בהתפתחות מפתיעה בפרשת אנרון, הסתבר אתמול שהמייסד והמנכ"ל לשעבר, קנת' ליי (או "קני בוי", לפי וו.), נפח את נשמתו, חטף התקף לב ומת. באוקטובר החרא היה אמור לשמוע את גזר הדין, שיישלח אותו לכלא לשארית חייו. והיתה לו עוד את החוצפה להתפגר בלא פחות מאשר בית הנופש שלו באספן.
בכתבה ב-AP אומר איש אחד, שעבד פעם באנרון והפסיד חסכונות לפנסיה בהיקף של 1.3 מיליון דולר, בזמן שליי המשיך לבלות באספן, שהוא לא מרוצה, אבל אולי זו הדרך של אלוהים לעשות צדק (אין ספק. אבל איפה הוא היה בשואה?). האיש החביב מדגיש שהוא לא מאחל מוות לאף אחד, אבל הוא שמע על עובדים לשעבר באנרון שמתכננים לערוך מסיבות לרגל האירוע. שיהיה להם לבריאות. ומצד שני, יש כאלו שמאוד מעוצבנים. אפילו רותחים. איך, איך החרא הקטן הזה הצליח לצאת מזה, ולהתפגר לפני ששמע את השופט אומר "30 שנה"? ולפני שהממשלה הצליחה לקבל ממנו בחזרה את 40 וכמה מיליוני הדולרים שהשיג בהונאה?
את תגובות המשפחה אני אפילו לא טורחת להביא. הם מגעילים אותי. ה"חלום האמריקני" שלהם עם התחזוקה היקרה שלו, שפשוט חייבה אותם לרמות בנקים, עובדים ומשקיעים, עלה ביותר מדי סבל ליותר מדי אנשים אחרים.
טוב, נו, לפחות נשאר סקילינג. אם הוא לא יחליט בסוף כן להתאבד.
אנרון זה כאן.
את שכחת לציין שבארה"ב זה לא נהוג לשמור את כספי הפנסיה בבנק אלא להשקיע אותם. מצד אחד זה שומר על ערך הכסף וגורם לכך שלא ישחק באינפלציה ולא יהיו עניים עם פנסיה של 1000 שקל בלי כסף לתרופות כמו בישראל.
מצד אחד כשמשקיעים גם מפסידים אנרון היא חברת בלו צ’יפ והיא נחשבה כהשקעה בטוחה ואת מרבית הכסף שמו עליה רואה החשבון לא דיווח כראוי על המצב הכספי וזו התוצאה.
אני לא חושב שסקוט אדמס התבדח בפוסט הזה.
למרות הסקס-אפיל של תאוריית הקונספירציה אני חושב שקני-בוי מת. אני רק מצטער שהוא נמלט ללא עונש.
אני חושב שהפוסט הטוב ביותר, כולל קצת קונספירציה עסיסית, הוא זה: http://dilbertblog.typepad.com/the_dilbert_blog/2006/07/ken_lay.html