזוכה ל-4% תמיכה מהציבור במקרה הטוב, ראש ממשלה שמודה בעצמו בהיותו "לא פופולרי", ראש ממשלה שמואשם בצורה כל כך חריפה בניהול כושל של מלחמה שעלתה בחיי אדם כה רבים, איזה בסיס ואיזו זכות יש לו להמשיך ולהחזיק בשלטון, אם בדמוקרטיה עסקינן?
ותגידו, כפי ששמעתי בימים האחרונים, אם הוא ילך אז מי יבוא במקומו? התשובה היא שזה בכלל לא משנה, בכלל לא רלוונטי. על מי שיבוא במקומו נחשוב אחרי שהוא ילך. בכל זאת, גם זה נמצא בידיים שלנו, להזכירכם. ואם יבוא ביבי, ואם גם הוא יהיה חרא, ואם העם ימשיך לתפקד, אז גם הוא ילך. זה בכלל לא משנה. טיעון ה"רע במיעוטו" הוא טיעון שאין ממנו מוצא ואין בו שום סיכוי לשיפור. יש מצבים שבהם אין שיקול כזה, "הרע במיעוטו". יש רק – זה רע, זה צריך ללכת. זה אסור שיישאר. ואם העם יפגין רצינות, אז יבואו האנשים הרציניים.
***
ועוד דבר אחד קטן – כשאני שומעת את טומי לפיד מדבר על "הדמגוגיה של פובליציסטים", וטוען שאם ההפגנה מחר אכן תצליח, אז בעצם הם אלו שגרמו לכיכר להכניע את ראש הממשלה, בא לי לבכות. ראש לשועלי הפובליציסטים הדמגוגים מתבכיין כאן על הדמגוגיה של הפובליציסטים? זה שצווח על "פרזיטים" בתוכניות טלוויזיה? זה שתשדירי הבחירות שלו נראים כאילו יצאו אני אפילו לא רוצה לומר מאיפה? רבי, עד לאן נגיע?
הבעיה היא לא אולמרט, פרץ או כל פוליטיקאי אחר.
הבעיה שלנו שאנחנו כעם אדיש לא דורשים שייקחו אותנו ברצינות.
שייחשבו לפני שמשפריצים את דמנו.
שיתעסקו במה שבחרנו אותם – איך עושים את החיים פה לטובים ביותר.
כמה פשוט, ככה גדול על הפוליטיקאים שלנו.
וגרוע מזה – את הטיעון ש"יכול להיות יותר גרוע", או "יהיה יותר גרוע אם אני לא אהיה" אפשר למצוא בכל פרופגנדה של כל טוטליטר. הפחדת האזרחים כדי שלא יעשו כלום תמיד היה נשק מצויין בידי המושחתים, הדיקטטורים והרוצחים למיניהם. איך אפשר לדעת משהו על ההיסטוריה האנושית ועדיין לנסות ולשכנע אותי בטיעון "הרע במיעוטו"???
מסכים לגמרי עם החלק האחרון אצלך. אם לא נעיף את ראש הממשלה כשהוא מפשל ונראה לו שאנחנו מסתפקים ב"הכי פחות גרוע" כי אין אלטרנטיבה נראה לו שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. אסור ששרים ירגישו שהם יכולים להיות מושחתים, לעשות מה שהם רוציםן במסגרת התפקיד שלהם בלי לקחת אחריות – ועדיין העם יהיה איתם.
זה פשוט אבסורד.
ואם באמת ביבי יגיע בסוף – אז כשהוא יעשה משהו שאנחנו לא מסכימים איתו גם נלך להפגנות ונפעיל לחץ. אבל אם זה מה שהרוב רוצה אז אין ברירה אלה לקבל את זה. אתם שמים לב שאתם בטוחים שהוא ייבחר על סמך סקרים כן? סקרים…
הדוגמא של ניקסון מאוד רלוונטית לטענה שבארה"ב אין שום דרך אחרת להעיף נשיא חוץ מאשר באמצעות בחירות, שהיא בעצם הטענה שנמצאת בבסיס דבריו של טומי לפיד – לעם אין סיי חוץ מאשר בבחירות, ז"א, שבין בחירות לבחירות, ראש ממשלה אינו accountable על כלום.
משאל עם לא יהיה. כמו שלכנסת אין אינטרס להחליף ממשלה, אין לה גם אינטרס למשאל עם. אם העם לא יקום ויאמר את דברו, על כשל שפגע במדינה בכל כך הרבה דרכים, על הזלזול של המנהיגים בחיי אדם, לא רק של הלבנונים, אלא גם של אזרחיה עצמה, על הזלזול המופגן של מנהיגות המדינה ברווחת אזרחיה (בדוק כל מה שקרה בענייני מס רכוש וכו' בצפון, בזמן שהחיזבאללה בנה מחדש את הכפרים, וזה לא התחיל ולא נגמר במלחמה, ועם כל הכבוד, ההשגים המפוארים של העלאת שכר המינימום ב-100 שקל ומינוי יולי תמיר לשרת החינוך או חקיקה של עוד חוק שלא יאכף, כמו חוק הפנסיה, לא ממש שינו את הגישה הזאת, ולא היה מאבק רציני בגישה הזאת בשום פעולה שעשה מישהו ממפלגת העבודה מאז הבחירות ועד היום, אולי חוץ משלי), זה עוד מסמר בארון הקבורה של הדמוקרטיה הישראלית.
אגב, אני חייבת לציין כאן משהו לגבי חוקים שלא נאכפים. לפני כמה ימים נכנס לתוקף חוק הקופאיות, חוק חברתי מצויין שמחייב את החברות המזעזעות האלו לתת לקופאיות שלהן זכות לשבת. הייתי אתמול בשתי חנויות סופר-פארם. הם שמו לקופאים שלהם כיסא אופניים. אף קופאי שראיתי לא ישב עליו, ולמעשה, חלק מהקופאים השתמשו בכיסא כדי להחזיק קופסאות. איך אומרים, הידד האח.
יגאל – עם הנחת בסיס שהעם אידיוט לא תגיע לשום מקום. דווקא ממך הייתי מצפה לניתוחים רציניים יותר של הסיבות לאוסף הבחירות המטופשות. אני באופן אישי מאמינה שה"המון" אכן נגרר פעמים רבות לבחירות אידיוטיות, אבל האידיוטיזם שאנחנו מדברים עליו כאן הוא אידיוטיזם שנובע מסיבות פסיכולוגיות וכאלו שקשורות למערכת החברתית, ואינו איזו תכונה הכרחית ובלתי משתנה ששייכת לעם החי בציון.
טומי לפיד צודק.העם -רובו על כל פנים-אידיוט.אחרת היה ממשיך לבחור מנהיגים המובילים אותו בדרך האבדון של המשך הכיבוש והמלחמה עם הערבים?ומה יעזור לך אם אולמרט יוחלף בליבני?או בבייבי,או בברק או באיילון?מישהו מהם יחזור לגבולות 67 כדי לעשות שלום?את נגררת אחרי הדמגוגיה של הרוצים לרשת את אולמרט כדי להמשיך בדרכו וליהנות ממנעמי השררה.ראי בעניין זה מה שפרסמתי אמש באתר נענע:
http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=484118&sid=126
תענוג לקרוא, תענוג.
(טוב נו, חוץ מהתוכן. אבל חוץ מהתוכן, תענוג לקרוא !)
קודם כל, למען הסר ספק – טומי לפיד אידיוט.
הבינג סייד ד'אט, הדוגמא של ניקסון לא רלוונטית. אין דין התפטרות מטעמי שחיתות אישית כדין התפטרות מטעמי כישלון. אף נשיא אמריקאי, אי פעם, לא התפטר בגלל כישלון – והיו שם כמה כישלונות מהדהדים הרבה יותר ממלחמת לבנון השנייה (למעשה, כישלון כזה מתרחש ברגעים אלה ממש).
הדרישה למשאל עם היא דרישה מצויינת, ואני מאוד תומך בה. אלא שהאינסטינקט להעלות דרישה כזו בכל פעם שעולה החלטה שלא מקובלת עלי אבל עוברת בכנסת היא לא רצינית. משאל עם הוא שינוי מהותי מאוד בדרכי השלטון בישראל, ותמיכה בו צריכה לבוא כעמדה עקרונית ולא ככלי פוליטי להשיג את המטרות שלי. רוצים משאל עם? תציבו את הדרישה על סדר היום, תדרשו אותה מהנבחרים שלכם, ותדאגו שהיא תעבור בכנסת בלי קשר לכלום.
שתי הערות:
א. אני לא מתנגד באופן עקרוני להדחתו של אולמרט. אני חושב שלא נעשתה מספיק חשיבה על התוצאות – וחשיבה כזו היא מהותה של המעשה הפוליטי, שהוא תמיד בחירה בין אפשרויות.
ב. אני מרשה לעצמי להתבטא חופשי בנושא הזה, מכיוון שהוא לא רלוונטי לדוד שלי. השאלה האם עמיר פרץ יתפטר או לא היא שאלה פוליטית-טקטית, מכיוון שהשאלה הגדולה היא האם הוא ישאר בתפקידו עוד שלושה וחצי שבועות או לא.
אין ספק שטומי לפיד התבלבל לגבי העובדות ההיסטוריות. הכישלון הגדול של צ'רצ'יל אכן היה כשכיהן כשר הימיה (אחראי על הצי), אך זה היה במלחמת העולם הראשונה. הוא היה הוגה ודוחף הרעיון לפלישה לתורכיה בגליפולי – מבצע שכשל ועלה בחיים רבים. בעקבות כך צ'רצ'יל התפטר מתפקידו, והתגייס לצבא על מנת לשמש כמפקד גדוד מילואים בקרבות הקשים בחפירות בצרפת. הכישלון בגליפולי ליווה את צ'רצ'יל בכל דרכו, אבל בניגוד לאולמרט הוא לקח אחריות. הלקחים שהוא למד מהפרשה חישלו אותו והפכו אותו לאדם המתאים ביותר להנהיג את האומה בשעותיה הקשות ביותר, אבל רק אחרי שנים ארוכות בהן שירת את הציבור בצניעות על ספסלי האופוזיציה.
מהתחת. יצאו מהתחת.
פוסט מזהיר מותק.