נכתב על ידי חררדו לייבנר, פעיל התחברות-תראבוט, תנועה שותפה לחד"ש
הדרישה הליברמנית להתנות זכויות אזרח בחובת נאמנות למדינה היא דרישה פשיסטית טיפוסית, שלא רואה את האזרחים ממטר ומניחה שכל קיומם הוא למען ישות לא ברורה שקוראים לה המדינה.
גישה דמוקרטית רואה את יחסי הנאמנות בין האזרח למדינה באופן הפוך. כדי שתהיה הצדקה לקיומה של המדינה היא חייבת בנאמנות לאנשים החיים בגבולותיה. זכויות האזרח הן חלק מהביטוי לאותה נאמנות או אם תרצו, לריבונות, לבעלות, של התושבים במדינתם. האזרחות אמורה להיות זכות בלתי מותנית של כל תושב החי בגבולות המדינה. זו צריכה לשרת אותם, את האזרחים, לשרת את הצרכים והאינטרסים של כלל האזרחים והאזרחיות.
בישראל קיימת מציאות מעוותת, שבה המדינה מתיימרת לשרת רק חלק מאזרחיה – ומתנערת בגלוי ממיעוט גדול של אזרחים ערבים. בפועל, במדיניות העקבית של ממשלות ישראל, שאינה מוצהרת, המדינה גם מתנערת מהרבה מאוד תחומי אחריות לרווחתם של רוב אזרחיה – יהודים, ערבים ואחרים. חוסר הנאמנות של מדינת ישראל כלפי תושבי עיירות הדרום, לדוגמא, בא לידי ביטוי במצבן החברתי הירוד, בשימוש הציני במשך עשרות שנים תושביהם ככוח עבודה זול למפעלים של מקורבים לפוליטיקאים השליטים, בשימוש בהם כבשר תותחים. צריך הרבה תמימות כדי להאמין שברק, אולמרט או לבני יצאו למבצע הצבאי נגד עזה מתוך דאגה אמיתית לתושבי שדרות, שעליהם צפצפו במשך תקופה ארוכה.
חוסר הנאמנות המוצהרת של מדינת ישראל כלפי אזרחיה הערבים הוא גורם מרכזי לחוסר היציבות העמוק של ישראל. המוני ישראלים יהודים מבינים זאת, אבל מעדיפים להאשים את הקורבן מאשר לבחון את עצמם ולהפסיק להשתתף בהדרה השיטתית הזאת. הם מפחדים מההקצנה האפשרית של המיעוט הלאומי בדיוק מכיוון שהם מבינים איך בגידתם המתמשכת של האזרחים היהודים באזרחים הערבים תוביל בהכרח, בסופו של דבר, לאותה הקצנה. במקום לטפל בגורם לקיטוב ולעימות, רוב היהודים בישראל עדיין מעדיפים להסתובב עם בריון צמוד שבהתעצמותו רק יחריף את היחסים הרעועים. אבל אותו בריון הוא דווקא אחד מאותם פוליטיקאים ציניים, שכבר מזמן בגדו בציבור שולחיהם. את ליברמן, יד ימינו של נתניהו בשנות ה-90, המוציא לפועל של מדיניות הפרטה שהעשירה בעלי הון ופגעה קשה בשכבות העניות, רבים מעדיפים לשכוח.
אם אנחנו רוצים חיים אחרים, אנחנו צריכים לתבוע שינוי יסודי, פוליטי, אזרחי וחברתי, ובמרכזו הפיכת מדינת ישראל למדינה הנאמנה לכלל אזרחיה, ללא תנאים וללא הפליות. אז יהיה שוויון בין יהודים לערבים. אז לא יצטרכו עוד מזרחים לטשטש את מוצאם כדי להיות בסדר. אז יפסיקו להתייחס בחשדנות ליהדותם של האתיופים ושל הרוסים, כי זכויותיהם לא יהיו תלויות ביהדותם. במדינה נאמנה לכלל אזרחיה לא ימכרו בזול את נכסי הציבור לטובת בעלי הון ומקורבים ולא יקצצו באכזריות בקצבאות הביטוח הלאומי של החלשים והנזקקים ביותר.
מדינה נאמנה לכלל אזרחיה איננה נוסחת קסם הפותרת הכל. יהיה צורך בהשגת שלום, בשינוי יחסים עם האזור, בשינוי במדיניות הכלכלית, בתיקון עוולות עבר, בהערכה מחודשת של התרבות המזרחית ובהעדפה מתקנת של כל מי שהופלו – כדי ליצור שוויון הזדמנויות, ועוד ועוד. יש הרבה מאוד שאלות סבוכות להתמודד איתן. אבל מדינה המתחייבת לנאמנות לכלל אזרחיה היא התנאי הבסיסי הראשון לשינוי אמיתי.
צריך שיהיו בעולם אלף אנשים, ויהיו אלפיים דונם לכל אדם. ואני צריך פורשה. מה זה קשור? הזכויות לחלקת אדמה שייכות למי שמבוסס על חלקת האדמה הזאת. כל מדינה צריכה להיות מדינת כל אזרחיה. בזה חד"ש תומכים.
אבל אתה בטח מתכוון לכך שחד"ש תומכת בזכות השיבה. אתה תביא את הסעיף על זכות השיבה ותהיה מאד גאה בעצמך. אני מתנגד גדול לזכות השיבה (לשטחי ישראל פרופר, כמובן). אבל הסעיף הזה לא רלוונטי, מכמה סיבות: ראשית, כל עוד יש 100 מנדטים של מפלגות סו-קולד ציוניות (או יותר מ-61, לצורך הדיון), אז דיון בזכות השיבה לא רלוונטי. שנית, הסעיף מסתיים (למיטב זכרוני) במילים "ובכפוף להסכם שיתקבל" או משהו כזה. כלומר, זכות שיבה עקרונית, אבל כפופה למצב בפועל. עוד 100 שנים כשנהיה כמו צרפת וגרמניה, לא תהיה לי בעיה עם זכות השיבה, או עם כל ערבוב אוכלוסיות שיתקבל בשטח באופן טבעי. שלישית, אין לחד"ש סיבה לשנות את הסעיף הזה כי עד עכשיו הם קיבלו מיהודים רבע מנדט, וערבים תומכים בזכות השיבה, באופן טבעי. אין לי בעיה עם זה שערבים ירצו בזכות השיבה. גם אני רוצה שזה יהיה אפשרי. בכל מקרה, אין משמעות פרגמטית לסעיף הזה. עכשיו נראה אם אתה יכול להסביר למה חד"ש לא חושבת שצריך שתי מדינות שקיימות כל אחת בשביל אזרחיה.
(יופי, השחתתי עוד 10 דקות על לענות לך. אני חייב להפסיק להתווכח עם אנשים דוגמטיים).
ואלעד, מאחר שאתה צודק צריך שתי מדינות אחת ערבית ואחת יהודית, אבל חדש מתנגדים לזה.
וואו, מרק, כל כך הרבה שטויות בכל כך מעט טקסט. אתה כשרון.
אלה שיטות של הקפיטליסט היומי — לדחוס כל כך ברבה טפשות ורוע לתיבת טקסט, שכל מגיב אפשרי נרתע אפילו מלהתחיל להתייחס לסמטוחה שכתבת.
אתה לא תשנה את דעתך, אז בשביל לרצות את עצמי, ובאמת במפגן של אוננות בלוגית, אעיר רק שכשאתה כותב "אם הפוליטיקאים הערבים לא מסוגלים לדאוג לאינטרסים של האוכלוסיה היהודית של המדינה, למה הם מבקשים יחס שונה?" אתה שוכח שפוליטיקאים יהודים לא מצליחים לדאוג לאינטרסים של האוכלוסיה הערבית. רוב שארית דבריך הם רשעות והבל.
יוחאי, אכפת לך להסביר מה זה בדיוק "מדינה" ומה זה אומר שהיא "בשבילנו"? עם המשכורת שלך שהיא בטח פי2 מהממוצעת, אם לא יותר, השאלה של מה אתה באופן אישי עשית בשביל לעזור לשכבות המוחלשות פרט ללטעון שזו בעיה של מישהו אחר (כלומר ה"מדינה").
האם אתה באופן אישי מוכן להצהיר פה שאתה בעד העלאת מס ההכנסה שלך ל50%? כי זה מה שפרויקטי פיתוח נרחבים והגדלת הקיצבאות לכל דורש יחייבו ממי שמשלם מיסים במדינה.
יונית סליחה, אבל הבחור בטח שלא מוכר את הקיפוח של ערבי ישראל. הקיפוח הזה ידוע לכולם ואם זה כל מה שהוא היה רוצה לטעון היתה מספיקה פסקה אחת וכולנו היינו מסכימים וממשיכים בחיינו. הוא טוען שהם לא שותפים שווים במדינה, והשאלה שלי היא האם בכלל הערבים במדינה רוצים שיוויון.
מאחר שהוא לא מייצג אף אחד פרט לעצמו נורא קשה לענות לשאלה הזו, אבל באתר שלו (התנועה שלו) יש רמזים לתשובה. לפי האתר שלו ליהודים אסור לגור בעכו יפו ולוד. אכן הגדרה מאוד משונה של שיוויון. יש באתר שלו גם כן השמטה מאוד מענינת לגבי עניני ביטחון. אין לו כנראה עמדה בעניני ירי ארטילרי על שדרות (אבל הוא יודע בדיוק מה צריכים התושבים בדרום) ופיגועים בתל אביב ירושלים וחיפה (חלקם על ידי או בסיוע ערבים ישראלים). אני גם די בטוח שאין לו עמדה לגבי אבנים בואדי ערה.
למרבה המזל/צער נציגי הערבים אמרו בדיוק מה הם חושבים על סוג הביטחון שלו זכאים היהודים במדינה. מאג'דלה (נדמה לי) יצא מישיבת הממשלה שהחליטה על המלחמה בעזה בגלל שהוא לא יכול לצאת למלחמה באחים שלו (זו פאראפרזה כמובן) אז במי בדיוק הוא חושב שישראל תילחם? ברוסיה?. אחר באה הערבייה שהיתה מקום 17 במרץ ופרשה מהרשימה מסיבה דומה. אם הפוליטיקאים הערבים לא מסוגלים לדאוג לאינטרסים של האוכלוסיה היהודית של המדינה, למה הם מבקשים יחס שונה?
ופה בא הכשל של עצם הכתיבה של לייבנר – כי הוא פשוט לא מסוגל לענות לשאלות האלו כי הוא בסך הכל אינטלקטואל משדות הציד המאושרים של גילמן. בואי תתני לנו קול מייצג שמייצג באופן נאמן את דעת ערביי המדינה.
ומדינה זו מסגרת הכרחית במאה ה21 שצריך להגביל אותה למינימום האפשרי, אחרת מקבלים כל מיני ארדנים שמחוקקים איך צריך לרכב על אופניים ובאיזו זוית מותר לעשן בפאב. וכמובן שכמה שהמדינה יותר קטנה בשטח שלה ככה יש יותר סיכוי לאוכלוסיה הומוגנית שיכולה לנסוך משמעות בישות הקולקטיביסטית שנקראת מדינה.
מרק, הביקורת שלך על חד"ש ועל חררדו מאוד מוזרה, לנוכח העובדה שהוא לא ממש כתב שום דבר "כאילו שהוא ערבי ומבין את החיים של ערביי ישראל במדינה". הקיפוח של ערביי ישראל – תקציבית ומהותית – הוא משהו שאפילו מצויין בספר האזרחות שממנו למדתי בכיתה י"ב, ובעצם משהו שלא צריך להיות גאון גדול או בעל ראייה חדה מדי כדי לראות. והרוח הלאומנית משהו שעולה מדבריך לא ממש מסתדרת לי עם הליברליזם הקיצוני על גבול האנרכיזם שלך (או ההתחמקות מדיון בתפקידה של המדינה בחיי האזרח), אז אני נוטה להסיק שתגובתך הדי לא קשורה לטקסט שאליו אתה מגיב נובעת פשוט מאיבה אישית לחררדו.
נטע: לא חושבים על מה איך ולמה?
נשמע לי נפלא. באמת, הלוואי. אבל האם גם ערביי ישראל חושבים על זה כך? כי אני מכירה עיר אחת ולפיחות 5 כפרים שלא. אז מה נעשה איתם?
מרק, אתה הכי טוקבקיסט דוחה
מסכים עם כל מילה מהמאמר. המדינה היא בשבילנו, ולא אנחנו קיימים רק כדי לשרת אותה.
אבל אם נגעתי כבר בנושא של לייבנר, הייתי מאוד שמח לדעת איזה אחוז מההכנסה שלו (וכנל חנין) הוא מפריש לטובת המוחלשים של החברה הישראלית. ועוד שאלה קטנה, מהאתר שלו אני מבין שבגלל שהוא יהודי אסור לו לגור בעכו, אבל מה דעתו לעבור לכמה שנים לגור בטירה ולסדר דירה לחנין בקלאנסווה, לא שזה יפתור משהו, אבל גם כשיוסי שריד עבר לגור בקרית שמונה היה ברור לו שזה צעד סמלי בלבד שלא ימנע אף קטיושה. אולי אם האדונים יגורו בתוך האוכלוסיה הערבית במקום לשמור ממנה מרחק בחיים היומיומיים שלהם, הם גם יוכלו לייצג אותה בצורה יותר אוטנטית במקום לכתוב פסקאות המלאות ברטוריקה ריקה מתוכן.
עד כדי כך ערבי חדש לא מכירים ביהודים במדינה שהם לא מסוגלים להטריח את עצמם לכתוב פה פוסט אורח ושולחים מריונטה לעשות את זה? מה בדיוק הקטע של הלייבנר הזה שמעמיד כאילו שהוא ערבי ומבין את החיים של ערבי במדינה. באותה מידה ואותה מידת אמינות יכולתי לדבר על החיים הבעיתיים של אישה בישראל.
הרי אנשים הזויים כמו לייבנר הם לא הנושא. השאלה היא מה באמת חושבים הערבים שהוא מתימר לייצג, ונדמה לי שאני יודע את התשובה.