מוחמד יונוס קיבל היום את פרס נובל לשלום. אני באופן אישי מרגישה שמעולם לא ניתן פרס נובל לשלום מוצדק יותר. מאחר ומדובר בפרס פוליטי, אולי אפשר לראות בפרס שניתן השנה ליונוס ולבנק גראמין שלו רוח טובה שנושבת בפוליטיקה. זה כמובן למי שלא ויתר עדיין לציניות, למרות הכל.
למי שלא יודע, מוחמד יונוס הוא כלכלן מבנגלדש. הוא קיבל את פרס הנובל על ה"פרוייקט" שלו שמכונה בשם "מיקרו-קרדיט", או "מיקרו-פיננסים". בייסיקלי, מדובר בהענקה של הלוואות קטנות לאנשים ששום בנק רגיל לא היה יורק לכיוון שלהם, ללא ערבויות, לצורך הקמת עסקים קטנים. מה זה קטנים, זעירים. זו שקיבלה איתו את פרס הנובל בשם בנק גראמין היא אישה שלקחה הלוואה של 20 דולר כדי לקנות עז, והיום היא מנהלת מטע מנגו קטן, בריכת דגים ועסק זערורי של השכרת אופניים (3 זוגות).
כ-98% מלוקחי ההלוואות הן נשים, ומכאן צמח הכינוי "נערות הטלפון" של יונוס, מאחר וחלק מהנשים רכשו מכשיר טלפון סלולרי שהן משכירות לאנשים אחרים לצורך ביצוע שיחות טלפון באזורים נידחים של היקום. אחת מהן סיפרה שפעם איזה זוג התחתן דרך הטלפון באמצעות השירות שלה. לבנק גראמין, אגב, שיעור החזר הלוואות של כ-98%. הרבה יותר מאשר בבנקים רגילים.
יונוס סיפר שכאשר העלה את הרעיון, נתקל בלעג, בוז וזלזול מצד הבנקאים בבנגלדש, וזו הסיבה שהחליט להקים בנק משלו. והיום, הגדולים שינו עורם ורוצים לקפוץ על העגלה הזאת של המיקרו-קרדיט. בנובמבר הם קיימו פסגה גלובלית בנושא מיקרו-קרדיט בקנדה, בהשתתפות, בין השאר, נציגים מסיטיגרופ (הבנק הגדול בעולם), דוייטשה בנק ועוד רבים וטובים. והכל כמובן מתוך הגיון כלכלי קפיטליסטי. הנציג של סיטיגרופ, למשל (רוברט אניבל), דיבר בכנס על "הרחבת הגישה לשירותים פיננסיים לכל שכבות האוכלוסייה", והוסיף ואמר כי "יש להם היסטוריית החזרים טובה… הכללה פיננסית היא דבר הגיוני". כמובן שהענקת פרס הנובל תרמה לקידום העניין. איך אומרים, "צדיק… מלאכתו…" וגו'.
והיום, בטקס קבלת הפרס, נשא יונוס נאום, שבו פרש משנה פרקטית לגמרי, שהולכת מעבר לרעיון המיקרו-פיננסים, ורוצה לעשות "שינוי רדיקלי באופיו של הקפיטליזם". הוא לא מדבר על סוציאליזם, קומוניזם, או תיאוריה נשגבת כלשהי. שום דבר שצריך לחרוג מחשיבה (עמוקה) על העולם שבו אנחנו חיים ומציאת האפשרויות הקיימות בתוכו להרחבתו ושינויו. הוא מדבר תכל'ס. ואומר דברים שרבים אולי רוצים לסתור, אבל הקומון סנס של הטענות שלו וההנחות שעליהן הוא מתבסס הוא פשוט בלתי ניתן להכחשה. ואי אפשר להכחיש גם את העובדה שהאיש גרם לשינוי אמיתי בחיים של מאות אלפי בני אדם. אם לא מיליונים, כשסופרים את כל ה"חיקויים" לבנק גראמין שקיימים בעולם. אפילו בישראל.
גרסה עברית מקוצרת של הדברים שאמר היום יונוס אפשר למצוא כאן.
הנאום המלא נמצא כאן, גם בווידאו וגם בטקסט.
טוב מאוד, אז יש למה לצפות…
(ולשם הנימוס – אני מתכוונת להשיב על הדברים שהעלת בפוסט הקודם בעתיד הקרוב. פשוט אין לי זמן כרגע ליותר מטו ליינרס).
שטיגליץ קיבל על התרומה שלו לבעיה של מידע א סימטרי (ובמבחינה פוליטית על ההתבטאויות שלו), כהנמן פרסם המאמר שלו ב 1979! אבל הוא והכלכלה ההתנהגותית עוד לא ממש השפיעו (לפי דיוייד לייבסון לדוגמה, בגלל היוון היפרבולי של העדפות זמן, יעיל יותר פארטו להכריח אנשים לחסוך, אבל מתי פעם אחרונה שמעת כלכלן מדבר בשבח הביטוח הלאומי?). סן לפחות קיבל על משהו שקשור יותר לעולם האמיתי, אבל הצרה היא שהוא בעיקר פונה לגופים בינלאומיים – לא בדיוק נכנס לשיח הכלכלי (לפחות לא שאני ראיתי משהו על זה בארץ).
בקיצור – עוד ארוכה הדרך.
תודה.
השנה נתנו את הנובל בכלכלה לאיזה שמרן (פלפס, נדמה לי), אבל זה שנתנו אותו לאנשים כמו שטיגליץ, אמרטיה סן, כהנמן ועוד כמה "רעים" דווקא כן מעורר בי תקווה שאולי, יום אחד…
יופי של פוסט, אני אשים אליו איזה מאמר בויקי אקו.
בטח שהוא לא קיבל פרס "נובל" לכלכלה – הרי זה לא באמת נובל, אלא יותר פרס לכלכלן הנאו קלאסי המצטיין (עם כמה חריגים בולטים ו"רעים").
כן, קראתי עליו בעיתון לפני כמה זמן…. באותה תקופה, מחוסר פרס נובל, הבנקים בבנגלדש התלוננו עליו שהוא מנצל את העניים לקידום מעמדו וכו' ופוגע בכלכלת המדינה.
לא נראה לי שזה האיש שיהפוך לעלה תאנה. הוא ממש לא נראה פראייר, and he means business, וכמו שכבר ראינו, לא מוכן לקבל "לא" כתשובה.
יוחאי, שמתי בפוסט לינק למשהו דומה שפועל בארץ.
אח, אורי, איזה מאמר משובח…
מה שנשאר זה לדאוג שהוא לא יהפוך עכשיו לעלה תאנה שכל מיני יחצ"ני תאגידים יארגנו פוטו-אופים איתו ואח"כ יישלחו אותו להזדיין במעמקי השכחה. אני לא בטוח שללא פילנטרופיה אפשר לקיים מערכים כאלה בקנה מידה גדול, אבל לנסות לכופף את הצד הוולגרי של הקפיטליזם הם תמיד מבורכים.
מצטרף לברכות, ומצרף לינק לכתבה עליו מתוך מגזין הנשים של האובזרבר.
שיטה קפיטלסטית ליישום מטרות סוציאליסטיות. על כך בהחלט מגיע לו פרס.
יפה שיועדת הפרס הוקירה את המשמעות החברתית של פועלו ובחרה לתת לו פרס נובל לשלום, ולא לכלכלה.
האם השיטה שלו הופעלה גם בארץ?
בטח בארץ כולם היו מנסים לעשות קומבינה על בנק כזה…