אני נאמנה למדינה. אביגדור ליברמן, לעומת זאת, לעניות דעתי, הוא בוגד בשלל דבריו ומצעיו. אהוד אולמרט, אהוד ברק, ציפי לבני ושאר יושבי הממשלה וסייעניהם מחוצה לה הם לדעתי אפילו גרועים מבוגדים במדינה. הם בוגדים במשהו הרבה יותר בסיסי מאשר המדינה, הרבה יותר משמעותי, ולכן צריכים כולם, כאיש אחד, לעמוד לדין בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. בשביל זה הוא הוקם, למרות חוסר השיניים וחוסר האומץ שלו. בשביל לשפוט את אלו שבוגדים בעצם האנושיות של זולתם, ע"ע, מבצעים פשעים נגד האנושות.
הכשל של בית הדין הזה – ושל כל המערכות והמערכים שקמו אחרי זוועת מלחמת העולם השנייה והשואה – במניעת זוועות חדשות הוא זועק וברור כשמש. אבל ממש לא חוכמה להשתמש בו רק כדי לקדם אינטרסים שונים במדינות נידחות באפריקה או בחורים חסרי השפעה פוליטית במזרח אירופה (וסליחה מראש לקרוביי הסרבים). אני מפגינה כאן נאמנות אין קץ למדינתי האהובה ישראל בכך שאני קוראת לעצרת האומות המאוחדות ולבית הדין הזה לקחת אחריות, ולעשות את מה שצריך לעשות – לגנות ולשפוט את כל מי שהגה, יזם והוציא אל הפועל את המלחמה לכאורה הזאת, ולכלוא אותו לשנים רבות.
מדינת ישראל הוקמה כמדינה יהודית ודמוקרטית. נכון, זה לא בדיוק הקונספט הכי ברור או הכי פשוט ליישום בעולם. דמוקרטיה כשלעצמה היא שיטה קשה ליישום שדורשת המון מהאזרח הפשוט, וגם יהדות היא לא הדת הכי קלה ליישום בעולם, על שלל גווניה ורבדיה. השילוב בין שתי שיטות החיים האלו גם הוא צופן בחובו בעיות אין קץ, דילמות וקונפליקטים שיש לפתור על בסיס יומיומי. מה שבטוח בעיני הוא ש"דמוקרטיה מתגוננת" היא כזו שמחנכת את אזרחיה להתמודד באופן דיאלוגי ומתמיד עם שאלות של חירות ומוסר, ויהדות היא דת אנטי מיסיונרית ולא כופה, שדורשת אחריות אנושית ומוסרית רבה מהמחזיקים בה.
המדינה שבה לא בוגדים אביגדור ליברמן, האהודים ושאר הירקות האלו אינה מדינת ישראל. היא מדינה פרי דמיונם, שאין בה לא יהדות ולא דמוקרטיה, אלא עבודת אלילים ופאשיזם. נוח להם עם הציבור הבור, מנשק המזוזות וממלמל התהילים באוטובוסים כמו צ'אנטים של שבטים פגאנים. נוח להם עם הציבור המפוחד שבטוח שכל קסאם על שדרות הוא איום קיומי על מדינת ישראל, ושבחירת החמאס, שאיש לא נתן להם כאן להיבחר באמת, כלומר – לעבוד – מצדיקה את הרס עזה וטבח אזרחיה.
לציבור הזה, המפוחד, שתקציבי החינוך שלו ובוודאי שההשכלה הגבוהה שלו מקוצצים כבר שנים לרמה שהובילה אותו להידרדרות מטורפת בכל דירוג הישגים בינלאומי, אפשר למכור שמושג המדינה הפאשיסטית-פגאנית של ליברמן ודומיו הוא מה שמכונה בפינו "מדינת ישראל", כפי שהקימו אותה אותם אנשים אמיצים שעשו זאת ב-1948. ואפשר למכור להם שלהפציץ את לבנון ולהפציץ את עזה, או לפחות לתמוך בכך ללא עוררין, ולהגיב בהתניות מגוחכות כמו "איפה היית שמונה שנים" כשמדברים איתם חו"ח על ילדים מתים בעזה – זה משהו שדומה לנאמנות למשהו חוץ מאשר לאותם אלו שחושבים שהמציאו מחדש את מדינת ישראל, אותם אלו שחטפו את מושגי הציונות והיהדות ועושים בהם שימוש מעוות, שקרי וציני כדי לקדם את עצמם ואת מטרותיהם האישיות.
לפני זמן לא רב אמרתי כאן שאני לא רוצה לקרוא לעצמי ציונית בגלל אותם חוטפים. ובכן, לא עוד. אני ציונית, אני יהודיה, ואני נאמנה למדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. וזו אינה המדינה שהורסת את הפת"ח, יוצרת את החמאס, מבטלת אותו עוד לפני שעשה משהו, מסרבת לממן את מיגון אזרחיה ואחרי שעשתה כל זאת ועוד טוענת שאין ברירה אלא להרוג יותר מ-1,000 בני אדם בעזה ולהשמיד לנותרים את חייהם ההרוסים גם כך כבר שנים רבות.
אני אשמח אם מה שכתבתי כאן יהיה סיבה מספיק טובה עבור ליברמן לשלול את אזרחותי במדינת האימים שהוא מעוניין להקים כאן, שאין לה כל קשר עם מדינת ישראל, בשיתוף האינטרסנטים הציניים המלוכלכים אהוד אולמרט, אהוד ברק, בנימין נתניהו וציפי לבני. אה, כן, וגם ג'ומס בתמונת הא-לה מוסוליני של הקמפיין שלו. באמת שמתי לב שהוא לא מתפשר על שום הזדמנות לנסות ולהוכיח לעם שהשמאל החדש הוא בעצם ימין.
ובכל זאת, כל זמן שאני אזרחית, יש לי כוונות ללכת ולהצביע בבחירות הקרובות עבור המפלגה היחידה שאני יכולה לתפוס היום כמפלגה ציונית במלוא מובן המילה, והיא חד"ש.
כל זמן שיש אנשים יש עוד תקווה, וכל זמן שיש תקווה אני ממשיכה לקוות שעדיין אפשר להחזיר את תופעות הפסיכולוגיה של ההמון שהתפרצו כאן כמו מגיפה בתקופה האחרונה לפרופורציות שמאפשרות המשך תפקוד. לקוות, אמרתי. לא להאמין.
אין לי ארץ אחרת
גם אם אדמתי בוערת
רק מילה בעברית חודרת
אל עורקי אל נשמתי
בגוף כואב
בלב רעב
כאן הוא ביתי.
לא אשתוק כי ארצי
שינתה את פניה
לא אוותר לה אזכיר לה
ואשיר כאן באוזניה
עד שתפקח את עיניה.
תגובות שטנה יתקבלו בברכה.
פילה – זה היה ניסיון עצוב להומור. החיים רציניים מכדי לקחת אותם ברצינות, אמר ניטשה, וכרגיל צדק.
רונן – זה לא רק נשמע עצוב.
יונית, תודה על הפוסט.
אני חושב שהשיר כאן הוא אדיר. התבוננות וביקורת עצמית הפכו לשנאה עצמית. נסיון לתקן מה שלא בסדר במקום שאת אוהבת – מביא להזמנות לגולה בעזה. מעניין אותי איך האנשים האלה חיים את חייהם הפרטיים. אין שום מקום להתבוננות פנימית ביקורתית, ומכאן, אין שום מקום לצמיחה.
נשמע לי עצוב.
נשמע לי עצוב לחיות ליד אנשים כאלה.
המ. לא יודעת איך אני מרגישה לגבי זה. אני לא רוצה להיכנס לדיון המפלגתי עכשיו, אבל.
חוצמזה, אין סיבה שקמפיין כזה יעבוד למפלגה עם ערכים אמיתיים. כי להחזיר את הפאשיזם זה דווקא משהו שיש לו אפיל לציבור הרחב. שמישהו יסביר לי למה.
לא ריסקתי אותה – להיפך. אמרתי שאם לש"ס זה עבד פעם, מכיוון שהעולם הפוך, אולי הפעם זה יעבוד לחד"ש…
עכשיו תראי מה עשית! נטעת בי תקווה לעם היהודי וריסקת אותה!
אני הולכת לבכות למרצה לאינפי.
נראה לך? זה במסגרת משפטי ה"עולם ההפוך", נוסח שחקן הגולף הטוב ביותר הוא שחור, הראפר הטוב ביותר הוא לבן וגרמניה לא רוצה לצאת למלחמה.
בהקשר של זכויות אדם?! I'm shockted! תמיד טוב להיות מופתעת לטובה.
דווקא קמפיין של "להחזיר עטרה ליושנה" די עבד פעם, אם זכרוני אינו מטעני…
צודקת. בעיקר כי אני מבססת את רוב מה שיש לי להגיד על הידע היותר מעמיק שלי בהכרזת ההעצמאות\חוקה האמריקאים. ועל מה נהיה מזה מאז, כי, שוב, נראה לי שאם למישהו באמת היה אכפת, היו עושים עם זה משהו מאז. אבל לכי תדעי. יותר קל לצאת בקמפיין של "תראו איך אנחנו מאכזבים את המייסדים" מאשר קמפיין נגד המייסדים. לא שאחד מהם יהיה אפקטיבי בשלב זה של ההשתלשלויות.
אכן, את קוראת קצת יותר מדי בלוגרים שמאלניים ממורמרים… יש כאן יותר מדי ידיעת מסתרי לב מייסדי האומה מכפי שאוכל להרגיש עם זה נוח, בעיקר 60 שנה אחר + אורניום מועשר.
יש התייחסות, נכון. אבל תראי אותה. היא נמצאת יחד עם "שכנינו, בבקשה אל תכסחו אותנו" כשכולם די יודעים בוודאות שמחר ה-shitstorm עולה מדרגה. בעולם אידיאלי, הערבים בארץ ישראל היו באים ומשתתפים בבנין הארץ כאזרחים שווים עם ייצוג שווה. וצבאות ערב לא היו פולשים. והיינו אולי חייבים לאכול את הכובע ואשכרה לחוקק קצת חוקי יסוד או חוקה שיש להם מספיק שיניים כדי להגן על כל האזרחים של מדינת ישראל, לא רק אלה שהרבנות הראשית מוכנה להכיר בהם ברגע נתון. אבל זה לא קרה, וזה היה די ברור לכולם שזה לא יקרה, נוכח המצב. ולכן, אם בכלל הייתה כוונה רצינית מאחורי הציטוט הזה (אני קוראת יותר מדי בלוגרים שמאלניים ממורמרים, אני מודה) אז היא לגרסה הישראלית של הזכר הלבן, שזה החלוץ, החלוצה, ומי שנצליח לגרור לפה בשביל ייתרון דמוגרפי. אבל הם פחות.
פילה, מאחר וחצי משפט אח"כ יש אזכור ישיר של ערבים, וגם הרצל וגם ז'בוטינסקי התייחסו לתושבי ישראל הערבים, אני מניחה שגם בציטוט הזה יש כוונה לערבים. מקורית.
לא לשבור את הוויכוח הגדול, אבל רק להעיר דווקא על הקטע של מגילת העצמאות…
את יודעת שזה מתכוון ל"יהודים וחילוניים וכל הבאמצע משני המינים וכל התפוצות", נכון? בדיוק כמו שחופש הדת בארה"ב כיוון במקור ל"כל מגוון הכנסיות הנוצריות הלבנות."
ולא יעזור כמה יפי נפש כמונו רוצים שזה יהיה שונה, הכוונה המקורית תמיד תהיה חזקה יותר מאשר המילים על הדף. ביחוד כשמדובר במילים שלאף אחד אין בולבול לתת להן תוקף משפטי או אפילו אידיאליסטי כלשהו.
פלסטין הגדולה, על ערביה ויהודיה, מכילה בעיקר אוכלוסיה שבזה להשכלה, בזה לחירות, בזה לחופש, וחיה בסרט שיש הבדל אינהרנטי בין יהודים וערבים. אלף יוזמות שלום ואלף הפסקות אש לא יפסיקו את האיבה בין יושבי הארץ האומללה הזאת עד שהחברות שקיימות בה לא יתבגרו כבר ויפטרו מהאשליה האומללה הזו.
יש גזע אחד בעולם הזה והוא נקרא "הגזע האנושי". כל השאר זה תעמולה, פוליטיקה, ואידיוטים אלימים בשני הצדדים.
כרגע, לא הערבים בארץ ולא היהודים בארץ מוכנים מנטלית לדו-קיום, למרות שהוא מבחינתי האידיאל – היהודים והערבים צריכים כמה מאות שנים של חופש אחד מהשני, במדינות שונות, במקום נפרד, לפני שהם יוכלו להכיל אחד את השני.
הדרך היחידה ליצור מדינה "רב לאומית" שלווה זה אם היהודים והערבים יתבוללו אחד עם השני, ועם הinsurgence של דת, בפרט דת קיצונית, זה לא יקרה במאה שנים הקרובות.
נטע, אני בטוחה שאת אישה אינטליגנטית מספיק כדי לדעת שטענות נוסח "כמה מחבריי הטובים ביותר הם X" (וזה לא משנה אם מדובר בשניים או במאה, סטטיסטית, לעולם לא תכירי את כל ה-X באופן אישי) הן טענות לא רציניות שאי אפשר לבסס עליהן שום הכללה (גם לא הכללה של "רוב", שזו בסך הכל הכללה שכוללת בתוכה גם את הסאב-קטגוריזציה). חבריי הטובים, על כל פנים, הם אנשים שיש לי איתם שפה משותפת, ומוצאם והשתייכויותיהם הם רלוונטיים רק כדי לתת להם יותר עומק, לא ההיפך. אני עושה את כל המאמצים לא להשתמש בהם לצורכי דיונים.
ותודה גם לך.
לא הכללתי, אמרתי רובם. אני גם לא יכולה להתייחס ברצינות לטענה שלך, על סמך היכרות עם מעט מאוד ערבים ורובם אני בטוחה לא גרים בכפרים בצפון או השכנים שלך ברחוב.
בכל אופן, בואי נעזוב את זה כי ממילא לא נגיע להסכמה או אפילו הבנה בעניין הזה.
בכל מקרה, גם אני כמו אייל הפצתי את הפוסט ברבים כי חשוב שייקראו אותו. חן חן.
זה שמישהו הוא רופא, עו"ד או מורה לא אומר שהוא אינו ערס.
הם מיעוט – מבין מי שאת מכירה.
אבל אני באמת לא יכולה להתייחס ברצינות לטענות מכלילות שמשליכות מהיכרות אישית ל"כל הערבים כולם" או "לאפשרות לחיות לצידם", וממשיכות באופן עקבי להתעלם מהקונטקסט.
זה לא כמה ערסים ערבים. זה כמה רופאים, מורים ועו"ד ערבים. אני מכירה מוסלמים ששירתו בצבא ואני מכירה ערבים מקסימים ונהדרים שהם באמת אנשים מקסימים, אבל הם מיעוט.
רובם פשוט מחליאים אותי. אולי כשאגור ברחובות או סתם בעיר אחרת שהיא לא העיר שלי אתחיל לחשוב שערבים הם באמת אנשים שאפשר לחיות לצידם. ובהקשר הזה: אני מכירה ערבי שהתחנך במרכז הארץ, היה ערבי כמו שאני ערבייה ועכשיו הוא מפיץ את בשורת החמאס.
אני קצת מאוכזבת מחוסר ההבנה שלך של הפואנטה במשפט הזה לגבי חד"ש מפלגה ציונית, אבל לא נורא.
לגבי האג, ובכן, בית הדין האמור הוקם כדי לנסות ולהתמודד עם מצב שבו "מדינה", כלומר – מנהיגיה שמחזיקים בעמדת הייצוג שלה ופועלים כביטוי הקונקרטי של המושג הזה – מבצעים פשעים בשמה שאינם בהכרח סותרים את חוקיה, ושהשפעתם המהותית חורגת מגבולותיה. לעניות דעתי, כאזרחית המדינה שחושבת שמי שמייצג אותה חרג בהרבה מסמכותו ומהמנדט שלו בפשעים שביצע, הפנייה למקום הזה מעידה על זיקה עמוקה למדינה שלי כחלק ממשפחת האנושות והעמים, בעידן שבו כולם קשורים ותלויים בכולם (ע"ע גלובליזציה).
חד"ש היא מפלגה ציונית? נחמד, אני בדיוק מעיין במצע שלהם ולא מוצא לזה אזכור. נו שוין, אני מתנחם בעובדה שהמפלגה המטרידה הזו לעולם לא תגיע לעמדת השפעה אמיתית ותישאר במקומה הטבעי – עמוק באופוזיציה עם אפס יכולת לשנות משהו.
עצם העובדה שאת פונה לסמכות חיצונית על מנת לשנות משהו במדינה הריבונית שאת חיה בה מצביעה על בעיה בזיקה שלך למדינה הזו. ומה אם בית הדין בהאג באמת יחליט להעמיד לדין את, נגיד, שר הביטחון, הרמטכ"ל ואלוף פיקוד דרום? אולי זה מצחיק, אולי זו שאיפתם של כמה גורמים קצת הזויים – אבל יונית, לרגע אחד תשקלי את ההשלכות של צעד כזה ברצינות. זה דבר אחד לצאת בהצהרות קיצוניות, ודבר אחר לגמרי להבין מה עלול לקרות. אובדן היכולת להגנה עצמית עקב חשש ממחיר אישי? כניעה לטרור עקב אי יכול למלחמה אפקטיבית בו? ורגע, אולי הגשת תביעות נגדיות על הסכמי אוסלו, ההתנתקות וכיו"ב? כל אחד יכול לראות את החורבן הפרטי שלו כקייס להאג, לא?
בעולם מושלם, בית הדין הבינלאומי היה סימטרי, ושופט את כל פושעי המלחמה באשר הם, לא רק את אלה שבאים ממדינות נטולות עוצמה כמו יוגוסלביה לשעבר. מצד שני, בעולם מושלם, לא היה צורך בבית דין כזה מלכתחילה.
ואת יודעת מה, מהצד זה נשמע כמו אויויוי, אכלו לי שתו לי, אני רצה לגננת.
תשמעי, נטע, אני מבינה שהיו לך כמה התקלויות לא נעימות עם ערסים ערבים. לי באופן אישי היו כמה התקלויות לא נעימות עם ערסים לא ערבים שנראו בערך אותו דבר, רק הטקסט היה קצת שונה, ואין בעיני הבדל רב בין מי שמפגין בעד החמאס לבין מי שמפגין בעד טחינת עזה על נשיה, קשישיה וטפיה. עם זאת, הדברים האלו לא גרמו לי להגיע למסקנה ש"פניהם האמיתיות" של כל בני עדות המזרח או הרוסים או האוקראינים וכו' מיוצגות על ידי הערסים בני עדה זו או אחרת שהתנהגו אלי בבהמיות. יש בני אדם שהם בהמות, ויש כאלו שלא, וזה לא לגמרי תלוי מוצא. ואין דבר כזה "פניהם האמיתיות", כי הכל תלוי קונטקסט. אגב, ממה שאני יודעת, התקשורת הישראלית לא ממש מנסה לצייר את "הערבים" בצורה יפה מדי. דבריך, בכל מקרה, מפריעים לי מאוד.
הקשר הוא שכשאת מצביעה למפלגה כמו חד"ש זו ההשלכה, לא?
ו"פניהם האמיתיות" זה בדיוק כל הדברים שלא מגיעים לתקשורת. אם זה לעצור מכוניות של בנות שנוהגות לבד ולנסות לאנוס\לתקוף אותן, אם זה לנסות להתחיל-לקבל תשובה של "לא!" ולענות ב"עוד מעט נהרוג את כל הגברים שלכן ונזיין אתכן בלי שתגידו לא", אם זה לארגן הפגנות שתומכות בחמאס, אם זה להתלונן על זה שמאז המלחמה אנחנו לא נחמדים אליהם (ובמקום העבודה שלי רוב העובדים בכלל ערבים, אז…) וכו' וכו'.
אני יודעת שההצבעה למפלגת חד"ש היא לא המטרה של מה שכתבת, וזה שאני בוחרת להתייחס לזה זה כי זה מפריע לי מאוד.
אני רק רוצה להדגיש שוב – אני לא מנסה לשכנע כאן אף אחד להצביע בשביל אף אחד ו/או להצביע בכלל.
יון יקירתי, אני נאלצת לצטרף לדעתו של אדון בנימין. המקום הזה עושה לי בחילה. לא בוחרת.
אהבתי את כל המשפטנים שצועקים על פשעי מלחמה. עשינו טבח בג'נין ושואה בעזה. אה?
המחבלים מהחמאס כלל לא לא הסתתרו וירו מתוך אוכלוסיה ארחית. כלומר הם כן, אבל הם רק זרקו עלינו פרחים.
הרשי לי לגחך על הציונות שלך כמו גם על כל שאר הקביעות הצדקניות. אבל הזעם הקדוש שלך הוא בהחלט מרגש.
יונית: תוספת לעניין הפגאנים, הדת היהודית מנסה בכוח בחלק מהמקומות להבדל מדתות אחרות, וספציפית מהמנהגים של שינון ואמרת דברי תפילה סתומים, תפילה לחפצים וכו'. אז מה שהבאת בפוסט לדעתי זה באמת אותם אנשים שבוגדים בעקרון שהצגתי. (בהנחה שהבנתי נכון את הדת 🙂 )
(אני איתך אם זה לא ברור. מסכימה עם כל הפוסט, חוץ מעם ההצבעה כי חייבים, מבחינתי, להצביע למפלגה שיש לה סיכוי להוציא ראש ממשלה שאינו ביבי)
(אם כי אני כבר לא יודעת מי יותר גרוע)
יוסי: זכות לרצוח כשיורים עליה? ועוד כשהרצח לא מניב שום תועלת שהיא?
(שים לב שבד"כ תומכי המלחמה נמנעים מאוד מלדבר על איך בדיוק המלחמה תביא תועלת. שואלים אותם והם חוזרים מיד לסיבות למלחמה ול"אין ברירה". יופי שאין ברירה, אבל בינתיים המצב רק החמיר!)
זכות להשתולל כשיורים עליה לא בהכרח. אם תתן לי כאפה ואני אירה בך למוות זו גם לא תהיה תגובה לגיטימית. אנחנו ילדים גדולים, אנחנו לא חייבים להגיב אימפולסיבית.
עקרונית מסכים כמעט לחלוטין. יש לי הערות על נושאים שוליים כמו "חושבים שכל קאסם הוא איום קיומי", ואם זה לא כך אין זכות למדינה להשתולל כשיורים עליה?
הבעיה של ליברמן הוא שהוא כנראה נוכל לא קטן ולא פאשיזם, אחרת אין לי דרך להסביר את הקדנציה האחרונה.
עוד כמה הערות בסגנון הזה, אבל מעבר לכך כל מילה פנינה.
"מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947 ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ-ישראל בשלמותה".
מתוך מגילת העצמאות
http://www.knesset.gov.il/docs/heb/megilat.htm
וליאיא – הבעיה שלי אינה עם פגאנים, אלא עם פגאנים שמתחזים למונותאיסטים.
רק לתקן אותך, בבקשה. חד"ש אינה מפלגה ציונית. אם תבואי לכנס של חד"ש ותגידי שם דבר כזה האנשים יתפוצצו מצחוק או מעצבים. בשנים האחרונות היא ריככה מאוד את הביטוי החיצוני של האנטי-ציוניות שלה, אבל זה עדיין שם.
במצע חד"ש לבחירות הקרובות נאמר במפורש שהמפלגה תומכת, ואניי מצטט, ב"שוויון לאומי ואזרחי הוא זכותו הבלתי-מעורערת של המיעוט הלאומי הערבי בישראל, המבוססת על זכותו לצדק במולדתו". שוויון אזרחי אינו שנוי במחלוקת. שיוויון לאומי אומר שזו מדינת שני לאומים או מדינה דו-לאומית. הציונות דרשה מדינת לאום ליהודים. לכן זו אינה ציונות אלא אנטי-תזה לציונות.
http://hadash2009.org.il/matzahadash/
תודה.
אלוהים אדירים, מה עשו לך רע הפאגנים? הפאגנים המציאו את הדמוקרטיה, ובאופן כללי לא ממש עשו צרות בשנים האחרונות. אפילו אם מאמינים באלוהים, חייבים להודות שלפגאנים יש קייס די חזק.
כן, אני יודע שלא על זה רצית לדבר, אבל אני לא אוהב השמצות סתם.
פינגבאק: ויטמין P » נאמנות. קודם כל לעצמנו
הצבעה לחד"ש מאד בעייתית בעיני, זה נחמד לזהות אותם עם איזה שהוא ערך אוניברסלי של שמאל אבל בפועל זה קצת יותר קרוב לערך עתיק של קומוניזםואלמנטים הזויים שכבר הוזכרו לפניי.
רוצה שמאל אמיתי? תבחרי בתנועה הירוקה ממד. חד"ש ממילא יהיו בכנסת וממילא לא יטו את הכף לשום כיוון ואל יהיו בקואליציה. אם תצביעי לתנעוה הירוקה לפחות תוכלי להשפיע על שמאל חברתי במובן האוניברסלי ביותר שאפשר לעשות בגרסא לוקלית.
פינגבאק: אני קורא בדמעות | טל גלילי
תודה יונית.
שושי, אני אכן לא משאירה שום מקום לאפשרות שאני טועה, כי מדובר כאן בערכי יסוד, דהיינו, באמונה בסיסית, וזה המקום שעליו ובו אין מבחינתי ויכוח. טעות במובן שבו את משתמשת הוא מושג לא רלוונטי לעניינים כאלו.
נטע – ראשית, בשום מקום לא אמרתי שחד"ש היא פתרון למשהו. שנית, לגבי שותפות יהודית ערבית, אני לא רואה בזה שום בדיחה, אפילו אם העניין נוסה אלף פעמים לא מוצלחות. אני גם לא מבינה בכלל מה זה "פניהם האמיתיות של ערביי ישראל". מה הקשר לאמת כאן? ואיפה בכלל הקונטקסט?
באופן כללי יותר, יש לי כרגע גם ויכוח נוסף לגבי העניין הזה. אני חושבת כרגע שלהצביע לחד"ש זו אמירה סימבולית בעלת משמעות בתוך מצב אבסורדי. המשפט שכתבתי לגבי הצבעתי לא היה מהות הפוסט הזה, אלא ניסיון להדגיש את האבסורד. ההצבעה הזאת אינה לחד"ש המציאותית, שיש לי הרבה מאוד בעיות איתה, אלא לחד"ש העקרונית. כאן אני ממש לא בטוחה שאני צודקת, אם כי השיקולים שאת הבאת למה לא להצביע חד"ש דווקא מחזקים את עמדתי בוויכוח השני לדעתי.
אורי – אפילו אצל הרצל – ואפילו אצל ז'בוטינסקי – זו אינה הציונות כולה. אני בכל מקרה בכל זאת נוטה להסתמך במידה מסויימת על ההתוויה הרעיונית של מגילת העצמאות.
המלחמה בעזה חרגה מההפצצה הראשונה מההגדרה של "הגנה עצמית". משתמשים בכל הכח שם, ויורים ללא אבחנה.
זה אולי מצמצם את הנפגעים בקרבנו, אבל בהחלט מדובר בפשעי מלחמה. וזה בכלל לא מפסיק את ירי הרקטות לישראל.
גם אותי המלחמה הזיזה קצת לכיוון הצבעה לחד"ש, אבל אני אחכה עם החלטה לסיום המלחמה.
אני שמח מאוד שאת הולכת להצביע בבחירות!
תודה יונית.
ברשותך, גם אני סיימתי את הפוסט שלי באותו שיר בדיוק, http://www.notes.co.il/tali/51884.asp
האמת היא שאני חושבת על זה כבר כמה ימים, אבל קשה למצוא מילים עכשיו.
ואחרי שכתבת פה לפני כמה זמן שלא תלכי להצביע, אני שמחה ששינית את דעתך.
אני לא תומכת בגלוי באף מפלגה כי אין אף מפלגה שאני במאה אחוז שלמה איתה, אבל חשוב להצביע, בעיקר עכשיו. עד שתפקח את עיניה.
אם להיות ציוני זה להסכים שליהודים יש זכות להגדרה לאומית ומגיעה להם מדינה, בלי להיכנס לדיון על הדרך. כלומר, להסכים, במובן מסויים, עם הרעיון המרכזי של הרצל, גם אני ציוני.
הצרה היא עם כל מה שנעשה בשם הציונות הזאת לאורך ההיסטוריה של התנועה והמדינה שיוצר מטען שיותר ויותר קשה להתמודד איתו.
יונית,
נדמה לי שאת לא משאירה מקום לאפשרות שאת טועה. אולי זה אומר שמשהו בהתייחסות הוא לא רציונלי. גם שלי, כמובן. לפחות מאז ירו טילים על הילדים שלי!
חד"ש? זה הפתרון שלך?
יונית, אני באמת חושבת שהדברים שאת כותבת מאוד נכונים ומאוד הגיוניים – הכל עד הקטע בו את כותבת לבחור בחד"ש שהיא באמת ובתמים מפלגה הזויה.
מאז תחילת המלחמה בעזה אני באמת מגלה את פרצפום האמיתי של ערביי ישראל, והוא ממש לא מקסים כמו במצע של חד"ש.
לעולם לעולם לא אתן את קולי לערבי. בתור מי שבילתה 20 ומשהו שנים בעיר מוקפת ערבים אני יכולה לומר לך בביטחון שרעיון הדו-קיום הוא בדיחה, גם בגלל הערבים וגם בגלל היהודים.
פינגבאק: נו, אז מסתבר שחד”ש היא מפלגה ציונית» Touching is not permitted
פוסט מרתק, תודה. מקווה שיזכה לתפוצה רחבה, שלחתי לכמה חברים.
אוקו: בורים + מפוחדים + פסיכולוגיה של ההמון בהחלט שווה 80%.
לגבי שאר שאלותיך ותובנותיך, אין לי מושג איך להתייחס אליהן. אני מניחה שאילו הייתי אדם שמחזיק בעולם הערכים ותפיסת המציאות של החמאס הייתי יכולה לענות עליהן בקלות. אבל אני לא.
לא הצלחתי להבין את הקשר בין הפסקאות. מה בין מדינה יהודית ודמוקרטית למלחמה בעזה? המלחמה לא קשורה לא לדמוקרטיה שלנו ולא ליהדות שלנו. "יהדות היא דת אנטי מיסיונרית ולא כופה, שדורשת אחריות אנושית ומוסרית רבה מהמחזיקים בה". אין לי מושג מה הסימוכין שלך למשפט המוטעה הזה (והקצת גזעני אם יורשה לי), או לטענה המשונה בדבר ציבור מנשקי מזוזות וממלמלי התהילים התומך במלחמה כתוצאה ממניפולציה פסיכולוגית עלומה. אוכלוסיית ישראל אכן מלאה בורים נבערים, אבל הם בהחלט לא 80%, שזה אחוז התמיכה פלוס מינוס במבצע בעזה.
בעניין הקסאמים, הם לא איום קיומי על מדינת ישראל אבל בהחלט איום של חיים ומוות על אנשים תמימים החיים בדרום הארץ. מול פעולה צבאית צריכה לבוא תגובה צבאית וכאשר החמאס בחר לירות עלינו הוא ידע שהוא יורה על מדינה עם תקציב ביטחון שנתי של 50 מילארד שקל ומה לעשות, עם תקציב כזה קונים טילים שיכולים לעשות דברים מאוד לא נעימים. אגב, ברור לי שאם נשק כימי היה מוברח לרצועה (לסוריה יש) החמאס לא היה חושב פעמיים לפני שהוא היה זורק פצצת חרדל על באר שבע, כי המטרה שלו זה לרצוח כמה שיותר ישראלים, ואם אפשר אז אפשר. מעניין איך היית חושבת שהיינו צרכים להגיב לצעד כזה (היפוטתי, אני יודע, אבל בכל זאת מסקרן).
בעניין ההצבעה לחד"ש, אחלה. הם באמת מפלגה לא רעה. אני אשאר בינתיים עם מרצ.
כן ירבו אנשים כמוך בארץ, ואם ירבו, יש אולי תקוה לאופטימיות.