אח, וולמארט וולמארט… עד מתי נאלץ לספוג את הדמגוגיה בגרוש עם חור שלך? השקרים, עיוות ההיסטוריה? ואני חשבתי שבתקופה שלך מערכת החינוך עוד לימדה איזה דבר או שניים בעלי ערך. אין לי כוח לזה, בחיי שאין לי, אבל אין ברירה.  

ראש הממשלה וולמארט אומר היום כי אסור לחזור על שגיאות מלפני 60 שנה. לפני 60 שנה, למיטב ידיעתי, היתה שנת 1946, והשגיאות שנעשו ב-1946 באירופה תוקנו כבר ב-1947, ועובדות יפה עד היום. 

חוץ מזה, אומר וולמארט ש"מאז השואה לא קם מנהיג של מדינה שמכריז בצורה גלויה שהוא קורא להשמדתה של מדינה". אם וולמארט מתכוון לומר שהיטלר הכריז אי פעם בצורה גלויה שהוא קורא להשמדתה של מדינה, אני חוששת שהוא קצת מפספס את הנקודה.  

אני אישית לא זוכרת התבטאויות של היטלר בעניין השמדת מדינות, אלא בעיקר בעניין השמדה של גזעים ו"טפילים חברתיים". מדינות הוא רצה בעיקר לספח, לצורכי לבנסראום. והבעיה עם היטלר, כמובן, לא היתה עם ההתבטאויות שלו, אלא בעיקר עם מעשיו. החל מניסיון הפוטש של 1923, דרך כל מיני דברים שקשורים לבריונים שמשתוללים ברחובות, שריפת הרייכסטאג, איחוד סמכויות הנשיא והקנצלר, ביטול חירויות האזרח, חרמות למיניהם, "ניקוי" הפקידות הבכירה, תוכניות המתת חסד של חולי נפש ונכים, ורק אחרי כל זה – סיפוחים, איחודים ופלישות, ורק אחריהם – "הפתרון הסופי". תהליכים קרובים ברוחם אני דווקא רואה בישראל של היום. הם בולטים במיוחד בדיבורים על "יציבות השלטון".  

וולמארט מנסה לטעון בהמשך שכהונתן הקצרה של ממשלות בישראל קשורה לחוסר יציבות בשיטת הממשל, ולא חס וחלילה בחוסר תפקודם של הממשלות והמוסדות, בשחיתות ובריקבון שפשו בהם, וחוסר המענה שהם נותנים לדברים שמעניינים את העם. הוא מרחיק לכת וטוען כי "יציבותה של מערכת פוליטית אינה נמדדת דווקא במבחן היומיומי של התפקוד של המערכות". (ואיך שכחתי לציין את העובדה החשובה, שגם רפובליקת ויימאר סבלה מבעיה דומה של ממשלות שנפלו זו אחר זו) 

ברור, המערכות הרי לא צריכות לתפקד ולתת מענה לדברים שבשבילן הן קיימות. כל מה שחשוב זה שיהיה למדינה "בעל בית", שיוכל לעשות מה שבא לו, להעביר כל תקציב שבא לו, לצאת לכל מלחמה שבא לו, ללא קשר לרווחת הציבור או לאינטרסים של הציבור, בלי סיבוכים בירוקרטיים או בלבולי מוח של דמוקרטיה ייצוגית, ללא כל פיקוח מערכתי יומיומי. וזה בוודאי יבטיח יציבות. ואם לא, תמיד אפשר להקים משטרה חשאית. אני בטוחה שליברמן יסתפק בינתיים בתפקיד הראש שלה, ואף ישמח. אחרי הכל, תפקיד בכיר בקג"ב הפך את פוטין למה שהוא, והוא הרי המודל. ובאה יציבות לישראל.  

*** 

אז, וולמארט, לידיעתך – יציבותה של המערכת הפוליטית נמדדת אך ורק במבחן היומיומי של התפקוד של המערכות, מול הציבור וזו מול זו. כשהמערכות לא מתפקדות, אם הן נגועות בשחיתות ובריקבון, שמופיע בכל גירוד של פני השטח, ולו הקל ביותר, אם הן לא מסוגלות להתמודד עם שום דבר בחיי היומיום – אם החקיקה היא בדיחה, האכיפה עוד יותר בדיחה, ההתנהלות הכלכלית של חברות ומעסיקים היא כמו במערב הפרוע, האלימות גואה, החינוך קורס, הבריאות על הפנים, הברונים שודדים והאזרחים פושטים רגל ועומדים בתור לבתי התמחוי, ובנוסף לכל הצרות גם צבא הגנה לישראל ומערכת הביטחון רקובים ומושחתים, ואינם מסוגלים לעמוד במבחן היומיומי של התפקוד של המערכות אפילו במצב חירום, כפי שהתגלה בזרקור החזק שהיה המלחמה האחרונה – אז הבעיה לא נמצאת ב"שיטת הממשל".  

כל הדברים האלו, כולם, נמצאים בתחום סמכותך ויכולת ההשפעה שלך ושל שריך ושל הכנסת שלך, בשיטת הממשל הקיימת. כשאתה מדבר על שינוי שיטת ממשל, אתה מדבר אך ורק על התחמקות מאחריותך לעמוד במבחן היומיומי של התפקוד של מוסד ראשות הממשלה. ואם אתה באמת רוצה לשמור על תפקידך ואף להמשיך בו ללא בגידה עמוקה במדינה ובמייסדיה ובזכר השואה על ידי הפיכת ישראל לדיקטטורה פאשיסטית, עדיף שתתחיל לעבוד ותפסיק לזיין לנו את המוח.  

ואגב, תחליף כותב נאומים. הניסוחים המטומטמים האלו ממש מביכים.  

*** 

ואם נעשו טעויות מצידה של הקהילה הבינלאומית, הן לא התחילו לפני שישים שנה, אלא לפני 87 שנים, ב-1919. לטעות הזו קראו "הסכמי ורסאי", והיא שהולידה את היטלר כפי שאנו מכירים אותו. עוד שלב בלידתו של האיש היה הטעות שעשתה גרמניה ב-1923, אחרי ניסיון הפוטש. טעויות אחרות נעשו מצידה של הקהילה הבינלאומית בשנים שאחרי זה, כאשר סירבה לשמוע, להתייחס ובטח שלתמוך בגורמים בתוך גרמניה שהתנגדו להיטלר והסתובבו בעולם בניסיון להשיג תמיכה, ושמעו בעיקר שזה לא ג'נטלמני לדבר נגד הממשלה שלך בחוץ. גם הקהילה היהודית בארה"ב עשתה טעות, לאחר שלא המשיכה באיומים בסנקציות כלכליות למרות  שראתה שזה עובד לא רע אחרי ניסיון החרם על העסקים היהודיים שהתקיים, אם זכרוני אינו מטעני, ב-1934, ביום שבת, בקול ענות חלושה. 

ב-1946 כמעט ונעשתה עוד טעות כזו, אבל היא תוקנה ב-1947, עם "תוכנית מרשל", שהשיגה תוצאות שמחזיקות עד היום. בקיצור, להפיל את כל הטעות על אדישותה של בריטניה של צ'מברליין לנעשה באירופה וזלזולן של מדינות העולם ב"התבטאויותיו" של היטלר זו בדיחה עצובה במקרה הטוב. במקרה הרע, זו בורות מכוונת ודמגוגית למטרות של הישרדות פוליטית קטנונית. ונראה שוולמארט מוכן למכור את כולנו כדי להשיג את המטרות האלו. איך אומרים, the high cost of low prices. כמה מתאים.