במשך זמן מה ישבתי על הגדר בכל הנוגע לתנועת "עיר לכולנו". חברתי הטובה שרון מלכי, פעילה כבדה בתנועה (ובתקווה גם אחת מהמועמדות מטעמה למועצה), ניסתה לגרור אותי לעניין, אבל הרגשתי שכל זמן שאין מועמד, ומועמד רציני, יש כאן עוד דוגמה אחת מיני רבות לחבורה של אידיאליסטים בעלי כוונות טובות שמבזבזים את זמנם על משהו חסר סיכוי, בעיקר נגד אדם כמו חולדאי וכל האופרציה שעומדת מאחוריו. כעת, מכשיש מועמד, ומועמד רציני ביותר, אני יורדת מהגדר ומתגייסת לעניין.

לדב חנין (ותסלח לי שרון) יש אולי כריזמה של עכרור שלולית מצוי (ואני אומרת את זה בחיבה. עכרור השלולית היה אחת מהדמויות החביבות עלי ביותר בילדותי), אבל נראה שיש לו מה להציע. בכנסת, כמיטב המסורת של חברי חד"ש, הוא עבד קשה והשיג תוצאות. הוא מציג אלטרנטיבה ריאלית, מבוססת על ניסיון של אחרים – הדבר הזה שלפי חכמינו, חכמים לומדים ממנו. הוא לא פולט מניפסטים חסרי עניין בעידן הציניות שלנו, אלא מציג בעיות אמיתיות שכולנו (תושבי העיר) מכירים, ומציע פתרונות חדשים, שלכל הפחות, מן הראוי לנסות וליישמם.

רון חולדאי, איך לומר, עשה את שלו, והגיע הזמן שילך. חלק ממה שעשה היה אולי חיובי, כמו למשל שיפור תשתיות באזורים כאלו או אחרים. רוב מה שהוא עשה היה פחות חיובי, והפך את העיר הזאת לפחות משהו שמרגיש כמו בית, לפחות משהו שאפשר להתגאות בו, לפחות משהו שנעים לחיות בו. סדר העדיפויות של חולדאי היום ברור, והוא לא סדר העדיפויות של רוב מי שחי בעיר הזאת. רבים סובלים תחת כהונתו. רבים מדי. ורבים מדי לא טורחים לעשות את הדבר הפשוט ביותר, והוא ללכת ביום הבחירות ולנסות לשנות את מצבם. יכול להיות, מאחר ובאמת לא הייתי מעורבת עד היום בפוליטיקה מקומית בישראל (פרט למערכת בחירות זניחה בקרית אונו לפני די הרבה שנים…), שעד היום לא היו מועמדים ראויים ששווה לצאת מהבית בשבילם. הנה, בבקשה, המצב הזה השתנה.

יש לכל מיני אנשים בעיה עם זה שמר חנין מגיע ממפלגה ערבית-יהודית. הטייטל הזה מפריע לכל מיני אנשים, ללא קשר לפעילותה הנמרצת של המפלגה הזאת בכנסת למען הסביבה והחלשים בחברה. זה קצת מטריד שיש לכל מיני אנשים בעיה עם זה, אבל קשה קצת להתווכח עם טיעונים שרוויים בגזענות סמויה, ועוד יותר קשה להתווכח עם טיעונים שמדברים על "ציונות" היום, כשכל מי שעיניים בראשו יודע שכל מי שמשתמש בתואר "ציוני" כדי להשיג הישגים פוליטיים עושה את זה בצורה כל כך צינית וריקה מתוכן, שזה כואב. ומצד שני, לא צריך להתווכח איתם. דב חנין לא רץ לראשות עיריית תל אביב מטעם חד"ש, אלא מטעם "עיר לכולנו", תנועה שמאגדת נציגים של כמעט כל הקשת הפוליטית, שמראים שאפשר לפחות לנסות ולשים מחלוקות ברומו של עולם בצד בזמן שמנסים לפתור בעיות ספציפיות וקונקרטיות, ושמראים שלמרות המחלקות שברומו של עולם, לכולנו יש צרות משותפות. לפחות ברמה המקומית. תנועה כזאת, מקומית, שמאחדת ימין ושמאל, צפון ודרום – יכולה לתת לכולנו תקווה. גם בכאן ובעכשיו, וגם ברמת הרומו של עולם. אבל זה לא יקרה אם לא ניתן לה סיכוי. גם מבפנים, וגם מבחוץ.

 לאתר עיר לכולנו