בזמן האחרון "קצת" נמאס לי. אני מוצאת את עצמי יותר מדי פעמים נוטה לאמץ את הגישה הפסימית, גישת "What's the fucking point" לגבי כתיבה כאן. אבל לפעמים יש דברים שהם כל כך מקוממים, כל כך ציניים, כל כך הונאת הציבור וכל כך עלובים, שאני פשוט לא יכולה לשתוק. כמו למשל ה"עיסוק" הנוכחי ב"בעיית המשתמטים".
אם לומר לכם את האמת, העניין הזה פשוט מדהים אותי. אני לא מצליחה להחליט האם מר ברק ומר אשכנזי הם יותר מטומטמים או יותר ציניים, או פשוט מבלים יותר מדי זמן במסעדות יוקרה עם נוף לים מכדי להיות קשורים למה שקורה כאן, כשהם מדברים ב"דאגה" על התופעה וטוענים שהפתרון נמצא ב"להחזיר את הבושה ללחיי המשתמטים". השימוש שלהם במילה בושה היה יכול להיות אפילו משעשע, אם הוא לא היה כל כך עצוב, ואם לא היה בו ריח כל כך חזק של הפרד ומשול, והסת אדם נגד חברו, כדי לכסות על מחדליך שלך.
אשכנזי, באופן ספציפי, צריך לבלום את לועו בעניין עוד שנים רבות. בקושי שנה עברה מאז שקודמו בתפקיד היה בין האווילים היהירים והמנופחים שהכניסו את ישראל לאחת הבושות הפומביות הגדולות בתולדותיה. הבושה ההיא, פרט להיותה בושה שעלתה בחיי אדם, חשפה את המערכת הצבאית במלוא עליבותה. ולא ברמת החיילים, אלא ברמת אוכלי החינם עם הפלאפלים. אולי אשכנזי בונה על הזיכרון הקצר של הציבור, אבל יש בינינו עוד כמה אנשים שלא שכחו את מבצעי הראווה שעלו בחיי חיילים, את האלוף שטען שהפסדנו כי אכפת לנו יותר מדי מחיי החיילים האלו (אותו אלוף, אגב, שיזם את תוכנית רדיפת התיכוניסטים המדהימה), את הציוד החסר, שכלל אפודי מגן, את המזון החסר.
צבא שמתנהל בצורה כזו, בזמן מלחמה – לא תגידו ברגיל – הוא לא בדיוק משהו שאפשר להתגאות בהשתייכות אליו, ולא בדיוק משהו שלאדם שקול, רציני ובעיקר שפוי בדעתו מתחשק יותר מדי להיכנס אליו. הדברים האלו נמצאים מעל ומעבר לסיכון הרגיל שחייל קרבי יודע שעומד בפניו כשהוא נכנס למערכת. הדברים האלו מהווים הפרה של החוזה הכי בסיסי בין מדינה לאזרח. אשכנזי רוצה לטפל ב"בעיית המשתמטים"? שיעשה רה-ארגון מקיף בצבא. ושלא נשמע אותו תוך כדי הביצוע.
לגבי אהוד ברק, המצב אפילו יותר גרוע. הרי אהוד ברק יודע יותר מכולם שהצבא מנופח, ושאין צורך בתוספת כוח אדם. או בקיצור – שאין שום בעיה עם השתמטות. אהוד היקר היה זה שקידם את הרעיון של "צבא קטן וחכם". בעידן כמו שלנו לא צריך להיות אסטרטג גדול כדי לדעת שבכל הנוגע לביטחון, עדיף להשקיע בטכנולוגיה ובהכשרה ממוקדת של אנשי מקצוע מאשר בהגדלת מצבת כוח האדם, או "בשר התותחים". שדה הקרב הוא כבר מזמן לא מסות של בני אדם שמסתערות זו על זו עם חרבות וכידונים. שדה הקרב המודרני, או הפוסט-מודרני, למעשה, הוא כזה שבו אדם אחד עם חגורת נפץ מכניס מדינה שלמה להיסטריה, וכמה אלפי לוחמי גרילה משפיטים צבא גדול ומשוכלל. אני בטוחה במאת האחוזים שמר ברק יודע את זה הרבה יותר טוב ממני. כפי שאמרתי, לא אני טבעתי את הביטוי "צבא קטן וחכם". ואני בטוחה שהוא גם יודע שאת האנשים המוכשרים שיכולים לעשות את הצבא חכם הוא לא יגייס באמצעות בושה.
ופרט לעניין הטכני הקטן הזה, שבו ברק סותר את עצמו ואת ההגיון הבריא, למה שלא נלך ונבחן את הקונטקסט הרחב יותר שבו נאמרים דבריו של האדון, הפוליטיקאי ו-wannabe ראש ממשלה שוב? ללחיי המשתמטים הוא רוצה להחזיר את הבושה? ומה עם לחייו שלו? האם לא ראינו בעיתון היום כותרת בעמוד ראשון על ההתנהלות הכוחנית והמושחתת בתוך המפלגה שבראשה הוא עומד? האם הוא לא יושב בממשלה המבישה ביותר בתולדות ישראל, לצד ראש הממשלה המבזה ביותר בתולדות ישראל, ובכנסת העלובה ביותר בתולדות ישראל, אם לא המסוכנת ביותר, לנוכח העיסוק רב המרץ והגובר שלה בחקיקה פאשיסטית? הוא באמת חושב שהוא יכול למכור לאנשים שפויים שהמשתמטים הם הבעיה?
לא עדיף שמר ברק יתעסק בסיבות שיצרו את ה"בעיה" מלכתחילה, שהן אותן סיבות שבגללן יורד גם אחוז ההצבעה בבחירות, בין השאר? או שמא זה לא מספיק פופוליסטי, לא נכנס למשפט אחד, ודורש, חלילה וחס, גם עבודה והשקעה? הרי לא בשביל לעבוד בשבילנו אנחנו משלמים לו משכורת, כידוע לכולנו.
"הצבא הפך לצבא של חצי עם", אומר ברק בזעזוע מעושה. כן, נכון, הסולידריות הישראלית ספגה מכה אנושה, אין שום ספק בזה. ושוב, במסקנותיו של האדון, אנחנו רואים את ההתעסקות בטפל ובקל, את הניסיון לתקוף את הסימפטומים, ולא את הבעיה עצמה. המשתמטים מהצבא היום הם אנשים רציונלים, שפויים ושקולים, שעושים את הדבר הנכון. רק טפשים, חסרי בינה ונבלים שהפטריוטיזם הוא מפלטם האחרון יצאו להיהרג בשביל חונטה אווילית של מושחתים שעושקים אותם, יורקים עליהם ומבזים אותם כל יום מחדש, ששולחים אותם אל מותם כדי ש"נסראללה ידע מי זה עמיר פרץ", או כדי שאהוד ישב על הכיסא הקדוש. בלי שום דבר מעבר לזה, מחוץ לזה ומעל זה.
אותם משתמטים הם גם אלו שאחר כך יחשבו האם להשאיר את מוחם כאן או לקחת אותו למקום שבו יודעים לעודד מוח כזה ולתגמל אותו. ופעמים רבות יבחרו באופציה השניה. ואם הנבלים רוצים לצווח – "שילכו, מי צריך אותם", שיצווחו. כולנו יודעים מי צריך אותם. ושיצווחו עוד יותר חזק, בעיקר לנוכח העובדה שקראתי הבוקר שחושבים להקים כאן תחנת כוח גרעינית, ובעיקר לנוכח מה שאני יודעת על הכבוד הרב שיש לפוליטיקאים ולחבריהם בקרב ההון כאן לחוק, לסביבה, לתקנים ולכל דבר אחר שנוגע לרווחת האזרחים. ואולי בעצם זה רעיון לא רע. תאונה אחת קטנה, ואי אפשר יהיה ליישב את המקום הזה לפחות ל-400 אלף שנים.
כוסית..
בדיוק בשביל דברים כאלה הקמנו את האתר הממממאאמם שלנו (רדיקלי)
ואת יותר ממוזמנת להיכנס להתארח ולכתוב לנו משהו …(אם אפשר אז תוכן פוגעני כל שהוא)
בברכה וכבוד
אחרי למשתמטים !
😈
ודחוף
מה שניסיתי לעשות כאן כבר לא משנה, נטחן בתגובות, ואת ההוכחות לתחושת מסע ההסתה שלי אנחנו רואים בכלי התקשורת כל יום. אבל מעניין על איזו מקהלת עידוד אתה מדבר, ולאיזה ילד אתה קורא בשמו, כשמנתוני צה"ל עולה שמספר המשתמטים האמיתי הוא בערך 2% מסך אלו שמכונים משתמטים, כאשר כל השאר הם חרדים, ז"א, אנשים שמשתמטים באישור המדינה, או אנשים שסובלים מבעיות אמיתיות (או כאלו שצה"ל פשוט לא רוצה לגייס). האם לילד הזה קוראים "מפלגת שינוי"?
שלום,
אני שמח שאנחנו מסכימים שהמקור לבעיית הוא אובדן הסולידריות. ברם, מה שאת עושה זה לשסות בחצי השני (ואני באמת מקווה שזה יותר מחצי): "טפשים, חסרי בינה ונבלים שהפטריוטיזם הוא מפלטם האחרון יצאו להיהרג בשביל חונטה אווילית של מושחתים שעושקים אותם, יורקים עליהם ומבזים אותם כל יום מחדש" – תסלחי לי, זו עבודה מלוכלכת, אבל מישהו *צריך* לעשות אותה. זו משמעותה האמיתית של סולידריות – לעשות למען האחר, לדאוג לאחר, לדאוג לחברה, גם אם הדג מסריח מהראש.
ואגב, השחיתות השלטונית היא רק עוד גורם של אובדן הסולידריות. ברם, אני לא מסכים שצריך "לעזוב את המשתמטים לנפשם". ממש לא. ולו בשם עיקרון השוויון, שהוא חלק מחברה ליברלית בריאה – הזדמנות שווה לכולם. לא הזדמנות אחת ללוחם גולני והזדמנות אחרת, טובה יותר, למי שבחר לצאת לחיים האזרחיים שלוש שנים קודם לפני חבריו. ככה לא בונים סולידריות, ככה בונים ניכור. והניכור הזה התפרץ.
ואגב, האבחנות הצבאיות והבטחוניות שלך, לצערי, נובעות מבורות רבה. אשכנזי אכן עושה עבודה טובה בינתיים, ובתור מישהו "מהחצי הראשון" שעשה ועושה הרבה מילואים לאחרונה דווקא בלתרגל מפקדות איך מנהלים קרב, אני שמח לראות שיש שינוי. ותם עידן הפלזמות, אגב. אשכנזי זרק את המפקדים לשדה – איפה שהם צריכים להיות.
ואכן, קונספציית ה"צבא קטן וחכם", קרסה לחלוטין. עוצמתו האמיתית של צה"ל טמונה בצבא המילואים. ויתורים להרבה אנשים, לאורך זמן, יביאו לתוצאות כמו שראינו בקיץ האחרון. אני לא מהפרנואידים, אבל צריך להיות ריאלי: המדינה הזו עדיין מאויימת בטחונית ולא לעולם חוסן. אז באמת תסלחי לי שאני לא מצטרף למקהלת העידוד של ההשתמטות, וקורא לילד בשמו.
מבלי לחלוק על דברייך בפוסט המקורי, ובתגובה לדברייך:
"לטעמך המדינה הזאת דורשת עבודה ותרומה מאזרחיה יותר מכל מדינה בעולם? למה בדיוק?"
אני חושב שהחיים בארץ קשים ותובעניים יותר מהחיים בארה"ב וברוב אירופה המערבית. יש לנו שכנים שקשה לחיות איתם, שהחיים במחיצתם מעלים לנו את תקציב הביטחון למימדים אסטרונומיים. זה עולה לנו הרבה יותר מאשר סתם כסף: זה מגדיל את התלות הפוליטית שלנו בארה"ב, וזה מעוות לנו את הראייה האזרחית: הצבא, הביטחון, ההישרדות הם הדברים החשובים, ואילו רמת החיים, שלטון החוק, מערכת הבריאות, מערכת החינוך, וכו' הופכים להיות שוליים בעיני הממשלה והתקשורת.
כל מה שאת אומרת זה מצויין. אני בעד לגמרי. אם זה מה שהם רוצים לעשות, אז שיעשו את זה, ושיעשו את זה באמצעות השקעה אמיתית במשרתים. לבחור בהסתה נגד משתמטים כדי להוריד את תחושת הניצול מלבבות המשרתים, זו הבחירה הגרועה ביותר שאפשר לעשות. הבעיה שהעלה ברק, "צבא של חצי עם", היא קשקוש כשמדובר בצבא, אבל היא בהחלט הבעיה הכי חמורה שיש לנו כאן בעיני – בעיית הסולידריות. זה לא קשור רק לאי הרצון לשרת בצבא (שלפי הנתונים, אינו קיים, ולכן מדובר כאן גם בהונאת הציבור ובכחש אינטרסנטי), אלא גם לתופעת בריחת המוחות, ירידת שיעור ההשתתפות בבחירות, התסכול האזרחי ההולך וגובר. להסית את הציבור אחד כנגד השני זה הפתרון הקל ביותר והגרוע ביותר שאפשר לעשות כדי לפתור את הבעיה הזאת. זה פתרון זמני, שמוביל רק להחרפת הבעיה.
ולגבי אשכנזי, אני שמחה לשמוע שהוא ממלא את החלק הראשון של הדרישה שלי. הייתי שמחה עוד יותר אם הוא היה ממלא גם את החלק השני, ועושה את הדברים האלו בשקט.
צה"ל אכן עובר רה-ארגון. אל תמהרי לתקוף את אשכנזי ממה ששומעים עליו בחוגים מרוחקים למדיי מאלה שמושפעים ממנו; בתוך הצבא הוא זוכה להערכה זהירה, ולפי מה שאני יודעת לספר לך, תרגילים ואימונים מתרחשים הרבה יותר בשנה האחרונה, ומתוך מאות המילאוימניקים שזכיתי לראות משתתפים בתרגיל האחרון לא היה אחד בלי נשק חדש, אפוד חדש ושכפץ-קסדה חדשים
("כל האפסנאות אצלנו חדשה", אמר אחד מהם. "עזוב את זה, יש לנו בכלל אפסנאות!" גיחך שני)
אז ברמה שלמטה דברים אכן משתפרים. מה שכן, מטריד להסתכל למעלה ולראות את הצמרת עם הפלאפלים והחרבות מתנפחת מרגע לרגע.
הם רוצים להחזיר את הבושה ללחיי המשתמטים בגלל התחושה הישראלית של "פראיירים". אם אחד קרע את עצמו במשך 3 שנים רק כי הוא לא זייף תסמונת דאון אצל הקב"ן ואחר בזמן הזה טייל בחו"ל, הרוויח כסף ולמד, התחושה היא לא נעימה. פחות ופחות אנשים המשרתים בצה"ל לא יביאו לצבא קטן וחכם כי יישארו בו כל האנשים הלא נכונים, שיביאו לצבא קטן ומנוון. אז ברור שיהיו אחוזי השתמטות, אבל מה שהרמטכ"ל ושר הביטחון באמת רוצים לעשות זה לא להחזיר את הבושה ללחיי המשתמטים אלא להוריד את תחושת הניצול מלבבות המשרתים.
וואו הרשמת אותי ביכולת שלך להתנסח בחוצפה ובחן ולתת טיעונים כל כך משכנעים.
רציתי רק להוסיף שמדהים עד כמה בדיונים האלה פתאום מגלים שאנשים נמצאים בחרדה קיומית של ממש. פתאום כולם נהיים פה פולנים. אני ממליץ לכל אותם חרדים להצטייד בשימורים וערכות מגן ולרדת למקלטים כבר עכשיו. למה יצאתם בכלל? הרי אנחנו בסכנת הכחדה תמידית ומיידית, לא? מה הטעם בלהילחם בארגון טרור למען חיים נורמליים, אם אחרי זה אנחנו אלה שכותבים כותרות כמו "המלחמה הבאה כבר כאן". אנחנו עם שמכור למלחמות כמו סם. עם שאוהב לסבול, ומתרעם על כל פרט בתוכו שמעז להינות. רק אצלנו פותחים עיניים וכל אחד פה בודק כל שנייה האם הוא פרייר או לא. ולכל אלה ש"שומרים עליי", זאת כן דמגוגיה, כי אם חס וחלילה אני אזדקק להגנה מיידית, אני בכל מקרה אצטרך להגן על עצמי בכוחות עצמי. וכן, אני לא ביקשתי ממכם, זאת היתה החלטה שלכם. הרי כל כך קל להשתמט בימינו, לא?
לומר את המשפט – "במדינה הזו אין מקום לאנשים שכל מחאתם ורצונם לתרום הוא בלהצביע על שגיאות" – זה אכן לרצות לגרש אנשים, ובוודאי שלחסום את הדיאלוג. והדיסקליימר שלך לא תורם ולא משכנע. ברור לי שאין לך תשובות, ולמעשה, לא נראה לי שאתה בכלל מבין את השאלות, מאחר ובכל תגובה אתה הולך והופך ליותר ויותר קיצוני, ודבריך הולכים ומתרחקים מהדיון. וזו ממש לא עבודה שלי, אלא שלך בלבד (ואל תיתן לי את משפט הגבר המכה, "תראי מה שגרמת לי לעשות"). אני נגד דיבור נקי וזך וטהור, אבל אני גם לא מוכנה לסבול איומים, מצטדקים ומצטעצעים ככל שיהיו. אם זו הגישה שלך, אני לא רואה מה אתה מחפש אצלי. מטרתי היחידה היא להצביע על שגיאות, כשלים ושקרים, ולעורר דיאלוגים פתוחים בסוגיות הכי קשות, בלי שום פרה קדושה ובלי שום מובן מאליו. זו ה-עשייה החיונית ביותר בעיני היום. מברגים לא תמצא כאן.
לטעמך המדינה הזאת דורשת עבודה ותרומה מאזרחיה יותר מכל מדינה בעולם? למה בדיוק? לא הצלחתי להבין את הסיבה מדבריך. לא לשאלה למה המדינה, הזאת או אחרת, דורשת בכלל עבודה ותרומה מאזרחיה, או מה כל כך מיוחד במדינה הזאת, חוץ מהעובדה שנולדת בה, שהיא דורשת יותר. או שאולי אין סיבה? לטעמך, ככה זה, ותגידי תודה שאני בכלל מאפשר לך להישאר כאן (ורק מצביע על מצב אידיאלי שבו לא תהיי כאן)?
שוב, את לוקחת משפט ומותחת אותו לקיצוניות.
לא מכיר תאוריות מכיר בני אדם.
כן רובם לא כל היום חושבים על המהפכה הבאה, ךרוב הם מעדיפים לראות אותה בטלוויזיה בסרט הוליוודי. אם זה טוב או רע, לא אני מחליט (אני בעד חיים קיצוניים, אבל מי אני…).
וזה לא תמיד מציאות אפורה, לכי ספרי לאם חדשה (אחותי) שזה שהילדה שלה הצליחה להגות את האות ד' זו מציאות אפורה. היא רואה בזה את כל הספקטרום.
כמו שאמרתי, אין פה וויכוח.
לטעמי המדינה הזו דורשת עבודה ותרומה מאזרחיה יותר מכל מדינה אחרת בעולם.
במדינה הזו אין מקום לאנשים (לא מגרש אותם, אני מצביע על מצב אידיאלי) שכל מחאתם ורצונם לתרום הוא בלהצביע על שגיאות.
חושבת שיש משהו לקוי, תביאי מברג ובואי לתקן, אני מבטיח לך שאהיה הראשון לעזור עם הקופסאת מקדחים מאחור.
אם כך, אז אני מניחה שאתה חולק לחלוטין על התזה של גולדהגן וחושב שהוא אידיוט, לא?
אם רוב בני אדם לא מהפכנים וכל מה שהם רוצים זה לקרוא עיתון בבוקר ולנשק את ילדם לילה טוב בלילה, אז ממש אי אפשר להבין את ההיסטוריה האנושית. מה היו כל המלחמות האלו? מה זה בכלל "להגן על המדינה"? למי אכפת בכלל מדברים כמו מדינה, או יהודית, או דמוקרטית? מה המושגים האלו קשורים לקריאת עיתון ונשיקה לילדים? מי ירצה להקריב את חייו בשביל משהו בכלל אם זה כל מה שהוא רוצה? מה היתה המהפכה הצרפתית? הקומוניסטית? מה עשו כל החברים האלו באוקראינה לפני שנתיים שעמדו שבוע שלם בשלג? מה זה כל ההפגנות בכל העולם, כל השביתות, כל הדיונים, כל המחקר האקדמי, כל האמנות, כל הספרות וכל המושגים האנושיים המוזרים האלו שחורגים מלקרוא עיתון בבוקר ולנשק את ילדך בלילה, ושמעורבים בהם הרבה מאוד בני אדם? למעשה, אם תסתכל במציאות, תראה שרק אנשים מיואשים וחסרי תקווה – זה כל מה שהם רוצים. כשאנשים לא מיואשים, הם רוצים הרבה יותר מזה. גם במציאות אפורה (ולמה אפורה, פור הבנס סייק? יש עוד צבעים חוץ משחור – לבן – אפור, והמציאות האנושית מגיעה בכל צבעי הקשת).
אתה יכול להבטיח לי. אני בטוחה שאני לא טועה. אנשים אינם בהמות, ועוד לא נתקלתי באדם אחד שלא הצלחתי למצוא בו משהו גדול יותר מלמינג. השאלה היא כמובן רק האם אתה טורח לחפש.
קל = כל…
קל משפט שלי שנמתח לקיצוניות, בדיוק כמו כל משפט בעולם נראה שאין בו היגיון.
כן רוב בני האדם לא מהפכנים, רובן בסה"כ רוצים עיתון בבוקר ולנשק את ילדם לילה טוב בלילה. בואי לא נעסוק האם זה נכון או לא, זו המציאות. היא לרוב אפורה.
ויש תהום פעורה בין להיות "אנטי" לבין להיות "ביקורתי".
ניכר שאת אכן יודעת את ההבדל, לגבי אלו שאת כותבת "בשמם" מניסיון והכרות איתם מהצד השני של המערכת, אני מבטיח לך, את טועה בגדול לגבי רובם.
"דבריך הם אולי הבעת הייאוש העמוקה ביותר שראיתי כבר הרבה זמן" אינה תגובה לגופו של אדם, אלא לגופם של דברים. ובאמת צר לי שאתה חושב ש"רובנו עיזות", וש"בושה וקונפורמיזם הם מהמניעים העיקריים של בני אדם". בעיני, אלו הם דברי ייאוש. אני אישית מאמינה שכולנו בני אדם חושבים ומרגישים, ושאם נוצרות הנסיבות המתאימות, שבידינו נמצאת יצירתן, אז חירות, יצירתיות ומחשבה יכולים להיות מהמניעים העיקריים של בני האדם כולם, ולא רק של איזושהי קבוצת פריבילגיה. מצער אותי גם מאוד לראות שלדעתך, "לעיתים מטרה מקדשת אמצעים", ושאתה מוכן לקבל בצורה בלתי ביקורתית הגיון שמכתיבים לך אנשים שהאינטרסים שלהם, כישלונותיהם ויוהרתם גלויה לעיני כל. את ההבדל בין "דמעות" שבונות מדינה לבין "התבכיינות" ו"דמעות של צדק" אני מודה, לא הצלחתי להבין.
עוד דבר שלא ברור לי כלל וכלל הוא הטענה שלך ש"היום זה באופנה להיות "אנטי"". אין שום דבר אופנתי בביקורת. רק דבר חיוני. ולזה אין גבול. לקבוע לזה גבולות, זה לפגוע ב"חוסנה" של המדינה. יש כמה מדינות לא דמוקרטיות ששורדות זמן רב, זה נכון, אבל אני בספק רב אם היית מוכן לחיות באחת מהן.
אין לך מה לחשוש. גם היום אם לצה"ל יש בעיה, הרי היא בעיה של עודף כוח אדם וניצול לא נכון של כוח אדם, לא בעיית מחסור. או בקיצור, אשכנזי וברק משקרים לך. וחוץ מזה, סולידריות פשוט לא מגבירים באמצעות בושה או גינוי או הוקעה. סולידריות, שהיא דבר שאי אפשר לכפות אותו, מגבירים באמצעות שיתוף, באמצעות יצירת מכנה חיובי משותף (משהו שלא עשינו כאן מעולם, אגב), ובאמצעות מתן דוגמא מלמעלה. וסולידריות מגבירים גם באמצעות צמצומם של גורמים שפוגעים בה. כמו למשל הסתה ופיצול. למעשה, יש סתירה עצמית עמוקה בניסיון להשתמש בהסתה ובפיצול כדי להגביר סולידריות.
אני הקטנה לא מציעה שום דבר חוץ מרעיונות לתחילתם של דיאלוגים שבהם יועלו רעיונות שמהם אולי יצאו פעילויות ותוכניות ופרוייקטים. מדינתיים, לא פרטיים. אבל כתנאי הכרחי לכך יש לשבור את הרציונל המנחה של אנשים כמו ברק ואשכנזי, יש לצאת נגד הרטוריקה האנטי דמוקרטית שלהם, ויש להבהיר להם שאין כאן עדר עיזות שמוכנות לקנות כל שקר ולקבל כל הסתה, או עדר למינגים שרק יקפצו לתוך התהום כשמישהו יגיד להם "קפוץ". זו תהיה התחלה טובה מאוד בעיני.
הבעת ייאוש?
להיפך.
את לקחת את המילים כלשונם במקום ההבנה מאחורי "להחזיר את הבושה".
כוונת המשורר הייתה פשוטה – לסולידריות תהיה ערך. היום זה באופנה להיות "אנטי" ואין שום בעיה עם זה במדינה דמוקרטית. אבל יש גבול. והגבול הזה נמתח בנקודה שה"אנטי" פוגע בחוסן של המדינה.
צודק ד"ר אמיתי. אכן צריכות להיות אלטרנטיבות לשירות הצבאי (שירות לאומי). וכל אחת מהן חשובה ומוערכת על ידי לא פחות משירות ביחידה הכי הכי בצה"ל.
אבל הערך, הערך של תרומה… חייבים לשמר אותו.
וחבל שאת עונה לעניינו של אדם במקום למהותה של תגובה.
מעניין אותי כיצד את רואה את הפיתרון. הרי שנינו מסכימים (הנחה) שביום שלצה"ל לא תהיה את היכולת המינימלית של כ"א (שוב, כל ארגון ויהיה זה גם במסגרת שירות לאומי הנסמחך על תרומה של בני 18-21) לתפקד המצב יהיה רע.
כיצד את רואה את פיתרונה של בעיה?
כדי שהחצי השני של העם גם יעשׂה משהו מועיל, צריך לפתוח את השירות הלאומי לכל המינים והדתות, כפי שמבטיחה מגילת העצמאות.
בתנאים כאלה הצבא יהפוך בלית ברירה לקטן וחכם, והמוני הצעירות והצעירים ישרתו בבתי-חולים, בתי-ספר, מתנ"סים, מד"א, מכבי האש, סיירת ירוקה, התיישבות ועוד כהנה וכהנה כיד הדמיון.
כתבתי על זה פעם משהו קצת יותר קיצוני, כאן: http://www.yehudemo.org/?p=7
צר לי שאתה חושב כך. מעבר לכך, אין לי מה לומר, פרט לכך שדבריך הם אולי הבעת הייאוש העמוקה ביותר שראיתי כבר הרבה זמן.
ראשית כן. זה בטוח. אם אנשים יתביישו בחוסר התרומה שלהם הרי בושה וקונפורמיזם הם מהמניעים העיקריים של בני אדם. בסופו של דבר רובנו עיזות… אז במבחן התוצאה זה יעבוד.
האם זוהי הדרך הטובה ביותר? ברור שלא. הרי תמיד היינו רוצים הנעה עצמית של אנשים מתוך אמונה. אבל בסיטואציה בה קיימת מדינת ישראל, לעיתים מטרה מקדשת אמצעים ולכן אולי יש היגיון.
אני לא אוהב את המילה ייאוש, אני אופטימי.
השאלה כפי שאני שואל אותה, האם את חושבת שהמצב הנתון טוב?
ואם לא, האם את עושה משהו בנידון?
בקיצור, לטעמי כיום אשכנזי צודק. אולי הפיתרון שלו לא הכי טוב, אבל הוא עושה משהו.
מדינה נבנית בדמעות, לא התבכיינות ודמעות של "צדק".
אני מסכימה לגמרי שהבעיה היא אדישות. הייתי אף מרחיקה לכת וטוענת שהבעיה היא בעיה של ייאוש. אתה באמת חושב שאפשר לפתור בעיה של אדישות, או ייאוש, באמצעות "החזרת הבושה"?
הבעיה כאן היא לא אי השירות בצבא כמו שהבעיה היא אדישות.
נניח ונסכים איתך כי כל מי שלא משרת (וצריך לשרת ע"פ חוק) עושה ת זה ממניעים של "הצבא לא מדבר אליי". האם הוא דואג לתרום בדרך אחרת?
אין מה לעשות, אנו חיים במדינה שדורשת המון מאזרחיה ולעיתים מחזירה להם מעט מאוד (זו בעיה אחרת – אנחנו לא בוחרים נכון את מנהיגינו).
אבל הדרך לעשות פה משהו זה להתערב להשפיע לרצות לשנות.
לא להגיד הכל חרא ולהביט מהצד.
לא מתגייס לצבא, יש הרבה דברים אחרים לעשות ולא פחות (אם לא יותר) חשובים.
רק קצת יותר איכפתיות, קצת פחות אדישות וציניות.
פינגבאק: שווה קריאה
פינגבאק: בלוגדיבייט
אני רוצה להתנצל על היעלמותי הקלה מהדיון הזה, ועל זה שגם אין לי כל כך כוח להגיב. ענייני שיניים ושואה (בנפרד) גוזלים את מירב זמני בימים האחרונים, וכמו שאתם בטח יכולים להבין, שני סוגי העניינים הם לא בדיוק משהו מרומם נפש. אבל אני ממש שמחה לראות שרוב קוראי הבינו את כוונת דברי ורוחם, למרות שהם נכתבו די בסערת רגשות (ז"א, עצבים).
אפי – אני לא רוצה להיות קטנונית, אבל אתה פשוט מכריח אותי. זו היתה שאלה רטורית. ובכל זאת, תשובתך התקבלה בברכה (וזאת למרות שלא נתת קרדיט או אפילו לינק קטן…). אגב, לא נתת לי תשובה לשאלה אמיתית ששאלתי אותך במייל לגבי השניצל. מה קרה, אתה משתפן?
MRM – כל "כינויי הגנאי" מכוונים לברק ולאשכנזי ולאתוסים חסרי הקשר למציאות שהם מנסים לעורר, לא אליך. אתה חמוד אתה, וכך גם כל חבריך המתגייסים. תרגע.
חסר לנו אומץ. מי היה מאמין של"חייל מספר אחד" חסר אומץ? תעוזה לקום ולהגיד את האמת שכל נער בן 17 כבר מבין. שאין מי שדואג לו שהפקידים באוצר הם אלו שמנהלים פה את העסק ויצא שלא משתלם להם להפוך את הצבא למיקצועי, כן מבחינת רווח והפסד יצא להם שאלפי המתגייסים בחינם לצה"ל כל מחזור זה יותר משתלם מאשר לשלם להם בהתאם לעבודתם, לתת להם אולי איזה בונוס ועזרה בלימודים? לא זה לא משתלם. מה שכן משתלם זה לרוץ ולהיפטר המאחריות על חולי הנפש, העניים, המשפחות החד הוריות, ניצולי השואה , החולים, הסטודנטים. את החישובים האלו פקידי האוצר יודעים לעשות מהר ובייעילות ועוד הם יספיקו להניח את הרגליים על ההדום בבית מול הפלזמה 60 אינצ' (אני יודע פלזמה זה פאסה) . הם יכולים לצעוק מעל כל הבמות ולעשות דמוניזציה לאלו שלא מתגייסים מכיוון שהטמיעו את אותה הגישה שהטכנוקרטים המפוטמים האלו דואגים לפמפם לנו בעקביות של מחזר לטיני כבר מעל 20 שנה: "תעשו רק מה שמשתלם". הפקידים המקורנפים הללו שמכנים את עצמם "מנהיגים" ולמעשה מובלים אחרי כל משב רוח לא יקומו ויעשו את המובן מאליו את הפשוט ביותר ויחליטו על שינוי דראסטי במבנה הגיוס והצבא והשינוי (כרגיל במדינתנו המנומנמת) יגיע בעל כורחינו, בכיפוף יד בצורה עקומה ונמהרת (ע"ע יציאה מלבנון,התנתקות).
ודבר נוסף-את כותבת נהדר וכתיבתך ודעותייך הם מים במדבר.
בוריס- הצבא לא אמור להיות אטרקטיבי- אתה תורם מספר שנים בשביל להגן על המדינה וזה לא אמור לעזור לך בחיים.
מה שכן הצבא חייב לספק זה תנאי מחיה ראויים לחיילים ולדאוג לשמור על חייהם ובטיחותם בצורה הטובה ביותר שהוא יכול- וזה אומר אפודי מגן, ושיהיה להם אוכל בזמן מלחמה. ורצוי גם לא להכניס אותם למלחמות מיותרות בשביל האגו של מנהיגי המדינה, אלא שבאמת יגנו על האזרחים.
הצבא פשוט לא אטרקטיבי מספיק, ובמקום לפתור את זה, מתעסקים בשטויות.
במקום להעלות את היוקרה של השירות, ואת הרווח של אלה ששירתו, רוצים להוריד את התנאים של אלה שלא. רק שהם שוכחים שהיחסיות עדיין לא תוסיף סיבות לשרת, ועם פגיעות אפשר לחיות כאשר יש לך פור של כמה שנים על אחרים.
חוץ מזה, תגובה/השלמה/הסכמה, גם אצלי בבלוג.
ברק עושה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב: לבלבל בשכל בלי כיסוי. זה כבר שחוק, אבל הזקנה במסדרון עדיין מחכה.
יש עשרות סיבות לא להתגייס לצה"ל, ועכשיו שהמלצות ועדת ברודט אושרו בממשלה יש אלף נוספות.
מה שראשי הצבא מזהים בפאניקה, הוא שהצבא לאט לאט כבר חדל להיות פרה קדושה.
אם עד לפני כמה שנים כל טיעון בסגנון של "החיילים ששומרים עלייך" היה מתקבל בצורה אוהדת, אני חושב שהיום באמת מתייחסים, ובצדק, למי שמשרת כפראייר.
וזה לא מגיע מכיוון התקשורת או המשתמטים- זה מגיע ממי שמשרת. אם אני היום מסתכל על שלושת השנים שביזבזתי מחיי על הרי הלבנון וגבעות השומרון, אין לי שום ספק שהייתי פראייר תמים. מכיוון שרבים וטובים מהפראיירים (כמוני) ששירתו על אותם הרים ואותן גבעות, התשחררו, החכימו, והבינו שהם היו פראיירים, זה גם יוצא החוצה. אותו דבר קרה גם במלחמה האחרונה. החיילים הרגישו שמפקירים אותם, שאין להם ציוד ושהפקודות לא הגיוניות, וזה יצא החוצה.
לאט ובזהירות, יותר ויותר אנשים, בעיקר כאלו שלא גדלו על "צבא העם" ו"הצבא החזק במזרח התיכון" של שנותיה הראשונות של המדינה, מבינים ומפנימים את זה. לדור המבוגר יותר, ואני רואה את זה אצל ההורים שלי, קשה להשלים עם זה שהצבא הוא לא מה שהוא היה פעם. לנו כבר אין ספק שרוב המפקדים שלנו פשוט מטומטמים.
אז איך מגיבים? כמו שאמרת, בהיסטריה, במקום בטיפול בבעיה האמיתית.
אני לא טוען שההשיגים של צה"ל בזמן האחרון הם טובים, אני אומר שהחיילים באמת שומרים עלייך. אם אף אחד לא יתגייס ולא יהיה צבא, מדינות ערב לא יחשבו פעמיים ו"יקרעו אותנו לגזרים".
אני חושב שתאמיני לי שאני ממש לא מנסה לעשות לך אינדוקטרינציה, לא מנסה להשתיק אותך. אני יודע שאני ארוויח מהעתודה בסופו של דבר, אבל לא בגלל זה אני הולך לשם. אני יכול להצליח יותר באזרחות, אני יכול לצאת מהנדס עם נסיון במקום הנדסאי עם נסיון בסוף אותן שנים. אולי בלי הקשרים שהצבא נותן, אבל אני בכלל לא קונה את השטויות שהצבא אומר כמה שנרוויח בסוף השירות ובחורות בבקיני ימרחו עלינו שמן שיזוף ויאכילו אותנו ענבים מקולפים כל היום.
אני מתגייס לעתודה כי אני בהחלט מאמין כמוך ב"צבא קטן וחכם"- אני עומד לפתח כלי מודיעין שיסייעו לאבד פחות חיילים בקרב, ואני חושב שזה בהחלט דבר ששווה להשקיע שנתיים של לימודים ועוד חמש שנים צבא בשבילו.
אני מסכים לכל מה שאמרת על אחריות הצבא והמדינה לחיילים ואני מסכים שלא צריך לרדוף תיכוניסטים שלא רוצים להתגייס ואני מסכים שצריך להחליף את ההנהגה אחרי מלחמת האגו האחרונה. הדבר היחיד שאני לא מסכים זה עם איך שאת מדברת על מי שכן מתגייס! מי שמתגייס לתרום את מיטב שנותיו ומסכן את חייו למען המדינה (ואני לא אגיד "לשמור עלייך" בשביל שלא תתחמקי מלענות לי שוב על ידי כך שתקראי לי דמגוג).
ממש לא ראוי שתקראי בשמות לאנשים שמתגייסים לצבא.
מילה אחת: בראוו.
נו. ואת הרי שאלת:
אז עניתי מהן הסיבות שיפתרו את הבעיה 🙂
אני רוצה שאנשים ירצו להתגייס או שלא יהיה צורך להתגייס, לא שאנשים יתגייסו כי זה מביש לא להתגייס. אני רוצה שהחולירות כאן יפסיקו כבר ללכת על הפתרונות הקלים לבעיות הקשות שיש לנו, משהו שבדרך כלל רק יוצר עוד בעיות ובעיקר יפסיקו להסית כאן אנשים אחד כנגד השני. לא פותרים משבר סולידריות באמצעות העמקת הקרע. ואני רוצה שאנשים יפסיקו להשתמש בביטוי המגוחך "הערבים יקרעו אותנו לגזרים" אחרי שטילים הגיעו לכאן כבר מעיראק, ושארגון גרילה מגוחך בגודלו השפיט אותנו עם צינורות עם קצת חומר נפץ במשך חודש שלם. גם אם כל אזרחי ישראל יתגייסו לצבא, זה לא ממש יתן תשובה לסוג כזה של קריעה לגזרים. או בקיצור, אני בסך הכל רוצה קצת יותר שכל.
ותרד מה"חיילים ששומרים עלי", אחרי הכל או לפני הכל. זה קשקוש דמגוגי שאין לי שום סבלנות אליו. אני ממש לא אוהבת דיבורי אינדוקטרינציה, שמטרתם היחידה היא לסתום פיות ולהשתיק ביקורת רצינית בטיעונים לא רציניים ומסיתים. יש לך משהו רציני לומר בתגובה לביקורת הזו, שהיא עצמה תגובה להסתה ולכן משתמשת בשפה שבה השתמשה, בבקשה. אין? לפחות תימנע מדמגוגיה. אני גם באמת לא מבינה איך אדם שפוי בדעתו שאין לו איזה אינטרס להרוויח (מעתודה טכנולוגית נדמה לי שמרוויחים לא רע בסוף, אם לשפוט ממקרים קודמים) ילך היום ויתגייס ליחידה קרבית, אחרי מה שקרה במלחמה האחרונה. יש חוזה בין אזרח לבין המדינה הדמוקרטית. המדינה נוצרה בשביל האזרח, וכדי שהיא תמשיך להתקיים הוא צריך לתרום לה – מסים, שירות צבאי בחלק מהמקומות וכו'. כשהמדינה מפרה שוב ושוב באופן חד צדדי ומתמשך את החוזה הזה, עד רמת אפודי המגן בזמן מלחמה, לשמור על רמת מחוייבות עיוורת וחסרת מחשבה וביקורתיות, זה לא פחות מגישה פאשיסטית. או סתם פחדנות וחוסר הבנת הדמוקרטיה.
אפי – נכון, אבל למיטב ידיעתי, תשובה היא בדרך כלל מענה על שאלה.
נדב – הם לא צריכים את המתגייסים בשביל לגיטימציה. הם צריכים לא לשלוח את המתגייסים למות כדי לתלות דגל על איזה בית ולספק להם מזון ואפודי מגן בעת קרב בשביל לגיטימציה. עניין החכם לא אמור לנבוע מעניין ה"קטן", אלא להיפך. וה"חכם" הוא לא רק החיילים המתוחכמים עם הנשק המתוחכם, אלא גם הנהגה, תכנון, אסטרטגיה וכדומה, וכאן לא היתה שום חוכמה (כפי שניסח חזי בצורה טובה ממני, וגם אתה בעצמך אמרת את זה).
אז מה את רוצה? שאנשים לא יתגייסו? לא יהיה לנו צבא, והערבים יקרעו אותנו לגזרים. אני לא חושב שאת חולקת על זה.
אני הולך להצטרף בעוד שנתיים אחרי לימודים בשביל הצבא (עתודה טכנולוגית) לאותם "טפשים, חסרי בינה ונבלים שהפטריוטיזם הוא מפלטם האחרון". אני מאוד לא אוהב את איך שאת מדברת עלי ועל כל החיילים שאחרי הכל שומרים עלייך.
אני מסכים איתך שהממשלה הזאת גרועה, שהאנשים שבשלטון הפכו את המדינה לדבר רקוב ומושחט. אבל תחשבי פעמיים לפני שאת מגדפת את כל בני הנוער שמשרתים עכשיו בצבא.
פינגבאק: כמעט 30
לגבי אשכנזי וברק – הם צריכים את המתגייסים. לא בשביל הלוחמים, אלא בשביל הלגיטימציה של צבא העם. זה שהם לא מטפלים בעשרות הבעיות האחרות שיש בצה"ל – ובהנחה שהם אכן לא מטפלים, כי אני מבין שיש שינויים די משמעותיים באופן שבו צה"ל מתנהל – זה סיפור אחר.
לגבי 'צבא קטן וחכם' – עניין החכם היה אמור לנבוע מעניין הקטן. ההנחה הייתה שאם נחזיק חיילים איכותיים ביחידות איכותיות עם נשק איכותי, יצא לנו מזה צבא חכם, במקום להחזיק גדודים על גבי גדודים של גולנצ'יקים נמוכי מצח. זו הקונספציה שקרסה – מסתבר שאפשר להיות אידיוט גם על גבי פלטפורמת נשק שעלתה הרבה מליונים.
א) אני מסכים עם כל מילה שכתבת כאן. אני בעצמי לא הייתי יכול לנסח טוב יותר את מה שאני חושב.
ב) הבעיה במלחמת לבנון לא היתה שהצבא לא מספיק קטן וחכם או גדול וחזק, אלא העובדה שלא היתה הנהגה ולא היתה תוכנית. שלחו
את המטוסים להפציץ גשרים, ואחרי זה את החי"ר לכבוש כפרים. אפילו מ"כ יודע שלא ככה מנצחים מלחמה, ביחוד לא כשהיא מתנהלת על אדמת האויב. השיטה הקלאסית היא: הכנת הכוחות ופרישתם, איגוף עיקר הכוח של האויב תוך פעולת הטעיה, תקיפה מרוכזת של נקודת תורפה, ולבסוף העמדת האויב בעמדת נחיתות שמאלצת אותו לבקש הפסקת אש על מנת להמנע מתבוסה (כמובן שבהתאם לנסיבות אפשר לשנות, אבל זה הרעיון הבסיסי שעובד). רק אצלנו משום מה החליטו שננצח את המלחמה על ידי כך שנפציץ מהאוויר בניינים ריקים בבירות, וכשזה לא הלך שלחו את גולני לצוד את אנשי חיזבאללה אחד אחד כאילו שעוד כמה עשרות חיזבאלונים מתים ישנו משהו.
אבל עיזבו, מה אני מתרגז? חבורה של דפקטים רודפי שררה שכל כך התרגלו לדחוף את הלשון שלהם אל תוך ה*** של מיליארדרים מפוקפקים תוך כדי שהם מחלקים להם את המדינה שלנו בחינם, ומרוב שהם התרגלו לזה בסוף אחד מהם גם דחף את הלשון שלו למקום שבכלל לא שייך לעניין וכך הסתבך במשפט על הטרדה מינית. ומהם אני מצפה לנהל מלחמה?!
3G- תשובה לא תמיד חייבת לסתור.
סר סימון היקר – תודה על ההבהרה.
אפי – זו היתה תשובה? לי זה נראה יותר כמו השלמה.
AP – מזכיר קצת את ה"נפולת של נמושות" (שעכשיו מתבטאת בתקציב של כמה מאות מיליונים כדי לנסות ולהחזיר את המוחות האבודים).
נדב (? או שמא נתאי?): קל לי מאוד להאשים את ברק ואת אשכנזי. אם אין להם מה לומר, שלא ידברו. שיעשו. מה שאני רוצה שאשכנזי יגיד זה – יש הרבה בעיות בצבא. אני עובד עליהן. וזהו. מה שאני רוצה שברק יגיד זה – אני מקצץ בשומנים ועובד על תוכניות לעידוד הגיוס באמצעות השקעה. מה שאני לא מצפה ממנו שיגיד זה – איזה יופי, יש שעיר לעזאזל, עכשיו אפשר להמשיך ולהשמין בנחת בלי לעשות כלום. כמו שאמרת, הם עומדים בראש מערכת, והם צריכים לדאוג לאינטרסים שלה. ז"א, ההיפך ממה שהם עושים באמצעות היטפלות ל"משתמטים".
ממש לא ברורה לי הטענה שלך לגבי קריסת הקונספציה של "צבא קטן וחכם" במלחמת לבנון השניה. אמנם היתה כאן טכנולוגיה, אבל היה חסר חלק מאוד מהותי מהנוסחה הזאת. ז"א, הקטע שמדבר על צבא "חכם".
הבהרה:
מר ברק יותר ציני ומר אשכנזי יותר מטומטם.
קשה לי להאשים את ברק, ועוד יותר קשה לי להאשים את אשכנזי.
הם עומדים בראש מערכת, הם צריכים לדאוג לאינטרסים שלה. מה את רוצה שהם יגידו? 'תשמעו, הצבא רקוב, אל תתגייסו'?
קל לי, לעומת זאת, להאשים את התקשורת ואת המערכת הפוליטית, שמתגייסת למסע הזה בחדווה.
דרך אגב, אם משהו קרס יותר מכל השאר במלחמת לבנון השנייה זה הקונספציה של 'צבא קטן וחכם'. כי לא מטוסי הקרב העולים מליונים, ולא היחידות הקטנות והמאממות שברק כל כך אוהב, לא הצליחו לתת פתרון לבעיית הקטיושות.
ההצלחה הכי גדולה של צה"ל בנושא הזה היא עצם החדרת המילה "השתמטות". כך הוא הצליח ליצור את הדימוי שאותם משוחררים הם רמאים ושקרנים, שמסתתרים באיזה אוהל במדבר או ברחו לחו"ל או משהו בסגנון. בפועל, האנשים האלה לא עשו שום דבר לא בסדר. הם הגיעו ללשכת הגיוס, עברו את התהליך שצריך, הצבא החליט שהם לא מתאימים והם שוחררו. האחריות כאן היא לחלוטין של הצבא. ואיכשהו, הוא הצליח להוציא את עצמו מהמשוואה, ולהטיל את מלוא האשמה כלפי אותם אנשים שהוא בעצמו הרגע שיחרר.
ולדעתי, לתקוף את החיילים ולכנות אותם בכינויי גנאי שכאלה זו טעות מרה, דבר מזיק ומיותר לחלוטין. אלו בדיוק הדברים שבגללם הישראלים כל כך שונאים את השמאל, ובגללם הם לעולם לא יגיבו למאמר כזה בצורה חיובית, לא משנה כמה נכון הוא.
עניתי לך אצלי.