יש לי בעיה, שלא לומר מחלוקת, עם שלי יחימוביץ' עכשיו, מאחר ולפי דבריה ב"שש עם" בערוץ 2 עכשיו, היא סוברת שהכרעה "דמוקרטית" של מרכז הסיעה (ללא הצבעה חשאית, יש להזכיר) מבטלת את ההכרעה המוסרית. יתכן שתפיסת המוסר שלי ושלה שונות, ומכאן הבעיה. אני חושבת שכאשר אדם מחזיק בעמדה מוסרית, וסיעתו מחליטה החלטה לא מוסרית, אנטי מוסרית, פושעת – מחובתו המוסרית והאנושית של אותו אדם להתנתק מהסיעה הזאת. ואין אולי, אין "טעות מצערת, אבל…", ואין לפתור את זה מבפנים ואין חילוקי דעות. התפשרת על העניין המוסרי העמוק הזה, התפשרת על הכל – הכל עכשיו פתוח, הדלת נפרצה, כדור השלג התחיל להתגלגל, ועוד כל קלישאה שעולה על דעתך.
ומה שקרה אתמול בהחלט נכנס לקטגוריה הזאת. לשבת כמפלגה, בממשלה אחת עם פאשיסט גזען – ובואו לא נצבע את ליברמן בצבעים יפים או נטען שהוא "מייצג ציבור שלם" או משהו כזה – האיש הוא פאשיסט גזען, המצע של מפלגתו הוא פאשיסטי-גזעני, והם לא רק מדברים, אלא גם פועלים באמצעות הצעות חוק כדי לקדם את האג'נדה הפאשיסטית-גזענית שלהם – זו בגידה מוסרית.
אם לוולמארט מותר, אז גם אני אזכיר את גרמניה של שנת 1933, וקצת לפניה, אז אמרו אנשים דברים דומים מאוד על הנאצים. למה לא, שישבו בממשלה, עדיף ככה, שלא יעשו בלגנים בחוץ. למה לא, שיהיה קנצלר, ממילא כל שאר ראשי הממשלות שניסינו למנות רופסים וקורסים כל שבוע. ראינו איך זה נגמר.
ואגב, אני שמעתי את שלי אומרת שמפלגת העבודה היא מפלגה סוציאל-דמוקרטית? חמש דקות אחרי ששמעתי שמדברים על זה שאהוד ברק – כאילו ג'יזס קריסטוס – אהוד ברק !! – יחליף את פינס, כדי להשלים את הרגרסיה? (גם אם זה ספין, זה לא משנה. המועמדים האחרים לא שונים מהותית).
כמה "משעשע" שאותו אדם שהתבדחנו על חשבונו לפני מספר ימים לאחר ששאל אותנו "מה זו סוציאל-דמוקרטיה" יצא בסוף הצדיק האחרון בסדום (וגם כן צדיק. להתמודד על ראשות העבודה, איזו בדיחה עגומה).
צר לי לומר זאת, אבל איזה מזל שטרם הספקתי להתפקד. כל המים הרותחים שבעולם לא היו מסירים את הזוהמה שהייתי חשה אם הייתי עכשיו חברת מפלגה.
ליברמן ממש סכנה. קראתי מה שהוא אמר בשנים האחרונות וויש לי תחושות בטן רעות מאוד לגבי העתיד. תבטיחו לי שאם הוא ינסה לעשות איזה אקט אלים אחד או ינסה לגרור אותנו לאיזה סכסוך אלים ומיותר נעלה על הכנסת ונבעיר את הזוהמה
ההקבלה לגרמניה נכונה ומצמררת רק תחשבו על זה. עם מספיק שנאה וזעם שיש לנו בארץ הזו לא יהיה קשה להפנות אותה כלפי הערבים. גם ככה יש בפריפריה סכסוכים בין יהודים וערבים על משאבים מוגבלים ומחסור בעבודה והכל. בכלל לא קשה לי לראות כיצד עומדים אנשים ברחובות ומריעים כשעוברות המשאיות עם ערביי ישראל לכיוון הגדה ועזה.
בסופו של דבר זה הכל עניין של סדרי עדיפות. עבור רוב אזרחי המדינה היהודים כאן קצת פאשיזם לא ממש מטריד, כל עוד הוא לא מכוון כלפיהם.
השתייכות למפלגה היא, בסופו של דבר, עניין של תועלת ולא של מוסר. כלומר, הכוונות צריכות להיות בתחום המוסר, אבל הפעולות מתחום התועלת. אני לא מצטרף למפלגה כי זו המפלגה שמריחה הכי נקי ורענן – אני מצטרף למפלגה כי זה המקום שבו אני אוכל לקדם את האג’נדה שלי הכי הרבה.
השאלה, כמובן, היא אותה שאלה שנשאלת לגבי הקואליציה. האם להגדיל בשקל תשעים את שכר המינימום זה קידום מספיק של האג’נדה כדי לשבת בממשלה שדורסת את העקרונות שלי? האם ישיבה בוועדת הכספים והשפעה על האג’נדה של מפלגת העבודה זה מספיק כדי להישאר במפלגה שיושבת עם ליברמן?
השיפוט הוא לא מוחלט, הוא יחסי. \*ספקולציה*\ אני מעריך ששלי רואה שהיא לא יכולה לגייס שליש סיעה לפרישה, כך שאם תפרוש תסיים למעשה את חייה הפוליטיים, ותוחלף. כך שלהערכתה עדיף להשפיע מבפנים על לעוף החוצה.*\סוף ספקולציה*/*
ניתן, אגב, להגיד שליברמן מייצג ציבור שלם. ציבור שלם של פאשיסטים גזענים. יש לא מעט כאלה פה.
ההכרעה הדמוקרטית דוחה את ההכרעה האידאולוגית, זה פטנט מוכר ומשומש. הוא רק מוכיח שיחימוביץ’ תלמידה מהירה.
ובקשר לפינס, אל תהיי נאיבית. את ההחלטה על ליברמן הוא קיבל על סמך שיקול של להתמודד או לא להתמודד מול פרץ, לא על סמך מיהו ליברמן.