בזמן האחרון, בוודאי שמתם לב, אין לי חשק רב לכתוב. אני יכולה לומר לכם שיש לי מיליון דברים על הראש, שהתחלתי סוף סוף להשקיע קצת יותר בעיסוקי האקדמיים ובבריאותי הנפשית, שהתייאשתי מהמצב כאן ולכן שום דבר כבר לא מעצבן אותי מספיק, שקורים דברים מטרידים פה ושם, שנעלם לי חתול אהוב במיוחד (צמריר שמו. אם מישהו ראה באזור גימנסיה הרצליה – כיכר המדינה, נא ליצור קשר. תמונות למטה), שאני נוסעת לברלין עוד יומיים, כן, הכל נכון. אבל זה מסביר רק חלק לא כל כך גדול מהשונות.
יש תקופות כאלו. של אלם. הן לא בהכרח קשורות למלנכוליה כזו או אחרת (דווקא ממלנכוליה, או דיכאון, יצא כל כך הרבה מלל). יתכן שהן דווקא סימן טוב, למעין ניקוי אורוות לצורך התחלות חדשות. אבל אין דבר כזה, אלם מוחלט. וכשאין כוח לדבר האמיתי, עוברים לסמול טוק. בקיצור, מאחר ואין מה לראות בטלוויזיה, אפילו כשכל הערוצים פתוחים ללא תשלום, ומאחר ומשחק ההרגעה החביב עלי (דהיינו, אלכימיה) התחיל לצאת לי מכל החורים, אמרתי לעצמי, נו, נראה מה זה הפייסבוק הזה.
ובכן, יש לומר שלאנשים מיזנטרופים כמוני זה דווקא די מתאים. מעביר זמן מת באופן מצויין. אחרי שהתעלקתי על רשימת התפוצה של שוקי, מצאתי כל מיני אנשים מפה ומשם, ואפילו ביצעתי ניסוי ושלחתי הצעת חברות לבן אדם היחיד בעולם אי פעם שהלכתי איתו מכות (בגיל 12) (היא כנראה לא זכרה מי אני בכלל, אבל זה לא הפריע לה לאשר את החברות. חבל, ציפיתי ליותר דרמה), וגם אימצתי לי איזה פלאפי ובזבזתי את כל הכסף שניתן לי כדי להאכיל אותו בסטייק ולהתחרות איתו במרוצים, הגעתי למספר מסקנות קיומיות, והן:
- רשתות חברתיות הן לאנשים לא חברתיים. ז"א, במובן הקצת פחות מנוכר של המונח "חברתיים". על ניכור אני כמובן יכולה לדבר מהיום עד מחרתיים, אבל דיבורי "הו-הו-הו" לא יהיו מן העניין, בעיקר לנוכח העובדה שכבר מדברים על זה בערך 150 שנה.
- רשתות חברתיות הן דבר מצויין לאקצהיביסיוניסטים שלא באמת רוצים לחשוף כלום.
- אפליקציות בפייסבוק זה הרבה יותר משעשע מסרטי הדוד בוקס של יס (כאילו, באמת, שלושה סרטים ששווים בקושי חצי צפייה על פני שלושה שבועות? זה פיצוי?).
- התמכרות לפייסבוק היא קצרת טווח. לא צריך להטריח את הלאנסט בעניין.
- ובכל זאת, נחמד לפרסם אסונות שקרו לך (כמובן, בפרופורציה) בפרופיל חצי פרסונלי (ואף יותר קל…), ולראות שמדי פעם למישהו אכפת.
ואם ראיתם את צמריר משוטט, אנא צרו קשר. ולהלן התמונות:
לא רוצה לדכא אותך, אבל חתולים לפעמים פשוט מרגישים שהם צריכים להמשיך הלאה. יש להם רשתות חברתיות טלפתיות, אין מה להיעלב מהעניין. אז אחרי כל מה שעשית כדי לחפש אותו, כל מה שנשאר זה לשחרר ולעבור הלאה גם, עם כל העצב. כמו שאמר יודה: LET GO YOU MUST FROM THE THINGS YOU CARE ABOUT.
בכל מקרה, מקווה עבורך שהוא יחזור.
שלום
לגבי החתול – האם הוא נעלם כך לפתע ללא שום הודעה מוקדמת?
האם לא ניכרו סימנים כי איננו חש שביעות רצון ?
האם סבל מהרעה בתנאים/בשכר/במזון….
כל אלו סוגיות שיש לתת עליהם את הדעת….לא סביר שהחתול/ה יוחזר למקום ממנו אולי איננו רוצה לחזור….
אני מקווה שהוא יתעשת ויבין כי אין לו מה לחפש במקום אחר ויחזור לחיקך האוהב
לגבי יתר הדברים, אדישות הינה מאפיין מרכזי של החברה הישראלית – כך שברוכה הבאה
מיסודי אני גם מתנגד ל"רשתות חברתיות"….אלו יותר רשתות של כלוב שבמסווה חברתי קושרות את האדם עוד ועוד אל מאחורי מסך ומקלדת תוך שכחה מתמדת של מגע אנושי חם…מעבר להקצנה – לצערי הטכנולוגיה יכולה להוות גורם הרסני של הדברים הטובים שבעבר היו מובנים מאליהם….ילד שמשחק בכדור היום (לא וירטואלי) זה מחזה פחות נפוץ מבעבר….מחזרים אחרי נשים באמצעות סמיילי במקום פרח אמיתי חי ונושם
אין לי אלא להסכים עם מרבית הדברים
מקווה אני שהאומה תמצא את מקומה וכי יוחזרו כל אלו שמקומם איננו במקום בו הם נמצאים כרגע
לשם כך הם :
1. צריכים להבין את מקומם.
2. צריכים להבין את רצונם.
3. סביבם צריכה להבין את מקומם.
4. סביבתם צריכה להבין את רצונם.
5. דרושה תעוזה נפשית ורוחנית לעמוד על מימוש עקרונות היסוד המביאים אותם להרגשת חיים אמיתית (ולא אשלייה של "אני חי").
בברכה,
יוסף
😯 😯 ➡ 😯
איזה סיוט. מקווה שתמצאי אותו במהרה.
שאלה: הוא יוצא החוצה תמיד ומכיר את הסביבה, או שהוא חתול שלא יוצא בדר"כ מהבית?
הוא לא מתחת למיטה. וגם לא בארונות, ואם הוא היה מתפגר בבית, יש לי תחושה שהיינו מתחילים כבר להרגיש. והוא חתול משגע, מהמם, מטריף ומטמטם, עדין ונחמד, וסנוב במידה. והאחים שלו מתגעגעים אליו. אתמול אחד מהם יצא החוצה וקרא לו איזה רבע שעה רצוף. שובר לב.
פעם נעלמה לנו חתולה לכמה ימים ובסוף אני מצאתי אותה מתחת למיטה של ההורים שלי נטולת רוח חיים. האמת שהיא הייתה חרא של חתולה. טיפשה, רעה ומכוערת. חתול אחר הצליח ליפול מהחלון. לא קרה לו שומדבר מלבד זה שהוא הפסיק לשבת על אדן החלון למשך חצי שנה.
תודה
נסיעה טובה לכם ומקווה שגם צמריר ישוב בזמן לאחל.
כן. מסורס, רגוע ולא נוטה להתרחק. ויש לו "קצת" עתודות שומן.
לי באופן אישי חזר חתול אחרי 10 ימים, ולחברה של אמא שלי חזר עכשיו חתול אחרי העדרות של 20(!) ימים. רזה וכחוש.
הוא מסורס?
סופסופ פוסט על פייסבוק שלוקח אותו בפרופורציה
קקי, אבל נחמד.
כן, זה די מדאיג, אבל סיפרו לי כל מיני סיפורים על חתולים שחזרו אחרי שבוע ואף שבועיים, אז אני עדיין שומרת על אופטימיות. מאחר ולא ראיתי שום גוויה של חתול על הכבישים באזור בימים האחרונים, אני מקווה שמישהו לקח אותו בטעות ויחזיר את האבידה אחרי שהיא תיילל לו במשך שלושה ימים רצופים. ולחתול הזה יש נפח ריאות בלתי מבוטל.
ותודה. נשתדל ליהנות. נראה שהולך להיות קפוא, אך נטול גשם.
:O
מקווה שתמצאי את החתול.
ותהנו בברלין! 😀
פייסבוק זה קקי. (כפי שאמרתי הבוקר לאורך בערך 900 מלים מתוך הזוועה שלי ושל יהונתן)
מצד שני, עשה לי נורא עצוב לראות את עדכוני הסטטוס הפייסבוקיים שלך על צמריר, ולא היה לי נעים לשאול, כי נראית מודאגת ולא רציתי להעיק.
מקווה שיימצא טרם נסיעתכם לברלין! (כבר אמרתי שמקנאת?)
חיה שנעלמת זה נורא, במיוחד אחרי ההתנחלות בכיור. משתתף בצערך.