אם יש דבר שאני שונאת, זה טיעוני ה-wartime president. בעיקר עכשיו. יש מלחמה? אתם מתנגדים לה? אתם חושבים שנעשים בה מעשים שלא יעשו? אתם חושבים שהממשלה מסלימה את המצב ומשחקת בחיי אזרחי מדינת ישראל בלי שום הגיון? אתם חושבים שהממשלה מבטאת חוסר אונים והיסטריה, וגוררת את מדינת ישראל למשבר שייפגע בה אנושות? אתם חושבים שאפשר לנהוג גם אחרת? אתם חושבים שאתם חיים בדמוקרטיה שבה הממשלה היא רק כלי, ולא איזה ערך עליון פאשיסטי שצריך להתייחס אליו בייראת קודש, ולכן מותר לכם לדרוש ממנה שתבטא ותיישם את הדברים שהכי טובים לרווחתם של אזרחי מדינת ישראל, ואף שתבטא ותיישם את הערכים והתוכניות שהחברות בה התחייבו לבטא וליישם לפני שנתתם להן את קולכם? אז תחשבו. עכשיו אתם צריכים לסתום, ולהמשיך לצפות בממשלה משתוללת וגוררת את המדינה אל סף התהום, ואז לוקחת צעד גדול קדימה. אסור לכם לעשות שום דבר כדי לנסות ולמנוע את זה. אסור לכם להגיד שום דבר בגנותם. הם הפכו עכשיו לאלים קדושים שאסור לדבר נגדם. הטמטום שלהם הועלה לדרגה של כתב קודש. יש מלחמה.
אבל אני הכי שונאת את טיעוני ה-wartime president כשהם מועלים בצורה סנטימנטלית מפגרת כמו דבריה של איזו מעופפת אחת שחיה בחיפה, שחושבת שמשום שאתמול החיזבאללה הוציא אותה מתרדמתה הדוגמטית, אז מותר לה לפתוח את הפה ולצפצף בגנות ה"תל-אביבים" – המושג החדש-ישן הפאתטי הזה, שמנסה לתאר את העיוות הנוראי שברצון לחיות חיים נורמליים. ניסיון הסחיטה הרגשית הזה מגעיל אותי אפילו יותר מצדקנות. קשה להאשים את ynet שפועל לפי מיטב עקרונות הפרסום השיווק והמסחרה של התקופה שבה אנחנו חיים (בכל זאת, החיים חייבים להימשך והכסף חייב להמשיך ולזרום לכיסם של הבעלים), ומפרסם זבל אורגני כזה לצורך השגת רייטינג, שיביא יותר פרסום ביותר כסף. אבל אני לא מתכוונת להסתפק בטוקבק זועם אחד בתוך ים של צווחות הפרומיל צמא הדם.
ליבי ליבי עם המסכנים שיצאו אתמול מה"בועה", ולא יכולים לחכות שזה יגיע גם אלינו לת"א, כדי ש"נצא מהבועה" בעצמנו ונפסיק להפגין נגד השתוללות הממשלה. במיוחד לאחר שאתמול גיליתי שאין לי מקלט שאפשר להשתמש בו באזור, שחילקו לי הוראות למצב חירום בעבודה ושפיקוד העורף אמר לי לשמור על עירנות (עירנות למה, בדיוק? כי לא ברור לי איך העירנות שלי תעזור לי להימנע מפגיעת טיל ארוך טווח מאיראן, שפועל בטכנולוגיה שהועתקה מהסינים, שבעצמם העתיקו מארה"ב או מאיתנו, ושסביר להניח שעבר פעם בידיים של איזה סוחר נשק ישראלי, כמו זה שנפל על הסטי"ל, למשל) (כדור שלישי לשואה, נראה לי שאני אפילו אכין איזה תיק לשעת חירום).
אבל זה ש"ליבי ליבי" איתם, לא אומר שכל עוד יש רוח באפי, אני אפסיק להתנגד לממשלה. יופי, אז הם במצב של מלחמה, שהם עצמם יצרו. כן, הם עצמם יצרו. כל בר דעת יודע שהיה אפשר להפסיק את הטירוף הזה עוד לפני שהתחיל, עוד בשלביו הראשונים, עוד היום. ואני לא מוכנה שהם ימשיכו את זה בשמי, בכספי ובאמצעות שתיקתי. המחיר האנושי בכל הצדדים של המלחמה הזאת הוא גבוה מדי. עכשיו רק נשאלת השאלה מה המחיר שמוכנה תושבת חיפה שהמדינה שלה והעיר שלה ישלמו, מה המחיר שהיא מוכנה לשלם, כדי להגיע בסוף בדיוק לאותו המצב. ורק נותר לי לקרוא לה ולדומיה – צאו מהבועה, תצטרפו להפגנות.
את צודקת בהחלט ומלחמה היא אכן לרוב ניסיון להסיח את דעתו של הציבור מבעיות. כמו שקלאוזביץ אמר בזמנו, "מלחמה היא המשכה של המדיניות בדרכים אחרות". את מה שאי-אפשר לכפות בעזרת דיפלומטיה, מנסים לכפות בעזרת כוח צבאי. אם לא יכלו לכפות על העם הפלסטיני את ממשלת הבובות של ישראל בראשות אבו מאזן והפת"ח בעזרת דיפלומטיה ולחץ בינלאומי, ינסו לעורר מלחמת אזרחים בראשות וגם יפלשו לשם בכוח צבאי. ככה גם גוררים את החיזבאללה לסיפור ומשתמשים בעניין כדי לנסות למחוץ את החיזבאללה. מוסיפים להכל אינספור נאומים על ’אחדות בינלאומית בשעת משבר’ (בזמן שהקפיטליסטים מעלים מחירים באילת ובכלל מנצלים באופן ציני את המצב למען רווחים, אבל אחדות בינלאומית תמיד נדרשת מההמונים ולעולם לא מהאדונים), וככה מנסים גם להשכיח מאנשים את הבעיות הכלכליות הדחופות, או לפחות לדחות אותם ליום אחר. חשוב לראות מעבר לזה ולחשוף את זה.
http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=2894
משהו שמישהו כתב על מכונת המלחמה, די ארוך אבל יש בסוף פואנטה (וגם אופוסום).
על מה כבר יש לך להפגין?
על זה שהמדינה סה"כ רוצה לסיים את הסכסוך הישראי – פלשטינאי? על זה שסוף סוף, ובשעה טובה הממשלה הבינה שחוץ מכוח הם לא יבינו כלום?
אני לא מאמין שהיית רוצה להמשיך לחיות כל החיים כמו שחיית בתקופה לפני המלחמה הזאת, ושכל הדורות שאחרייך.
שלום? לא, לא יהיה שלום. אף פעם.
וגם אם נגיע להסכם מסויים, אני רוצה לראות בנאדם ישראלי חוצה את הגבולות, ונוסע דרך לבנון כדי להגיע לאירופה, ולא נשדד, נהרג, או אלוהים יודע מה.
ובתור מישהו שגר במרכז הארץ, בניגוד ל-80% משאר תושבי המרכז, אם המלחמה תגיע אלינו, אני יעשה הכל כדי להלחם בהם, כמה שזה נשמע אידיוטי וחסר טעם, אבל אני לא יברח לחו"ל כמו כל שאר האנשים. ואלה שעכשיו מעבירים ביקורת על כל המערכת יהיו במטוס הראשון מפה כשהם ישמעו שהמלחמה הגיע למרכז.
אז תעשי לי טובה.
יכול להיות שמה שהואhttp://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=146988">הוא כותב יעניין אותך.
הו, אפשר ממש לחוש בתסכול נוטף בין השורות.
[מה רע בקצת מלחמה, המשפחה מהצפון סוף סוף מבקרת אחרי כמה שנים טובות.]
אהבתי את החיזבאללה בתפקיד יוּם 🙂
מה שעצוב הוא שרובם המוחלט של התל אביבים הוא עדר ההולך אחר ממשלתו כמו בכל מקום אחר בארץ, אבל במקום לצעוק מוות לערבים בטלוויזיה הוא פשוט שותה את הקפה שלו ועוצם עין אל מול פשעי המלחמה שמדינתו מבצעת. הבועה התל אביבית היא פשוט עוד התגשמות של הבהמיות הישראלית, לא קונטרה.
שאלה אחת מנקרת.
אם עשית טעות גדולה כל כך בענינו של פרץ, מה מבטיח שאת לא טועה גם עכשיו ?
האם מצאת את הקלקול שגרם לך לטעות כל כך גדולה ?
אם לא, חבל על כל הדיבורים, היית טפשה כשהאמנת בפרץ ללא סייג ואין שום סיבה להאמין שהשתנת.
(סליחה שהעברתי את השאלות המטומטמות לכאן, הן מתאימות גם לפוסט הזה.)
ישר כח על הטקסט הנוקב! לא ברור לי מה זאת הפסיכוזה ששטפה את המדינה. בעעע. מגעיל.
הו! אני כל-כך שמחה שמצאתי את הבלוג הזה ! איזה יופי! איזה קול צלול!
אני רק לא מבינה למה האמנת לעמיר פרץ מלכתחילה, בפוסט הקודם. הוא מעולם לא נשמע לי אמין במיוחד. רטוריקן כמו כולם, מלא פאתוס. לא קניתי.
אבל תודה תודה תודה על הפוסט האנטי מלחמתי הזה. כבר עייפתי מלהסביר ולחזור על עצמי בתגובות בכל הבלוגים שאני משתכשכת בהם שמלחמה זה דבר מיותר. נשמע בסיסי לא? ובכל זאת צריך להסביר שוב ושוב. והכי מרגיז זה אנשים שחושבים שהם שמאל אבל מצדיקים את המלחמה הזו. ברררר!